התערבות חדשנית שהועברה על ידי עובדי בריאות קהילתיים מיומנים – כלומר אנשי צוות לא קליניים עם ידע מעמיק על הקהילה – הגברת השימוש בטיפול בקרב משפחות משתתפות עם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, כך עולה ממחקר פיילוט שפורסם ב כתב העת להפרעות קשבו התערבות זו עבור הורים ומטפלים, המכסה נושאים הנעים בין חינוך על הפרעות קשב וריכוז לדיונים על סטיגמה וחסמים לטיפול, מתכוונת להפחית את אי השוויון בגישה לטיפול מבוסס ראיות ולהגביר את המעורבות המשפחתית בטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
"אנו יודעים ממחקרים קודמים שהשוואה לילדים בני נוער לבנים, שחורים, היספניים ואסייתיים עם הפרעות קשב וריכוז מקבלים פחות טיפול, כולל פחות ביקורים עם ספק שירותי בריאות ושימוש בתרופות נמוכות יותר", אמרה סופרת המובילה אנדראה ספנסר, סגן יו"ר לחקר, מחלקת פסיכולוגיה של פסיכולוגיה ובאוניברסיטת פסיכיאטר, בציון הפסיכיאטר, בציון פסיכיאטרת, בציון פסיכיאטר, ובאוניברסיטת פסיכיארי, בית הספר לרפואה של פיינברג.
"אנו שמחים לעשות הבדל מוחשי לילדים ומשפחותיהם באמצעות גישה מבוססת קהילה להפרעות קשב וריכוז שהוכיחה כל כך מוצלחת לתנאי ילדים אחרים, כמו אסטמה", אמרה. "כאשר כל כך הרבה ילדים סובלים ממחלה וגישה לטיפול אינה מספקת, עלינו לחשוב מעבר לאינטראקציות בין חולים פרטניים ולפתח פתרונות לבריאות הציבור. זהו המחקר הראשון שמשתמש בהתערבות להפרעות קשב וריכוז שהועברו על ידי עובדי בריאות הקהילה."
הפרעות קשב וריכוז, מצב נוירוביולוגי הפוגע בכ- 6-8 אחוז מהילדים, יכול להיות בעל השלכות לכל החיים, כולל תת-תחום חינוכי ותעסוקתי, סכסוך משפחתי ועמיתים ומעורבות צדק. הטיפול, הכולל שילוב של תרופות שאושרו על ידי ה- FDA, טיפול התנהגותי ואירוח בבית הספר, יעיל להפחתת תסמינים ויכול לשפר את תוצאות ההפרעות קשב וריכוז.
ד"ר ספנסר הסביר כי חסמים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז כוללים קשיים לוגיסטיים, כמו כספים, ביטוח, הובלה וחוסר טיפול בילדים. כמו כן, סטיגמה, אפליה והטיה מרומזת משפיעים על חוויות המשפחות בעזרת טיפול בהפרעות קשב וריכוז לילדיהם.
בפיתוח תוכן להתערבות, ד"ר ספנסר ועמיתיו ביקשו הנחיות ממועצה מייעצת קהילתית המורכבת ממטפלים גזעיים ואתניים מינוריים של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, צוותי בית ספר ציבוריים, ספקים קליניים לילדים ומנהיגים, קליני בריאות הנפש לילדים וחוקרי שוויון נפש לבריאות הנפש.
ההתערבות כללה בממוצע שישה מפגשים באורך שעה שבמהלכם דנו עובדי בריאות הקהילה עם משפחות טיפול מבוסס ראיות בגין הפרעות קשב וריכוז, מיתוסים לעומת עובדות, כיצד להגיב לסטיגמה ולאפליה, כיצד לדבר על הפרעות קשב וריכוז באופן שמאפשר לילדים, כיצד לנווט בטיפול, לתקשר עם המרפאים והגידול לילד שלהם. המשתתפים השלימו שאלוני מחקר לפני ההתערבות ואחריה, כמו גם ראיונות יציאה. התוכן שופץ על סמך משוב של המשתתפים.
מחקר הפיילוט כלל תחילה 18 מטפלים בילדים עם הפרעות קשב וריכוז בגילאי 6-12 שנים. 15 מטפלים סיימו את ההתערבות, 16 השלימו את כל שאלוני המחקר ו -13 סיימו את ראיון היציאה.
קיבלנו משוב חיובי להפליא לגבי התוכן והאסטרטגיה העוסקת בסטיגמה בפרט. המטפלים דיווחו כי ההתערבות עזרה להם להתעמת עם הסטיגמה שלהם על הפרעות קשב וריכוז, כמו גם סטיגמה מאחרים. גישה מבוססת קהילה באמת יכולה לשנות את הסטיגמה הקשורה להפרעות קשב וריכוז ובתקווה להכניס יותר ילדים לטיפול. "
ד"ר אנדראה ספנסר, מרפאה, סגן יו"ר מחקר, מחלקת פריצקר לפסיכיאטריה ובריאות התנהגותית אצל אן ורוברט ה. לורי בית החולים לילדים בשיקגו
כמעט כל המטפלים (88 אחוזים) הסכימו או הסכימו בתוקף כי ההתערבות מועילה. תשעים וארבעה אחוזים מהמטפלים דיווחו כי ההתערבות גרמה להם להרגיש בטוחים יותר בחיפוש אחר טיפול בהפרעות קשב וריכוז, ומטפלים רבים דיווחו כי התוכנית גרמה להם להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לשקול תרופות (69 אחוזים), טיפול (75 אחוז) ושירותי בתי ספר (88 אחוזים) להפרעות קשב וריכוז של ילדם.
האחוז מהילדים שקיבלו שירותי טיפול חוץ גדל מראש לפני ההתערבות, כולל עלייה בשימוש בתרופות (מ- 38 אחוז ל 50 אחוז), שימוש בטיפול (מ- 31 אחוז ל 69 אחוז), ועלייה מובהקת סטטיסטית בקבלת הלינה בבית הספר (מ- 38 אחוז ל 88 אחוז).
"בהתבסס על התוצאות המבטיחות שלנו, אנו מתכננים מחקר גדול יותר, ניסוי קליני אקראי, כדי להעריך את יעילות ההתערבות שלנו", אמר ד"ר ספנסר. "בסופו של דבר, אנו מקווים לשפר את התוצאות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, במיוחד לילדים מרקע גזעי ואתני מינורי."
פעילויות המחקר נעשו במרכז הרפואי בוסטון/בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בוסטון.
