כקצין בדרגת רס"ן במיל', כמי ששירת שש שנים בצה"ל, התאמן, השתתף במבצעים מיוחדים ואיבד חברים שנפלו בקרב, הדבר בוער בקרבי ואיני יכול לשתוק.
מקוממת אותי הקריאה של חלק מראשי ישיבות ההסדר ורבני הציונות הדתית להשתתף בהפגנת החרדים בירושלים נגד השירות הצבאי. במשך 65 שנות קיומה של המדינה, הוכחנו שניתן לשלב את שירות העם והמדינה עם לימוד התורה. הציונות הדתית ידעה להוציא גדולי תורה לצד לוחמים ומגינים דגולים. אנו מחנכים את ילדינו על ברכי הרעיון של ספרא וסייפא, תורה ועבודה.
התורה יקרה לנו מפז. אנו אוהבי תורה ולומדי תורה, תומכים בעולם הישיבות ומחזקים את עולם התורה. בנינו ובנותינו ממלאים את ספסלי הישיבות, המכינות והמדרשות ברחבי הארץ. אלפי רבנים שהצמיחה הציונות הדתית לגווניה השונים, מרביצים תורה ומנהיגים קהילות מדן ועד אילת.
הכיצד יעלה על הדעת להשתתף בהפגנה שקוראת נגד שירות העם והמדינה? איך ניתן לבגוד בערכי היסוד עליהם התחנכנו? מהו המסר שאנו מעבירים לילדינו ותלמידנו?
עלינו להמשיך ולקרוא בתוקף את הקריאה של משה רבנו "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!". אנו נמצאים עדיין בזמן של מלחמת מצווה, מצב בו אין פטור לאיש, כלשון המשנה במסכת סוטה: "במלחמת מצווה הכל יוצאין [למלחמה], אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". שירות בצבא הינו מצווה מן התורה, אשר אינה פחותה בדרגתה מלימוד התורה!
עלינו להתנגד בכל תוקף למגמה זו של רבנים ומנהיגים מתוכנו אשר מסכימים לקפל את הדגל וקוראים להשתתף בהפגנה היום. שומה עלינו להעביר מסר חד לילדינו ולמכרינו שזו לא דרכה של תורה. אי השתתפות בהפגנה אינה בבחינת ביטולה של תורה אלא קיומה!
השתמטות משירות צבאי של ציבור שלם אשר נושא את דגל התורה הינה בגדר חילול השם, כפי שכותב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה: "יש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם החסידות. דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על פי שאינן עברות – הרי זה חילל את השם… לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו… והיה דבורו בנחת עם הבריות… ומקבלם בסבר פנים יפות… ונעלב מהם ואינו עולבם… ונושא ונותן באמונה… ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין, והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם, עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את השם".
הציבור שלנו ידע במשך שנות קיומה של המדינה להיות חלק מהחברה הישראלית, לתרום את תרומתו לתקומת המדינה ולבטחונה, מתוך גאווה גדולה, אמונה בצדקת הדרך וקידוש השם. תמוה הדבר שרבנים ומנהיגים מקרבנו נותנים יד לחילול השם הגדול הזה, במקום להציב דוגמא חלופית של תלמידנו הנפלאים הדבקים בתורה ומשרתים באמונה את מדינת ישראל.
שתי עצות לי לאחינו החרדים לדבר ה'. אם הנכם טוענים שאת לימוד התורה שלכם אתם מקדישים לטובת עם ישראל והוא מגן עלינו לא פחות מאשר השירות בצבא, לכל הפחות אמרו בבתי הכנסיות שלכם את התפילה לשלום חיילי צה"ל. גלו סולידריות עם בנינו שמוסרים נפשם על תקומת העם והארץ. לא יעלה על הדעת שהישיבות ובתי הכנסת שלכם יחרימו את התפילה הזו.
יתרה מזאת, במקום להלחם נגד הגיוס לצבא, נצלו את ההזדמנות לדרוש מהצבא להקים ישיבות בתוך בסיסי צה"ל. בניכם אשר יתגייסו ואשר נפשם חשקה בתורה, ילמדו בישיבות אלו. כמו כל החיילים, גם הם יקיצו בשעות הבוקר המוקדמות, ישרתו בלימוד תורה מן הבוקר ועד הערב בתוך הבסיסים ויצאו לחופשות קצרות בלבד. החיילים יראו אותם וירגישו את תרומתם לקדושת המחנה, ומי יודע, אולי חלק מהחיילים יצטרפו גם הם לספסלי הלומדים במסגרת שירותם הצבאי.
אם תהיו מוכנים לשקול הצעות מעין אלו, אם תסכימו להראות את דאגתכם לעם ישראל ולהפגין סולידריות עם חיילי צבא הגנה לישראל, אני מתחייב לשקול את עמדתי מחדש.
הכותב הינו מנכ"ל ארגון הרבנים "בית הלל"
