חמוש תקף בית כנסת במישיגן. הנה מה שקורה לקהילה בהמשך

נהג נגח ביום חמישי את הטנדר שלו לתוך טמפל ישראל בווסט בלומפילד הילס, מישיגן, מקדש רפורמי גדול כ-25 מיילים ממרכז העיר דטרויט. למרבה המזל, לא היו נפגעים מלבד היורה, שמאבטחים הפעילו אותו במהירות. שומר אחד נפצע. מלבד זאת, כל מי שהיה בבית הכנסת, כולל 140 ילדים הלומדים בו, יצאו ללא פגע.

"יש חדשות מלאות תקווה ויש חדשות עצובות לגבי ההשלכות של היריות האלה", אמר מארק אופנהיימר, מחבר הספר גבעת הסנאי: ירי בבית הכנסת בעץ החיים ונשמתה של שכונהמבט שיטתי ולירי על מה שקרה לשכונת פיטסבורג שהתנפצה על ידי הירי ב-27 באוקטובר 2018, שהביא למותם של 11 בני אדם.

החדשות המעוררות תקווה הן שקהילות יהודיות ותיקות ומבוססות יכולות לסמוך על קשרים הדוקים ומבוססים בתוך הקהילה ומחוצה לה כדי לעבור אותן.

החדשות העצובות הן שאנשים שאינם מושפעים מהירי נוטים להמשיך הלאה ולשכוח.

"אז בעוד שזה ירדוף את הקהילה היהודית במשך שנים", אמר לי אופנהיימר בראיון טלפוני, "רוב האנשים מחוץ לקהילה היהודית יעברו במהירות לכל האירוע הנורא הבא".

מה קורה אחר כך

הרשויות לא אישרו את המניע של התוקף, למרות שהוא זוהה כאדם ממישיגן שנולד בלבנון. אבל בין כל הלא ידועים, אנחנו כן יודעים כמה דברים בוודאות.

אנו יודעים שטרגדיה גדולה נמנעה בשל גבורתם ומומחיותם של השומרים, ובשל תכנון והכנה של הנהגת בית הכנסת.

אנו יודעים שהתקפות כאלה הפכו מנדירות ביותר בארצות הברית, לתכופות יותר.

ואנחנו יודעים שמה שקורה עכשיו, לאחר מכן, חשוב מאוד.

זו הסיבה שבכתיבה על הירי ההמוני החמור ביותר בהיסטוריה של יהודי אמריקה, אופנהיימר בילה את רוב זמנו במחקר מה שקרה לאחר הזוועה.

"כשהמצלמות והקלטת המשטרה נעלמו, מה נשאר מאחור?" אופנהיימר, המלמד במרכז ג'ון סי דנפורת' על דת ופוליטיקה באוניברסיטת וושינגטון, כתב בהקדמה של הספר.

כוחו של חיבור

גם בית הכנסת "עץ החיים" וגם "מקדש ישראל" הן קהילות ותיקות, מושרשות עמוקות, עם קשרים הדוקים עם מספר קהילות מקומיות – יהודיות ולא-יהודיות כאחד.

בפרק אחד של גבעת הסנאים תחת הכותרת, בפשטות, "גויים", מתאר אופנהיימר כיצד לא-יהודים נחלצו לעזרת הקהילה המווכה, כולל אנשי דת, פוליטיקאים ושכנים.

סמל לכך היה קהל היכולות של 2,500 איש שהתכנס באודיטוריום החיילים והמלחים במלאת שנה לירי, שם נשאו דברים רשויות אכיפת החוק, פוליטיקאים ואנשי דת נוצרים, מוסלמים ויהודים.

"בדרך כלל יש אנשים בממשלה, בארגונים קהילתיים, בארגונים שכונתיים, שמושיטים יד, שרוצים שהיהודים יידעו שהם לא לבד", אמר אופנהיימר.

עדויות לקשר כזה כבר הוצגו במישיגן ביום חמישי. כתב אחד ראיין אישה מתפללת מחוץ לבית הכנסת, שאמרה מבעד לדמעות ש"רוח הקודש" אמרה לה לסובב את מכוניתה ברגע שראתה ניידות משטרה חולפות על פניה למקום, וללכת לתמוך.

בפיטסבורג, הירי ב-2018 היה גם זמן של הקהילה היהודית עצמה להתאחד.

הקהילה היהודית המלוכדת של סקוורל היל חצתה פערים עדתיים כדי להראות תמיכה. רב אורתודוקסי ארגן גיליון אלקטרוני לניהול משמרות 24 שעות ביממה שהחוק היהודי קובע על גופות המתים לפני הקבורה.

"בסקווירל היל, אחד הדברים הנחמדים הוא שיש הרבה קהילה וסולידריות על פני קווים דתיים ורמות של שמירה על מצוות", אמר אופנהיימר, "וזה די נדיר ביהדות האמריקאית. יהיה מעניין לראות איך זה יתפתח בדטרויט".

מציאות חדשה

בשנים האחרונות, הצורך בסולידריות ובחוסן מול התקפות מסוג זה הפך, למרבה הצער, בולט יותר.

כאשר אופנהיימר כתב את ספרו, הוא הצליח להצהיר כי הירי היה "אירוע ייחודי" בהיסטוריה האמריקאית. נכון שעד הטבח בעץ החיים, אלימות אנטישמית גבה רק 26 חיים בהיסטוריה של ארה"ב. ארה"ב, יותר מכל מדינה מערבית, והרבה יותר מישראל עצמה, הייתה באמת מקלט בטוח ליהודים.

מאז Squirrel Hill, שישה אנשים נוספים מתו בארבעה התקפות. תחושת הביטחון שהושגה היטב בעבר נופצה.

"בעוד שהסיכויים שכל יהודי נתון יותקף נשארים די נמוכים, זה כמובן די מפחיד", אמר אופנהיימר.

כמה מבקרים של המוקד הלאומי שנפל על גבעת הסנאי לאחר הירי בעץ החיים טענו שהטרגדיה קיבלה הרבה יותר תשומת לב מאשר ירי המוני דומים שפקדו קהילות לא-יהודיות.

אבל עצם הנדירות של ההתקפות האלה היא שהופכת אותם לכל כך מזעזעים, ולפחות עבור יהודי אמריקה, כל כך בלתי נשכחים.

בנורמלי החדש הזה, חשוב עוד יותר ליהודים ליצור קשרים חזקים ותומכים הדדיים בינם לבין עצמם ועם אחרים.

והעולם ממשיך הלאה

קשרים אלה הם חיוניים במיוחד, כי בעוד שקורבנות האלימות לא שוכחים במהרה וממשיכים הלאה, העולם כן.

"זה פרץ קצר של סולידריות, ואז אנשים עוזבים. מובן שכן," אמר אופנהיימר.

אני חושד שלמרות שתפילות הכרת תודה וגאולה יהדהדו במקומות הקדושים של דטרויט – ובלבבות יהודים בכל מקום – הפיגוע ירדוף את קורבנותיו המיועדים הרבה אחרי שהקלטת המשטרה תרד.

מה שיעשה את ההבדל באופן שבו הקהילה מתמודדת עם אותם פחדים ומתקדמת היא כמות התמיכה שהיא מקבלת מהאנשים שמחוץ לה. אם הקהילה הרחבה יותר של בלומפילד ודטרויט תסרב לשכוח את האירוע הנורא הזה, זה ישנה את מהלך הריפוי.

שאלתי את אופנהיימר אילו לקחים הוא למד מתוצאות עץ החיים שיכולים לחול על מקדש ישראל.

"בפיטסבורג הייתה היסטוריה ארוכה של אנשים שהופיעו זה בשביל זה", אמר אופנהיימר. "היחסים, או היעדר מערכות יחסים, שקיימים הופכים בולטים יותר כאשר משהו משתבש."

"איפה שיש קשרים חזקים לפני ירי, יש קשרים חזקים לאחר מכן".