Search

חידון התנ"ך – לא לחנונים בלבד.

אחד האירועים המרכזיים ביום העצמאות הוא חידון התנ"ך העולמי, כאשר לירושלים מגיעים עשרות בני נוער מהארץ ומחו"ל לקחת חלק בתחרות חידון התנ"ך לנוער. ההחלטה לקיים את חידון התנ"ך העולמי דווקא ביום זה בלב חגיגות העצמאות, כאשר ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, ראש עיריית ירושלים, מפקדים בצה"ל ואנשי חינוך, כולם מכבדים את החידון המתקיים בבנייני האומה בנוכחותם, שולחת מסר יהודי ברור לעולם ולנו- עצמאות ישראל נטועה עמוק בספר הספרים. זוהי אמנם עצמאות מתחדשת אך היא חלק מסיפור בעל אלפי שנים, וסיפורו של העם היהודי השב לארצו בדיוק כמו שחזו נביאי ישראל בספרי הנביאים.

המשפחה שלי שייכת לאותו זן מיוחד (שלא לומר נכחד) הצופה כל שנה בחידון במין חדווה מוזרה שכזו. א.כי הוא ערוך נפלא. כי הוא משלב סרטונים על עשייה ישראלית ודמויות מהחיים הציבוריים בארץ, ומוכיח שכמעט הכול יכול להפוך רלוונטי. ב. כי למי שחובב תנ"ך זוהי הזדמנות של פעם בשנה לבדוק אם גם אנחנו זוכרים משהו משיעורי התנ"ך של המורה ציפורה. ו-ג. מתוך סקרנות (שלא לומר הערצה) לראות מי הם באמת חבורת הנוער המוזרה הזאת שבעידן הפייסבוק, והריגושים האלקטרוניים למיניהם מעדיפה לבלות חודשים ארוכים בשינון פרקי תנ"ך וציטוט פסוקים בעל פה, במקום לצאת, או לתקשר עם חברים. את מי שבאמת צריך להעריץ הם בני הנוער מארצות הגולה, שעל אף הקושי בשפה מגיעים להישגים מרשימים ועומדים בגאווה לצד עמיתיהם הישראלים, על אף שהאחרונים בדרך כלל מחייכים אליהם מלמעלה בסוף.

מספר ימים אחרי חידון התנ"ך השנה, פגשתי את המתמודדת מפנמה, אפרת מיימון, ודרכה ניסיתי לברר מה גורם לבחורה נורמלית לחלוטין להשקיע חודשים ארוכים בלימוד התנ"ך ובעקשנות ראויה לשבח להגיע למקום ראשון בפנמה.

 

אפרת אמנם לא זכתה במקום ראשון או שני ביום העצמאות, אך האופטימיות שלה וההנאה הרבה שנראה שחוותה במהלך החידון יכולה ללמד את כולנו שיעור חשוב לחדווה ולריגוש שבלימוד התנ"ך. למי שלא זוכר כלום מהשיעורים של המורה ציפורה- לקרוא ולהפנים!

מתי גילית את האהבה ללימוד התנ"ך, ומה גרם לך להחליט לגשת לתחרות?

קודם כל, היהדות תמיד סובבת סביב התנ"ך, ובבית ספר, תתפלא, זה היה מקצוע שמאוד אהבתי. מעבר לכך ברור שדברים כאלה מקבלים מהבית. אנחנו משפחה שמאוד אוהבת תנ"ך. בהתחלה ניגשתי לחידון בפנמה בשביל הכיף, ואז התחלתי לחשוב וללמוד יותר ברצינות. בשנה שעברה ניסיתי להתמודד ולגשת לחידון העולמי, אך רק הזוכה עולה לשלב העולמי ולצערי פספסתי בנקודה אחת(!) והגעתי למקום שני. השנה למדתי יותר ברצינות וברוך ה' הצלחתי.

האם זה אומר שבתקופה הזאת צריך לוותר על חברים ובילויים כדי ללמוד כל הזמן?

זה באמת לא פשוט. לי היה קשה להפסיק לצאת עם חברות ולבלות. הייתי יוצאת, אבל תמיד משאירה לעצמי כשעתיים ביום ללמוד. בתקופה האחרונה, ככל שהיום של המבחן התקרב, הבילויים נפסקו ושעות הלימוד התרחבו. אחיות שלי עזרו לי בעניין ההתמדה. כשהייתי רוצה לצאת עם חברות הם היו מושיבות אותי בכוח ללמוד. זה היה אולי מעצבן, אבל היום אני יודעת שהגעתי לכאן בזכותן!

מה מכל הלימוד הכי אהבת?

בעיקר אהבתי את ספרי הנביאים. הסיפורים שם פשוט מרתקים. וחוץ מזה הסיפוק הגדול שלי היה לדעת איפה כל סיפור נמצא, מי שייך לאיזה מקרה, מי אמר מה. כשאתה מצליח לשנן ולזכור כל כך הרבה פרטים, שמות, אירועים וסיפורים יש לך הרגשה עצומה של ידע וסיפוק.

זה ידוע שכמעט תמיד הזוכים בחידון הם המתמודדים מהארץ. איך מרגישים עם זה החברה מחו"ל?

הישראלים נחמדים אלינו מאוד. כולנו חברים, לומדים ביחד לקראת המבחן. אין שום הרגשה של יריבות בחידון. זה משהו ממש יפה בחידון ובהכנות לקראתו . מבחינתי, לא באתי במטרה לנצח. המטרה שלי הייתה- ללמוד, ליהנות, ולפגוש אנשים חדשים, וברוך ה' הצלחתי. ולא רק זה- הגעתי למקום ה-7 בחידון השנה וזה השיא לכל מתמודדים פנמה שהיו בעבר, אז יותר טוב מזה לא יכולתי לבקש!

תארי לנו את החיים היהודיים בפנמה. יש תנועות נוער, תוכניות לעלייה?

אין בפנמה תנועת נוער דתית כמו "בני-עקיבא" אבל יש את תנועת מכב"י: תנועת נוער יהודית מעורבת. ויש לנו קהילה מאוד מחוברת, כל אחד מכיר את השני וכולם גרים באותה שכונה. יהודי פנמה אוהבים את המקום והשלטון בפנמה אוהב אותם. רוב היהודים תורמים מאוד לכלכלת המדינה. נוח להם שם. כן, אוהבים את ישראל, אבל אני לא בטוחה כמה באמת עולים בסופו של דבר.

ומה איתך, תוכניות לעתיד?

לטייל עם חברות, כמו כולם, אולי להגיע לארץ וללמוד במדרשה, ללמוד עיצוב. עלייה? אולי. קשה לי לדעת עכשיו . אם יהיה מישהו רציני בעתיד שייקח אותי לארץ, אז בהחלט (היא מחייכת). מה שבטוח שאת החוויה הזאת לא אשכח לעולם, ושהתנ"ך ימשיך לתפוס מקום חזק בבית, את האהבה לזה אני מקווה לא לאבד לעולם.

 

דילוג לתוכן