ידוע שחשוב לפעול במהירות במקרה של דום לב, אבל מה המשמעות של הלם ראשוני מהיר עם דפיברילטור בדיוק על סיכויי ההישרדות של החולים? חוקרים מאמסטרדם UMC ניתחו את הנתונים של 3723 חולים שעברו דום לב מחוץ לבית החולים והגיעו למסקנה כי בהלם הראשון, כל דקה מפחיתה את סיכויי ההישרדות ב-6%. תוצאות מחקר זה פורסמו היום בכתב העת הבינלאומי מַחזוֹר.
המחקר שלנו מראה שלכל דקה של עיכוב במתן ההלם הראשון יש השפעה גדולה. אם ההלם הראשון ניתן תוך שש דקות, ניתן היה ב-93% מהמקרים לעצור את הפרעת קצב הלב פרפור חדרים (VF) – הגורם לדום הלב. אם ההלם הראשוני התעכב וניתן רק לאחר יותר מ-16 דקות, למשל, אחוז זה ירד ל-75%".
רמי שטיגליס, חוקר באמסטרדם UMC
המחקר מראה שכל דקה של עיכוב להלם הראשוני מובילה לירידה של 6% בסיכוי ההישרדות עד לשחרור מבית החולים.
מאז 2005, מחקר ARREST (Amsterdam REsuscitation STudies) אוסף נתונים מפורטים על החייאה בצפון הולנד בשיתוף עם שירותי חירום ובתי חולים. עבור מחקר ספציפי זה נאספו נתונים מאלה שלקו בדום לב, שנגרם על ידי VF, בנוכחות עד. זה איפשר לקבוע בצורה מדויקת מאוד את הזמן מקריאת החירום ועד הזעזוע הראשון, ובכך לנתח את ההשפעה מהזמן ועד הזעזוע הראשון.
"לאחר הלם מוצלח (דפיברילציה), ה-VF מופסק ומשתנה לקצב לב תקין או לקצב לב נעדר לחלוטין (אסיסטולה). במחקר שלנו, עיכוב קצר יותר להלם הראשון גם הוביל לעתים קרובות יותר לקצב לב תקין של לאחר הלם מוצלח, VF עשוי להופיע מחדש, ולדרוש הלם נוסף גם הוא ירד עם זמן קצר יותר עד להלם ראשון", אומר כריסטיאן ואן דר ורף, קרדיולוג וחוקר באמסטרדם.
באמצעות השקעה בשרשרת כולה במטרה לקצר את משך שיחת החירום ועד להלם הראשון, ניתן לשפר את התוצאות לאחר דומי לב. "בהולנד, נעשית עבודה רבה כדי להשיג זעזוע ראשוני מהיר באמצעות פריסת מגיבים ראשונים (למשל מגיבים ראשונים באמצעות HeartbeatNu, משטרה ו/או מכבי אש) ומכשירי AED זמינים רבים, אך ב-3 מתוך 4 החייאות במחקר שלנו, לא הגענו לאותן שש דקות שליטה מרכזית יותר עם פעולות קונקרטיות ויש צורך במחקר נוסף כדי להשיג מטרה זו בכל ההחייאות צריך להקדיש לזה יותר תשומת לב בחו"ל כדי לשמור על הזמן עד ההלם הראשון קצר ככל האפשר הנתונים שלנו מראים שזה משתלם", אומר הנס ואן שופן, מרדים ומנהיג מחקר ההחייאה ARREST.
