אלה שמתחילים לעבוד קודם לכן מביעים אי נוחות רבה יותר עם שינוי הזמן העונתי. זו המסקנה העיקרית של מחקר כי המרצים מאוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה (USC) ואוניברסיטת סביליה (ארה"ב), חורחה מירה פרז וחוסה מריה מרטין אוללה, פרסמו זה עתה בכתב העת בכתב העת כרונוביולוגיה אינטרנשיונל– בה הם מנתחים בפירוט את תוצאות הייעוץ הציבורי שאורגן על ידי הוועדה האירופית בשנת 2018 ב -28 המדינות החברות דאז, שקיבלו 4 מיליון תגובות.
המחקר מראה כי שיעור התגובות כנגד הרגולציה הנוכחית היה גבוה יותר מכיוון שרוחב המדינה היה גבוה יותר. כדי להסביר תוצאה זו, מרטין אוללה ומירה, שפרסמו זה עתה מחקר בכתב העת Royal Society Journal Open Science, אליו הוזכר מגזין Science, השווה את השיעורים מול שינוי הזמן עם זמן תחילת הפעילות והראה כי הפעילות הקודמת מתחילה לגרום לשיעור גבוה יותר של אנשים נגד התקנה הנוכחית. "התייחסות הציבורית התייחסה כאילו הייתה סקר, והדגישו את מאזן התגובות בעד ונגד שינוי השעונים. התייחסנו אליו כאל ניסוי טבעי ובחנו כיצד מי שאמר 'לא' (או 'כן') הופצו", מדגיש חורחה מירה. "בממוצע, 0.5% מאוכלוסיית המדינה הגיבו להתייעצות הציבורית; זהו שיעור קטן מכדי לחזות את התוצאה של משאל עם היפותטי על שינוי השעונים, אך זה די והותר לבצע מחקר תצפיתי ולנתח את הגירויים השפיעו על אנשים להצביע או נגד המנגנון הנוכחי," מדגיש מרטין אוללה.
המחברים מסבירים כי התקנה המכסה את שינוי השעונים נועדה ליישר את תחילת העבודה עם הזריחה. זו הסיבה שבחישוביהם הם משתמשים במרחק בין תחילת העבודה לזריחת החורף, מה שמאפשר מושג על תנאי האור באותה תקופה. "ניואנס הוא המפתח. כאשר אנו משתמשים בזמן בו מתחילה העבודה אנו לא מוצאים קשרים משמעותיים עם הייעוץ הציבורי, אך כאשר אנו מנתחים את המרחק מזמן ההתחלה לזריחת החורף, אז אנו רואים שלמדינות עם זמני התחלה קודמים יש שיעורים גבוהים יותר," אומר מרטין אוללה. "לא ניתן להסביר תוצאה זו אם, כרגיל, שינוי השעונים קשור לאזור הזמן או לאורך גיאוגרפי; זה רק הגיוני כאשר שינוי השעונים נתפס כתגובה המווסתת פיזיולוגית", מדגיש מירה.
המחקר עולה כי התקנה הנוכחית משמשת כפשרה בין אלה שמתחילים מוקדם יותר, ולכן הם לא נוחים יותר ויהיו מוחלשים יותר על ידי תקופת קיץ קבועה, ומי שמתחיל אחר כך, שנוח יותר עם המצב הנוכחי אך יוחלשו יותר בתקופת חורף קבועה.