דניאל פרידמן, תלמיד שנה א' בישיבת מחנים, תוהה על התערבות הקב"ה בבחירה החופשית של פרעה שהרי הקב"ה מודיע מראש למשה בראשית פרשתנו "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו…"
בפסוק הראשון בפרשתנו, פסוק א' בפרק י', כתוב: "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו…" ומתעוררת מתוך פסוק זה שאלה – כיצד ה' מתערב בבחירה החופשית של בני האדם?!
במהלך השנים התעוררו מס' תשובות לשאלה זאת ומתוכם אראה שלוש. את שיטת שד"ל וקאסוטו, שיטת הרמב"ם, ושיטת ספר העיקרים וספורנו.
נתחיל בשיטתם של שד"ל וקאסוטו. בפירוש שד"ל לחומש שמות הוא מציין שכל המעשים מיוחסים לאלוהים, מאחר והוא הסיבה הראשונית לקיומם ועשייתם, חלק באופן ישיר וחלק באופן עקיף. קאסוטו ממשיך בקו המחשבה הזה ומפרש את הפסוק שהבאתי באופן הבא- כאשר ה' אומר שהוא מכביד את לב פרעה, הוא לא מתכוון שהוא עשה זאת באופן ישיר, אלא שהוא יצר עולם ובו תהליכים שמובילים לתהליכים אחרים שמשפיעים על המציאות ועל בני האדם באופן שיגרום ללבו של פרעה להיות כבד. כלומר, קאסוטו מסתכל רק על הסיבה ההתחלתית והמעשה הסופי בשרשרת ארוכה של תהליכים ומעשים (מעט בדומה לאופן בו שרלוק הולמס מסיק מסקנות). על השיטה הזאת מקשה נחמה לייבוביץ' ושואלת: אם כך, מדוע התורה לא מייחסת כל מעשה ומקרה שקורה לאלוקים?! מדוע התורה מפרטת על איך שפלוני עושה כך וכך לאלמוני ולא מדברת רק על ה'?!
השיטה השנייה, של הרמב"ם, היא מורכבת יותר- מצד אחד, הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ה' הלכה ד' מדבר על כך שאם כל אדם היה נולד כצדיק או רשע לא היה שום היגיון באמירות הנביאים שאומרים לעמ"י "עשה כך" או "אל תעשה זאת". כלומר הרמב"ם מראה שיש חופש בחירה לאדם. עם זאת, בפרק ו' הלכה ג', הוא מדבר על כך שהאדם יכול לחטוא חטא כה גדול, או הרבה חטאים, שאפשרות התשובה שלו, שהבחירה החופשית שלו- תישלל ממנו. כלומר, הרמב"ם מדבר על סקאלה כלשהיא שבה, אם עשית מספיק חטאים או עשית חטא מספיק גדול, זכות הבחירה החופשית שלך נעלמת. זאת הסתכלות מורכבת יותר על שאלת הבחירה החופשית, לא בינארית אובייקטיבית אלא סובייקטיבית שמציבה לאדם רף. על פירוש זה שואל בעל ה"עקדת יצחק", רבי יצחק עארמה: אם כך, בנקודה מסוימת כבר לא היה צורך לשלוח את משה ואהרון אל פרעה! הרי כל הקונספט של המשלחת אל פרעה הייתה כדי לגרום לו לשנות את דעתו, ואם בנקודה מסוימת פרעה כבר לא יכל לשנות את דעתו, למה להמשיך לשלוח את משה אליו?
השיטה השלישית- ואם להיות כן, האהובה עלי, היא של ספר העיקרים ושל ספורנו. לפי ספר העיקרים, הכבדת הלב באה כדי להשיב לפרעה את הבחירה החופשית. רבי יוסף אלבו מדבר בספר על איך שכאשר חוטא מכפר על חטא כפי שפרעה עושה בפרק ט' פסוק כ"ז- "…חטאתי הפעם ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" זה יכול להיראות כתוצאה של כפייה ולא של בחירה. כאשר אדם מתייצב מול גודלו וכוחו של ה', כמו שקורה לפרעה מול המכות, הפחד והיראה שוללים ממנו את הבחירה החופשית ולכן יש צורך בהכבדת הלב כדי לאזן זאת. ספורנו כותב בפירושו לחומש שמות דבר דומה: "אף על פי שאמר משה 'ידעתי כי טרם תיראון' חשב שאע"פ שלא יכנע לאל יתברך מיראת גודלו, מכל מקום ישמע בהיותו בלתי יכול לסבול עוד את רעת המכות…" בהמשך מלמד ספורנו ש-ה' הכביד את לבו של פרעה כדי שחזרתו בתשובה של פרעה תהיה אמתית ותנבע מהכרה בגודלו וטובו של ה' ולא מפחד מהמכות.
שבת שלום ומבורך!
