כמידי שנה נערך למחרת יום הכיפורים בבית הכנסת "היכל בנימין" ערב עיון לזכרו של רס"ן בנימין קצין, קצין האג"ם של חטיבת 188 שנפל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים. בערב נשאו דברים שר המדע הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ והאלוף במיל אורי אור.
את הערב פתח הרב אביחי קצין, אחיינו של רס"ן בני קצין, שהתנצל על כך שבמקום הנחיה של אלוף (ראש המטה לבטחון לאומי, האלוף במיל. יעקב עמידרור, ממתפללי בית הכנסת "היכל בנימין"), הדרדרה ההנחיה לרמה של טוראי – הוא עצמו. הקהל שמכיר את סיפור פציעתו של הרב קצין במלחמת לבנון הראשונה קיבל בספקנות את דבריו…
הרב קצין סיפר כי שנים לא הגיע לאנדרטה שהוקמה ברמת הגולן במקום שדודו, בני קצין, נפל יחד עם מח"ט חטיבה 188 אל"מ יצחק בן שוהם גם בשל העובדה שהוקמה בלב ליבו של שטח אש. הקיץ החליט לקחת את ילדיו ולבקר במקום. כשהגיע למפקדת החטיבה שמח לשמוע כי הדרך פתוחה ויכול להגיע דרך ציר הנפט. כשהגיעו למקום הופתעו לגלות מספר רב של כלי רכב צה"ליים וחיילים רבים. התברר כי הגיעו בדיוק ביום מינוי אוגדונר חדש לגיזרת רמת הגולן ושזו מסורת רבת שנים לקיים את טקס החלפת האוגדונרים במקום האנדרטה לזכרם של מפקדי חטיבת 188.
שר המדע דניאל הרשקוביץ נשא הרצאה מרתקת וקישר בין פרס הנובל לכימיה שקיבל מדען ישראלי לפני ימים ספורים, למשה רבנו בעומדו לפני הסנה ולמלחמת יום כיפור. בכולם הוא אומר – קרסה הקונספציה…
השר פתח בהסבר על מה בדיוק זכה פרופ' דן שכטמן בפרס נובל ומה זה בדיוק קוואזי גביש. פרופ' שכטמן הפריך קונספציה רבת שנים בעולם הכימיה שגביש מהסוג שהציג לא שייך למשפחת הגבישים. למעשה עולם המדע הוקיע את פרופ' שכטמן על טענתו ובמשך מספר שנים אף הוחרם על ידי עמיתיו בטענה ש "קוואזי גביש" (קוואזי = כאילו) היא "קוואזי כימיה".
את ההצמדות הזו של עולם המדע לקונספציה שגויה למרות הוכחות מדעיות שהציג פרופ' שכטמן השווה השר הרשקוביץ למקובעות שהשתרשה בקרב הדרג הפוליטי והדרג הבטחוני בישראל בימים שלפני מלחמת יום כיפור, קונספציה שקבעה שמצרים לא תפתח במלחמה עד שמספר תנאים לא יתקיימו. וכל עוד התנאים האלה לא קיימים הרי שקיימת רק "סבירות נמוכה" לפתיחה במלחמה.
גם את משה רבנו גייס השר לתאוריית הקונספציה. משה רבנו עליו אומר הכתוב – "וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל". על זה אומר משה "אסורה נא ואראה… מדוע לא יבער הסנה". שאל השר : "כיצד אומר משה 'מדוע לא יבער הסנה' הרי הכתוב אומר בפירוש שהסנה בוער באש??" אלא שמשה גם הוא שבוי בקונספציה: אם הסנה איננו אוכל סימן שאין אש. ולכן השאלה שמציקה למשה היא – 'מדוע לא יבער הסנה' במקום 'מדוע הוא בוער אך לא אוכל'!!" אך כאן, אומר השר, כאן באה גדולתו של משה רבנו. כי תגובתו איננה הידבקות בקונספציה שבה הוא שבוי כי אם "אסורה נא ואראה". אגש לבדוק את הנתונים, ארד לשטח לבדוק אם אכן הקונספציה שלי נכונה או שאני מקובע בחשיבה שאיננה נכונה ויכולה להמיט אסון.
לאחר הרצאתו המרתקת של השר הציג הרב אביחי קצין את הדובר הבא – האלוף (במיל) אורי אור, מי שהיה מח"ט צעיר במלחמת יום כיפור שקיבל פיקוד על חטיבת המילואים 679 רק חודשיים לפני המלחמה. הרב קצין הקריא קטע מראיון של האלוף אור לאחר המלחמה בה הוא מתאר את אירועי הלילה הראשון – כשהחטיבה שלו מתארגנת לעליה לרמת הגולן לחיזוק חיילי חטיבה 188 הנמצאים בקו החזית:
"לא אשכח כל חיי את אותו הלילה שבו התייצבו אנשי המילואים. אני מקשיב לרשת הקשר של חטיבת הטנקים 188, הנלחמת ברמה, מבין את מצבם הקשה, ולי אין עדיין כוחות מוכנים, ואלה שיוצאים אתי מאוחר בלילה גם הם אינם מוכנים היטב".
בהמשך הסביר האלוף אור כי לפי הנוהל הצה"לי, לחטיבת טנקים במילואים לוקח כ 24 שעות מרגע הגיוס ועד להגעה לקו החזית. החטיבה שלו נאלצה לקצר לוחות זמנים ולהגיע תוך כ 10 שעות בהם הוא עורך את חייליו ואת הכלים ויודע שכל דקה שעוברת על הערכות החיילים שלו, עומדים בדרום רמת הגולן חיילי חטיבה 188 לבדם מול הסורים השועטים וכוחותיהם כלים והולכים. מצד שני אומר אורי אור – איני יכול לשלוח את חיילי כשהם אינם מוכנים.
"את בני קצין" מספר אור "הכרתי לאורך השירות שלו ואין לי ספק שאם היה שורד את המלחמה – היה מגיע גבוה מאוד אם היה בוחר בקריירה צבאית". אור מנה שלושה תנאים להצלחה בקרב: לחיילי החטיבה חייב להיות אמון בדרג הפיקוד, גיבוש בין הלוחמים במובן של נאמנות אחד לשני והערכים שכל חייל גדל עליהם. לבני קצין ולדרג הפיקוד של חטיבה 188 בראשות המח"ט יצחק בן שוהם היה את היכולות האלה וזו הסיבה שהצליחו לעמוד בפני האויב ולעצור אותו עד להגעה של כוחות המילואים וזאת במחיר דמים נוראי. אם לא היו עוצרים את הסורים הרי שתוצאות המלחמה היו שונות לחלוטין.
בערב השתתפו מאות בני אדם שבאו לכבד את זכרו של בני וחבריו שלחמו במסירות נפש בקרב להגנת רמת הגולן ומדינת ישראל.
יהי זכרו ברוך.
