(JTA)-מיכל קוטלר-וונש הוטל על השליח המיוחד של ישראל כדי להילחם באנטישמיות שבועות ספורים לפני 7 באוקטובר 2023-והיא בילתה את 17 החודשים האחרונים ללא רחם על כל מיני פגישות על הזינוק העולמי בגידול אנטי-יהודי.

אבל בראיון שנערך לאחרונה, היא דיברה גם על פגישה אחת קרוב יותר לבית שלא קרה.

קוטלר-ווניש אמר לסוכנות הטלגרפית היהודית כי אמיצ'אי צ'יקלי, שר ישראל לענייני גולה ומאבק באנטישמיות, לא התייעץ בה לפני שהזמין את הפוליטיקאים הימניים הקיצוניים לירושלים כדי לטפל בכנס הקרוב בנושא נלחם באנטישמיות.

ההזמנות לפוליטיקאים מצרפת, הולנד וספרד הובילו למפל של נסיגות מהוועידה – החל מפקידים גרמנים למנהיגים יהודיים אמריקאים ובריטיים בולטים. הקבוצות היהודיות הגדולות באירופה נזהרות זה מכבר ממפלגות הימין הקיצוני בגלל מורשתם של אנטישמיות, וקוטלר-וונש הציע גם כי הקבוצות הללו היו צריכות להיות יותר תשומות בכנס.

"משרד הפזורה לא התייעץ איתי בתכנון לכנס ההוא", אמרה בראיון ביום חמישי בעיר ניו יורק.

"ולצערנו, אני חושבת שבאופן מדהים נראה שזה לא התייעץ עם ארגונים יהודיים ברחבי העולם, 'היא אמרה." אני אחלוק איתך את זה לעתים קרובות כשאני מדבר, במיוחד לקהילות יהודיות, אני אומר,' אני השליח המיוחד של ישראל למאבק באנטיזמיזם. וכפי שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, אני השליח המיוחד שלך למאבק באנטישמיות. '"

היא הוסיפה, "במובן הזה חוסר התייעצות עם קהילות יהודיות – מבחינתי זה היה פיקוח גדול וגדול."

קוטלר-וונש הוא האחרון בסדרת דמויות שמביט חששות מהוועידה. לצד סגל של פעילים יהודים ומתנגדים אחרים לאנטישמיות, המפגש יקבל בברכה את מנהיגי הימין הקיצוני האירופי, שחלק ממפלגותיהם יש היסטוריה של רטוריקה או פעולות אנטישמיות. הם כוללים את ג'ורדן ברדלה הצרפתית ומריון מרכאל, הרמן טרטש בספרד וסבסטיאן סטלר של הולנד.

רשימת הדוברים הובילה מספר אורחים שהוזמנו אחרים להתרחק, כולל צאר האנטישמיות של גרמניה, הפילוסוף היהודי הצרפתי ברנרד-הנרי לוי, הרב הראשי הבריטי אפרים מירוויס ומנכ"ל ליגת ההגנה, ג'ונתן גרינבלט.

גם קוטלר-ווניה שומרת על מרחק. היא תשתתף באירוע פתיחה במעונו של נשיא ישראל איזק הרצוג, אליו לא מוזמנים מנהיגי הימין הקיצוני, אך לא יהיו בוועידה הראשית בה הם יהיו נוכחים.

צ'יקלי נפגש שוב ושוב עם מנהיגי ימין הקיצוני האירופי והבהיר שהוא רואה אותם כבעלי ברית במאבק נגד ההשפעה האיסלאמיסטית. דובר משרד הפזורה של ישראל, שנשאל על הרגשות של קוטלר-וונש, כינה אותם "לא מדויקים" ואמר כי משרדו של צ'יקלי אכן מקיים קשר עם שלה והזמין אותה להוביל מושב בכנס.

"משרד הפזורה מקיימים יחסי עבודה מצוינים עם החטיבה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ, שהוא נקודת הקשר הרלוונטית עבורנו", נכתב בהצהרה. "כשמדובר במיכל, הזמנו אותה להוביל דיון מיוחד בוועידה, מיד שהתחילה לתכנן ולבנות את תוכנו (היא סירבה)."

ההזמנות של צ'יקלי למנהיגי הימין הקיצוני מגיעות לאחר שממשלת ישראל הוכיחה פתיחות חדשה להתמודדות עם הימין הקיצוני האירופי, והופך את החרם על המפלגות בשבדיה, צרפת וספרד-אם כי לא בגרמניה ואוסטריה.

הצהרת משרד הפזורה הכירה בכך שמנהיגים יהודיים באירופה ביקרו זה מכבר את המפלגות הללו-ואמרו כי מנהיגים אלה אינם מדברים בעד כל יהודי אירופה, שחלקם חזרו לימין הקיצוני.

"אנו נמצאים בקשר עם מנהיגי הקהילות היהודיות (מכיוון שאמיצ'אי נכנס לתפקיד זה לפני יותר משנתיים), גם אם אנו לא מסכימים על דברים או סוגיות מסוימות (כמו יחסים עם מפלגות ימין באירופה)", נכתב בהצהרה.

"אגב, ביחס לסוגיית מפלגות הימין באירופה, אין מעט יהודים התומכים במפלגות ימין גם אם ארגוני המטריה הרשמיים עדיין לא שם", המשיכה.

ההצהרה גם הצליחה "למנהיגים המכנים מנהיגים אחרים ברחבי העולם ומפעילים לחץ אינטנסיבי עליהם ועוד, כך שהם גם יחרימו את הכנס. זה לא הולם ולא לגיטימי."

במהלך תקופת המערבולת שלה בתפקיד, קוטלר-וונש ניסחה השקפת עולם המתאימה לזו של קבוצות יהודיות אמריקאיות גדולות וארוכות שנים כמו הליגה נגד ההצגה. היא עשתה מחקר אקדמי בנושא דיבור חופשי בקמפוסים במכללות ושימשה בעבר בפרלמנט של ישראל למפלגה הכחולה -לבן המרכזית. היא מייסדת משותפת של כוח המשימה הבין-פרלמנטרי להילחם באנטישמיות מקוונת.

היא תומכת קולית בהגדרת האנטישמיות של ברית השואה הבינלאומית לזכר הברית, שרוב הקבוצות היהודיות הממסדות מעדיפות. היא אומרת שההתקפה של חמאס ב -7 באוקטובר והדוקר באנטישמיות שבאה לאחר מכן נולדים שניהם מאותה שנאה מהותית.

"מה שהיה ברור היה שאותה אנטישמיות שמדלקת טרור, טרור רצח עם, שתקף בסופו של דבר ב- 7 באוקטובר לשרוף ומים וטבח וקטש וחטיפה, הוא האנטישמיות שמדלקת את התגובה לאותה טבח. אותה אנטישמטיזם, בפועל, חגרה זמן רב", אמרה.

היא הוסיפה כי לדעתה, מחאות אנטי-ישראליות ניצלו את ההגנות על חירויות אזרחיות כדי ליצור סביבה לא דמוקרטית מיסודה. היא מכנה זאת "חטיפה שיטתית" של משפט בינלאומי ומנגנוני זכויות אדם.

"ההמון שראינו ברחבי העולם מנצלים, למעשה, בהגנות, לרבות, למשל, של דיבור חופשי, כדי להגן על התנהלות – וזו סוג זה של התנגשות בלתי נתפס בין דיבור לפעולה – מונעים מאנשים גישה לשיעורים שלהם, להשתלט על בנייני אלימות ובעצם פצועים בני אדם שצריך ללכת לבית החולים," אמרה.

כשנכנסה לתפקידה, היא קיוותה להוביל את האסטרטגיה הלאומית הישראלית למאבק באנטישמיות, בקווי התוכניות שהלחין מדינות אחרות. אבל סוג כזה של עבודות בניית יכולות עברו למבער האחורי כשהיא בילתה את האנרגיה שלה בהתמודדות עם לאחר ה -7 באוקטובר. היא מקווה לחזור לזה כשהיא יכולה.

"המטרה, למעשה, הייתה ליצור את התשתית שתאפשר לנו ליצור את מה שאקרא אסטרטגיה לאומית למאבק באנטישמיות שמדינות רבות אחרות ורבים ממקביליי הובילו," אמרה. "אלא שבמקרה של ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, זו צריכה להיות אסטרטגיה בינלאומית למאבק באנטישמיות."