חולים עם זיהום בנגיף הפטיטיס B כרוני (HBV) בשלב הסובלני לחיסון עשויים עדיין לחוות דלקת בכבד והתקדמות מחלות ויכולים להפיק תועלת מטיפול אנטי-ויראלי מוקדם.
מחקר זה נועד לחקור שינויים ביחס ה- DNA של הפטיטיס B המצטבר B (HBSAG)/HBV DNA בחולים הסובלים מחיסון במהלך המעבר לשלב הפעיל החיסוני, ולהעריך את הפוטנציאל שלו לחזות את הסיכון להתקדמות המחלה.
שיטות
מחקר אורכי זה כלל 127 חולים לא סובלני חיסון שלא טופלו, אשר עקבו אחריהן עד 10 שנים. קבוצה עצמאית של 109 נבדקים נרשמה בדיעבד לאימות חיצוני. נבדק הקשר בין יחס ה- DNA המצטבר של HBSAG/HBV לבין משך סובלנות החיסון או המעבר לשלב הפעיל החיסוני. הערך החיזוי של היחס הוערך ותוקף.
תוצאות
הקשר בין יחס ה- DNA המצטבר של HBSAG/HBV לבין סיכון התקדמות המחלה הראה דפוס לא לינארי: מתחת ליחס של 1.791, הסיכון להתקדמות המחלה פחת במהירות ככל שהיחס עלה; מעל 1.791, מישור הסיכון. השטח שמתחת לעקומה לחיזוי התקדמות המחלה היה 0.67, 0.64 ו- 0.85 עבור HBsAG מצטבר, DNA HBV ויחס ה- DNA של HBSAG/HBV, בהתאמה.
ניתוח רגרסיה של COX רב משתנה חשף את יחס ה- DNA המצטבר של HBSAG/HBV כמנבא עצמאי להתקדמות המחלה, עם יחסי גבוה יותר הקשורים לסיכון נמוך יותר. דגמי חיזוי המשלבים יחס זה פותחו ותוקפו חיצונית, והפגינו ביצועים חזקים ותועלת קלינית.
מסקנות
מחקר זה מזהה את יחס ה- DNA המצטבר של HBSAG/HBV כמנבא עצמאי למשך סובלנות חיסונית בקרב חולים עם זיהום HBV כרוני. יחס נמוך יותר מתאם עם סיכון מוגבר למעבר מהשלב הסובלני לחיסון לשלב הפעיל החיסון, במיוחד כאשר הוא נופל מתחת ל 1.791, ובנקודה זו הסיכון להתקדמות המחלה עולה בצורה חדה.
בנוסף, חולים בגילאי 30 שנים עומדים בסיכון גבוה יותר להתקדמות המחלה, ומדגישים את הצורך במעקב ערני באוכלוסייה זו. לממצאים אלה השלכות חשובות על הניהול הפרואקטיבי של חולים סובלניים לחיסון. איתור מוקדם של התקדמות המחלה וטיפול אנטי -ויראלי בזמן עשוי בסופו של דבר לשפר את התוצאות הקליניות ואת היתרונות החברתיים עבור אנשים הסובלים מזיהום HBV כרוני.
