מחקר חדש מאוניברסיטת ברגן מראה קשר בין הנקה עד גיל שישה חודשים לבין סיכון מופחת לתסמיני ADHD מגיל שלוש עד שמונה.
חלב אם הוא המקור העיקרי לתזונה לתינוקות. הוא מותאם באופן ייחודי לילד ומכיל רכיבים רבים המועילים לגדילה ולהתפתחות המוח, לרבות חומצות שומן ארוכות שרשרת, חומצות אמינו, נוגדנים וחיידקים מועילים.
ידוע היטב שתופעות והפרעות פסיכיאטריות יכולות להיות מושפעות מגורמים גנטיים וסביבתיים כאחד".
ברית סקרטינג סולברג, פסיכיאטרית וחוקרת, המחלקה לביו-רפואה, אוניברסיטת ברגן, ויועצת בכירה בבית החולים Betanien
היה עניין מדעי ניכר בהבנת האופן שבו חלב אם והנקה משפיעים על התפתחות המוח ועל מערכת החיסון של התינוק.
יחד עם שותפיה, סולברג בחנה אפוא את הקשר בין מספר החודשים שתינוק יונק באופן בלעדי (עד גיל חצי שנה) לבין הסיכון של הילד לפתח תסמיני ADHD.
פחות תסמיני ADHD בגילאי שלוש, חמש ושמונה שנים
המחקר השתמש בנתונים של 37,600 משפחות שהשתתפו במחקר העוקב של האם, האב והילד הנורבגי (MoBa).
אמהות דיווחו, באמצעות שאלון שישה חודשים לאחר הלידה, על משך ההנקה הבלעדית, הנקה חלקית והחדרת נוזלים אחרים או מזון מוצק. נתונים אלו שימשו לחישוב מספר החודשים שכל ילד יונק באופן בלעדי.
"מצאנו שככל שילד יונק באופן בלעדי זמן רב יותר (עד שישה חודשים), כך רמת הסימפטומים של ADHD נמוכה יותר בגילאי שלוש, חמש ושמונה שנים", אומר סולברג.
האסוציאציה נצפתה הן אצל בנים והן אצל בנות והיתה החזקה ביותר בגילאי שלוש וחמש, וחלשה במקצת בגיל שמונה. כל ההנקות הראו השפעה, אך ההשפעה גדלה עם משך ועוצמת ההנקה והיתה חזקה ביותר בהנקה בלעדית עד חצי שנה.
השפעה ברורה אך מתונה לאחר התאמות
הפרעת קשב וריכוז מוסברת בחלקה על ידי גורמים גנטיים. למשל, ידוע שאמהות עם תסמיני ADHD נוטות להניק פחות מאחרות ויש סיכוי גבוה יותר ללדת ילדים עם תסמיני ADHD. יחד עם זאת, ילדים עם תסמיני ADHD עשויים להיות קשים יותר להניק.
"זה עשוי להסביר חלקית את הקשר בין הנקה נמוכה ותסמיני ADHD מוגברים אצל ילדים", אומרת סולברג.
כדי להבין טוב יותר את הקשרים הסיבתיים האפשריים, המחקר התאם לסיכון גנטי ידוע להפרעות קשב וריכוז וגורמים סוציו-דמוגרפיים. נערכו גם ניתוחי אחים, שהשוו דפוסי הנקה שונים בתוך אותה משפחה.
"גם לאחר ההתאמות הללו, הייתה השפעה מגנה ברורה אך מתונה של משך ההנקה הבלעדית על תסמיני ADHD מאוחרים יותר", מסבירה סולברג.
נדרש מחקר נוסף כדי להבהיר סיבתיות
סולברג מציין כי מחקר MoBa אינו מייצג לחלוטין את האוכלוסייה הנורבגית. המשתתפים נוטים להיות בעלי השכלה גבוהה יותר ונוטים יותר להניק, ולעשות זאת זמן רב יותר מאשר האוכלוסייה הכללית.
לכן היא לא פוסלת את האפשרות שההשפעה יכולה להיות גדולה עוד יותר בקבוצות שבהן ההנקה פחות שכיחה.
"כמו במחקרים תצפיתיים אחרים, קשה להסיק מסקנות נחרצות לגבי סיבתיות", אומר סולברג, ומדגיש את הצורך במחקר נוסף.
יחד עם זאת, היא מציינת שהממצאים מראים שגורמים מעבר לגנטיקה עשויים להשפיע על הסיכון להפרעות קשב וריכוז:
"בחברה שלנו, תורשה היא ככל הנראה גורם הסיכון החזק ביותר להפרעות קשב וריכוז. עם זאת, מאחר והפרעות קשב וריכוז – כמו הפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות – מושפעות מגורמים רבים, המחקר שלנו מצביע על כך שמידת ההנקה עשויה לסייע גם בהגנה מפני התפתחות תסמיני ADHD בילדים צעירים".
