במחקר שפורסם לאחרונה ב-JAMA Network Open, חוקרים חקרו האם הפחתת זמן הישיבה יכולה לשפר ביעילות את לחץ הדם (BP) בקרב מבוגרים.
מחקר: הפחתת זמן ישיבה ולחץ דם אצל מבוגרים. קרדיט תמונה: insta_photos/Shutterstock.com
רקע כללי
התנהגות בישיבה קשורה לתוצאות בריאותיות שליליות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, תפקוד גופני נמוך ומוות. פעילות מתונה עד מתונה יכולה להועיל לבריאותם הקוגניטיבית, הפיזית, התפקודית והרגשית של מבוגרים; עם זאת, ההיענות שלהם לפעילות גופנית גרועה, כאשר רובם יושבים במשך רוב היום.
זיהוי משתנים הניתנים לשינוי הוא קריטי לשיפור הכושר הקרדיו-מטבולי אצל אנשים מבוגרים. מחקרים ניסויים קצרי טווח מוכיחים שהפחתת משך הישיבה מפחיתה את לחץ הדם, במיוחד אצל אנשים בעלי יתר לחץ דם.
לגבי המחקר
במחקר אקראי מבוקר הנוכחי, החוקרים העריכו את ההשפעה של הפחתת זמן הישיבה על קריאות לחץ דם באוכלוסייה הגריאטרית.
הצוות ערך את הניסוי של Healthy Aging Resources to Thrive (HART) בעיקר מרחוק ברמת המדינה במהלך מגיפת הקורונה 2 (SARS-CoV-2) בתסמונת הנשימה החמורה, בין ינואר 2019 לנובמבר 2022.
המשתתפים כללו מקבלי טיפול מבוגרים של קייזר פרמננטה וושינגטון (KPWA), שנרשמו לשנה לפחות, בגילאים בין 60 ל-89 שנים, יושבים ≥6.0 שעות ביום, ואינדקס מסת גוף (BMI) נע בין 30 ל-50 ק"ג/מ"ר.
החוקרים לא כללו מקבלי טיפול פליאטיבי, ממושך או בהוספיס, אלו עם סרטן, חירשות או ליקויי שמיעה ניכרים, הפרעות ניווניות כגון דמנציה או מצבי בריאות נפשיים שליליים בשנתיים הקודמות, שאובחנו באמצעות הסיווג הסטטיסטי הבינלאומי של מחלות בעיות בריאות קשורות, קודי גרסה עשירית (ICD-10).
הצוות חילק את המשתתפים באופן אקראי ביחס של 1:1 להתערבות הפחתת התנהגות בישיבה (I-STAND) או תנאי בקרת חיים בריאים במשך שישה חודשים.
קבוצת ההתערבות קיבלה עשרה אנשי קשר לשיפור הבריאות, יעדי הפחתת זמן בישיבה וגשש כושר. הבקרות קיבלו עשרה אנשי קשר לאימון בריאות כדי לקבוע יעדי חיים בריאים רחבים שלא כללו פעילות גופנית והתנהגות בישיבה.
תוצאת המחקר העיקרית הייתה משך הישיבה שנרשם בתחילת המחקר, שלושה חודשים ושישה חודשים, תוך שימוש במד תאוצה במשך שבוע בכל נקודת זמן. החוקרים עקבו אחר לחץ דם סיסטולי (SBP) ולחץ דם דיאסטולי (DBP) בתחילת המחקר ולאחר שישה חודשים.
התוצאות החקרניות כללו שינויים בזמן עמידה ובהליכה של מד התאוצה, ספירת צעדים יומית, מספר התקפי ישיבה של 30 דקות מעל 30 דקות, משך התקפי הישיבה הממוצע, זמן ביצוע חמש עמדות כיסא מהסוללה הקצרה לביצועים פיזיים ושינויים בשיעורי תרופות ליתר לחץ דם. .
החוקרים ביצעו מודלים של רגרסיה ליניארית לצורך ניתוח, עם משתני מחקר כמו גיל, מין, גזע, מוצא אתני, מחוז מגורים, תפקוד גופני, מצב פרישה, סוכרת ויתר לחץ דם.
הם גם ביצעו ניתוח רגישות, תוך ניתוח בנפרד של נתונים שהתקבלו לפני ובמהלך מחלת הקורונה 2019 (COVID-19).
תוצאות
החוקרים חילקו באקראי 283 אנשים לקבוצות ההתערבות I-STAND (n=140) ולקבוצות הביקורת (n=143). הגיל הממוצע של המשתתפים היה 69 שנים, 186 (66%) היו נשים, וה-BMI הממוצע היה 35 ק"ג/מ"ר.
בתחילת המחקר, 52% (n=147) סבלו מיתר לחץ דם, ו-69% (n=97) צרכו תרופה אחת או יותר להורדת לחץ דם. זמן הערות של מד התאוצה היה כמעט 16 שעות מדי יום במשך שבוע של שחיקה בקבוצות המחקר.
הצוות ציין הפחתת זמן בישיבה לטובת התערבות I-STAND, עם הבדל ממוצע של 31 דקות ביום בשלושה חודשים ו-32 דקות ביום בשישה חודשים.
בקבוצת ההתערבות הייתה ירידה ממוצעת גבוהה משמעותית ב-SBP (3.5 מ"מ כספית) לאחר שישה חודשים. עם זאת, שינויים ב-DBP לא היו שונים באופן משמעותי בין קבוצות המחקר (0.3 מ"מ כספית).
ניתוח הרגישות הראה תוצאות דומות. המחקר מצא שישה תופעות לוואי עיקריות הן בקבוצת ההתערבות של I-STAND (שני אבחנות סרטן, אשפוז אחד במיון, שני אשפוזים ונפילה אחת) והן בקבוצת הביקורת.
עם זאת, לא היו תופעות לוואי הקשורות לניסוי. הם לא מצאו שינויים משמעותיים בין קבוצות ב-BMI, היקף מותניים או משקל גוף.
המחקר מצא שזמן העמידה עלה בזמן משך התקפי הישיבה ותקיפי הישיבה הממושכים הצטמצמו לאחר שישה חודשים, והעדיפו את קבוצת ההתערבות. שינויים בשיעורי תרופות להורדת לחץ דם בשתי הקבוצות לא היו מובהקים.
לנשים היה לחץ דם דיאסטולי נמוך משמעותית מגברים, אך ההשפעה הייתה מינורית. משתתפים בפרברים ובמקומות כפריים הפגינו שיפורים קלים בלחץ הדם הדיאסטולי, ותמכו בהתערבות המחקרית.
סיכום
ממצאי המחקר גילו כי הורדת זמן הישיבה עשויה להינתן בהצלחה מרחוק, וכתוצאה מכך ירידות ניכרות בלחץ הדם. ההתערבות, שכללה 283 אנשים מבוגרים, הורידה את משך הישיבה ב->30 דקות ביום ואת ה-SBP בכ-3.5 מ"מ כספית.
הממצאים מצביעים על כך שהפחתת זמן הישיבה על ידי עמידה רבה יותר והפסקות תכופות יותר עשויה להיות אופציה ייחודית לאורח חיים להורדת לחץ הדם, שקל יותר ליישם אותה בחיי היומיום של אנשים מבוגרים עם מחלות כרוניות.
גורמים פיזיולוגיים אפשריים לירידת SBP כוללים הפרעות תכופות בתנוחת העורקים הכפופה, אשר עשויות לשפר את זרימת הדם ולחץ גזירה בכלי הדם.
