מידע הלכתי לימים לא שגרתיים באיזורי סכנה מאת הרב עמית קולא ראש בית המדרש ההלכתי ורב קיבוץ עלומים:
א. חובת הזהירות.
האינטואיציה הקוראת לשמור על החיים זוכה לגיבוי ועיגון הלכתי: אסור לסכן את החיים ויש לשמור עליהם מכל משמר. לכן:
1. יש לקיים משמעת להנחיות הביטחוניות. בשעת צבע אדום להגיע למקום מוגן. ואם ישנה הנחייה של הכנסות למרחב מוגן להישמע אליה ביעילות ללא התחכמות.
2. לקיים פעילויות נחוצות במקומות המוגנים האפשריים, כולל תפילות ציבוריות בבתים או מרחבים מוגנים ולא בבית הכנסת .
ב. דיני שבת.
פיקוח נפש דוחה שבת. אך דווקא בשעת סכנה, יש להקפיד ולא לבטל את השבת בתחומים שאינם נחוצים.
1. מידע חיוני יועבר באמצעים השגרתיים [ביפר ו- SMS]. אם לא הועבר מידע סימן שאין מידע חשוב. לא לכל אירוע תהיה התייחסות. אין התייחסות = הכל בסדר.
2. הביפר המצפצף משתתק אוטומטית לאחר מספר דקות. עדיף שלא להשתיקו בפעולה מכוונת בשבת. במידה והרעש מלחיץ את הילדים, או את ההורים המטפלים בהם, ואין דרך לחסום את הקול – במצב לחוץ ניתן להשתיקו בשינוי.
3. יש להכין את הממ"ד לפני כניסת שבת, כדי שיהיה אפשר להשתמש בו בשבת באופן תקין [הדלקת האור המתאים מערב שבת, איוורור וכו'].
ג. אמונה ובטחון.
גם אנו שאיננו משתתפים באופן אקטיבי במאמץ המלחמתי, גם אנו חזית. לשמירת חיינו ישנו ערך לאומי ולא רק פרטי. חוסננו הוא משאב אנרגיה חיוני להצלחת המלחמה.
1. יש להוסיף מאמץ של תפילה. הוספנו פרק תהילים לאחר התפילה. כל מי שיש ביכולתו להוסיף עוד יוסיף. פעילות דומה תיערך בקרב צעירינו.
2. כדאי להוסיף בלימוד תורה – לא לבטל שיעורים קיימים ולהקפיד על השתתפות בהם.
3. היות וכולנו נתונים באותו מצב ובתחושות דומות, זו הזדמנות לשדרג את הערבות ההדדית ואת האחריות והרגישות איש לרעהו. שהרי זה מה שריבון העולמים רוצה מאיתנו –
… 'וכך אמר להם הקב"ה לישראל: בני אהובי כלום חסרתי דבר שאבקש מכם? ומה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה את זה ותהיו מכבדים זה את זה ותהיו יראים זה מזה'…
חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱ-לֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו:
