הכדור עליו אנו חיים רחוק מלהיות קבוע – מה שנראה לנו כיבשות ואוקיינוסים יציבים, הוא למעשה פרק קצר בלבד בסיפור גיאולוגי של מיליוני שנים. לפי מדענים, בתוך כ־250 מיליון שנה תתרחש דרמה חדשה: היבשות יתלכדו מחדש לסופר־יבשת אחת עצומה בשם פנגיאה אולטימה.
פנגיאה אולטימה: כדור הארץ נסגר על עצמו
לפני כ־200 מיליון שנה התפרקה הסופר־יבשת המקורית פנגיאה ליחידות שמוכרות לנו כיום – אפריקה, אירופה, אסיה, אמריקה ואוסטרליה. אך לוחות הטקטוניקה אינם נחים לרגע. הם מחליקים, מתנגשים ונעים בקצב של סנטימטרים בשנה, מה שמביא לכך שהאוקיינוס האטלנטי ייעלם בעתיד, ואמריקה תתקרב אל אירואסיה ואפריקה.
לדברי הגיאוגרף כריסטופר סקוטיז, יוזם פרויקט PALEOMAP, תצורה זו תהפוך את האוקיינוס ההודי לים פנימי עצום. יבשות שנראות לנו רחוקות זו מזו היום יתחברו זו לזו, ויחד יצרו יבשת ענק שתשנה את פני המפה העולמית.
שכנים חדשים לצרפת
בתרחיש העתידי הזה, צרפת עלולה למצוא את עצמה קרובה מאוד לקוטב הצפוני – ולצידה לא רק ספרד ואיטליה, אלא גם מדינות צפון־אפריקה כמו מרוקו, אלג’יריה ותוניסיה. ההיעלמות של הים התיכון ותנועת אפריקה צפונה יהפכו אותה לשכנה גיאוגרפית קרובה של אירופה.
שאר העולם ייראה שונה לחלוטין: קובה תתאחד עם ארצות הברית, חצי האי הקוריאני יילחץ בין יפן לסין, וגרינלנד תצמד כמעט לקנדה. הגאוגרפיה הפוליטית כפי שאנחנו מכירים אותה היום לא תהיה קיימת עוד.
אקלים עוין לחיים
אבל הסידור החדש יביא איתו גם סכנות. מחקר שפורסם ב־Nature צופה אירוע הכחדה גדול של יונקים, כתוצאה מתנאי אקלים קיצוניים. סימולציות מצביעות על טמפרטורות מעל 40 מעלות באזורים נרחבים ועל ריכוזי פחמן דו־חמצני כפולים מהיום, עקב פעילות געשית מוגברת.
בנוסף, השמש תהיה בהירה ב־2.5% יותר, מה שיחמיר את החום ויהפוך חלקים רבים בכדור הארץ למדבריות לוהטים.
מקלט אפשרי בצפון
ובכל זאת, לא הכול אבוד. לפי ההערכות, אזורים קרובים לקטבים – ובמיוחד בצפון – עשויים לשמש כמקלט אקלימי, עם טמפרטורות מתונות יותר וגישה למקורות מים מתוקים. צרפת, יחד עם פורטוגל, בריטניה וחלקים מצפון אפריקה, עשויות להפוך לאיים של חיים סבירים בסביבה עוינת.
מדענים מזכירים כי סופר־יבשות הופיעו ונעלמו כבר בעבר. מודלים חלופיים כמו Aurica, Novopangea ו־Amasia מציעים קונפיגורציות שונות, אך כולם מובילים לאותה מסקנה: כדור הארץ נמצא בתהליך בלתי פוסק של שינוי, והגבולות שאנו מכירים כיום הם רק מציאות רגעית בהיסטוריה הגיאולוגית הארוכה שלו.
