במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת תֵאָבוֹןחוקרים חקרו את חוויות ההורים בהאכלת ילדים בהתנהגות אכילה נלהבת וזיהו אתגרים ואסטרטגיות מפתח.
התנהגויות אכילה נלהבות אצל ילדים קשורות לעודף משקל והשמנת יתר, והבנת חוויות ואסטרטגיות הוריות יכולה להוביל להתערבויות מותאמות לתמיכה בהרגלי אכילה בריאים אצל ילדים המפגינים התנהגויות כאלה.
מחקר: בחינת החוויות והאתגרים של ההורים בהאכלת ילדים בגיל הרך בהתנהגות אכילה נלהבת. קרדיט תמונה: טום ברליסון / Shutterstock
רקע כללי
חוקרים הדגישו את החשיבות של הבנת דפוסי התנהגות האכילה של ילדים במקום להתמקד אך ורק בהתנהגויות אינדיבידואליות.
מחקרים המשתמשים בניתוח פרופיל סמוי זיהו פרופילי אכילה מובהקים בקרב ילדים בגיל הגן. פרופילי אכילה נלהבים אלו מתאפיינים בהיענות מוגברת לאוכל, הנאה מאוכל, אכילת יתר רגשית, רמות נמוכות של התעסקות באוכל, רגישות חלשה יותר לרמזי שובע ואכילה מהירה יותר.
גנטיקה משפיעה באופן משמעותי על תכונות תיאבון, כאשר חלק מהתכונות תורשתיות מדי. האינטראקציות בין גורמים סביבתיים וגנטיים תורמים לביטוי התנהגותי של אכילה ולסיכון להשמנה.
שיטות האכלה של הורים מעצבות באופן משמעותי את התנהגויות האכילה של ילדים, כאשר שליטה בכפייה, מבנה ותמיכה באוטונומיה הם תחומי מפתח. מחקר איכותני מדגיש את האתגרים העומדים בפני ההורים בניהול אינטראקציות האכלה עם ילדים, במיוחד אלו הסובלים מהשמנה.
שיטות האכלה ספציפיות נקשרו לתכונות תיאבון הקשורות לפרופילי אכילה נלהבים, מה שמצביע על החשיבות של הבנה והתייחסות להתנהגויות אלה בשלב מוקדם בילדות כדי להפחית את הסיכון להשמנה.
לגבי המחקר
המחקר, חלק מהתוכנית Appetite in Preschoolers: Producing Evidence for Tailoring Interventions Effectively (APPETItE), בחן את חוויות ההורים בהאכלת ילדי הגן בהתנהגות אכילה נלהבת.
הוא פעל לפי הנחיות רישום מראש ודיווח מחקר איכותי. גויסו הורים לילדים בני 3-5 עם פרופיל אכילה נלהב, כאשר 15 השתתפו.
נאספו נתונים על נתונים דמוגרפיים, ביטחון תזונתי והתנהגויות אכילה. ראיונות נערכו באמצעות שיחות וידאו, ונחקרו החוויות והאתגרים של האכלה.
ניתוח נושאי שימש לניתוח תמלילים באופן אינדוקטיבי, תוך מתן עדיפות לחוויות ההורים. דיונים סדירים הבטיחו קפדנות, ורפלקסיביות נשמרה לאורך כל תהליך הניתוח.
ערכות נושא פותחו באופן איטרטיבי בעקבות תהליך ששת השלבים של בראון וקלארק, מה שמבטיח ניתוח שיטתי וקפדני. המחקר תורם להבנת שיטות האכלה לילדים עם התנהגות אכילה נלהבת.
ממצאים
המחקר זיהה ארבעה נושאי ליבה הנוגעים לחוויות ההורים בהאכלת ילדי הגן בהתנהגות אכילה נלהבת.
הנושא הראשון התייחס לרעב הבלתי יודע שובע של הילדים, שתואר על ידי ההורים כבקשות מתמשכות לאוכל. בעוד שחלק מההורים קיבלו התנהגות זו כחלק מאישיותו של ילדם, אחרים מצאו את זה מדאיג.
למרות אכילה תכופה, היענות השובע של הילדים השתנתה, כאשר חלקם הראו שליטה סבירה על צריכת המזון בעוד שאחרים חסרו 'לחצן עצירה'.
נושא נוסף בולט היה הורות כחובה – הורים חשו אחראים לספק מזון מספיק לילדיהם, במטרה לשמור אותם שבעים. הם גם הכירו בחשיבות הגבלת מזונות לא בריאים, תוך שימוש באסטרטגיות שונות לניהול צריכת המזון של ילדם, לעתים קרובות תוך התמקדות בדאגות בריאותיות ובהצבת גבולות.
הורים שואפים להקנות לילדיהם הרגלי אכילה בריאים לכל החיים, לספק תזונה מאוזנת ולחנך אותם לגבי השפעת המזון על הבריאות. הם עקבו אחר צריכת המזון לאורך היום, הציעו חלופות בריאות יותר ועודדו אוטונומיה לגבי בחירת המזון.
המשיבים דיברו גם על הצורך 'לבחור את הקרבות שלהם'. הורים ניהלו אתגרי האכלה על ידי קביעת כללים סביב אירועי אכילה ושימוש בשיטות האכלה כפייתיות כדי לנהל מצבים של עומס אישי.
בעוד ששגרות היו מועילות, ההורים גם השתמשו בגישות גמישות, שאפשרו אוטונומיה מסוימת לגבי החלטות מזון. אסטרטגיות כפייה, כמו שימוש באוכל כפרס או לניהול רגשות, שימשו כדי להקל על עומסי ההורות, אם כי חלק מההורים הביעו אשמה על שיטות אלו.
מסקנות
המחקר בחן את חוויות ההורים בהאכלת ילדים בגיל הרך בהתנהגות אכילה נלהבת, תוך הדגשת אתגרים, אסטרטגיות בשימוש ויעילות נתפסת. התנהגות אכילה נלהבת התאפיינה בהנאה גבוהה מאוכל, היענות ובהתעסקות נמוכה באוכל.
הורים התמודדו עם אתגרים להבחין ברעב אמיתי בשל היענותם של ילדים לרמזי מזון. כדי לטפח הרגלי תזונה חיוביים, הם השתמשו באסטרטגיות האכלה הכוללות שליטה, מבנה ותמיכה באוטונומיה.
יש לציין שגישת הזנה סמכותית, המשלבת שליטה עם חום והיענות, הייתה יעילה. עם זאת, חלק מההורים נקטו בהאכלה רגשית ושימוש במזון כפרס, מה שעלול להחמיר התנהגות אכילה נלהבת.
ההשלכות כוללות את החשיבות של התערבויות מותאמות המכוונות לשיטות האכלה של הורים כדי לתמוך בהתנהגות אכילה בריאה של ילדים. המחקר מדגיש את הצורך לאזן בין ניטור צריכת מזון לאפשרות אוטונומיה והימנעות משיטות מגבילות.
עם זאת, חוסר הגיוון של המדגם והטיה אפשרית לבחירה עצמית מגבילים את יכולת ההכללה. בעוד שהמחקר מציע תובנות עשירות לגבי ניהול התנהגות אכילה נלהבת, מחקר נוסף, כולל מדדים אובייקטיביים כמו מדד מסת הגוף, הכרחי. למרות חוזקות כמו נתונים איכותיים מפורטים, יש להכיר במגבלות הסובייקטיביות וההשפעות ההקשריות.
לסיכום, המחקר שופך אור על הדינמיקה המורכבת של האכלת ילדים בהתנהגות אכילה נלהבת, תוך תמיכה בגישות האכלה מגוונות ומגוונות לטיפוח הרגלי אכילה בריאים.
