(השבוע היהודי בניו יורק) – יש חרוסת, יין מאנישוויץ וביצוע מלהיב של "צ'אד גדיה". אז מה מייחד את הסדר הזה באיסט וילג' מכל הסדרים האחרים – מלבד המתרחש לאחר תום חג הפסח? ראשית, הוא מתרחש בתיאטרון ניסיוני. מצד שני, ההגדה משמשת כליברית אופרה – ומשתתפיה הם חברי קהל ושחקנים כאחד.
זוהי הצגת הבכורה העולמית של "Exagoge" של להקת תיאטרון ללא כותרת מס' 61, אופרה בתוך מחזה בתוך סדר המועלה החודש במועדון התיאטרון הניסיוני "לה ממא", מוסד בן 63 במרכז העיר.
נכתב וביים אדוארד איינהורן, עם מוזיקה מקורית מאת אבנר פינברג, חומר המקור של ההפקה הוא המחזה היהודי הידוע ביותר בעולם: דרמה יוונית עתיקה, הנקראת גם "אקסגוג'", שנכתבה באלכסנדריה לפני יותר מ-2,000 שנה על ידי מישהו מוכר. עכשיו בתור יחזקאל הטרגדי.
הסופר הווארד ג'ייקובסון חשב שה"אקסגוג" המקורי – פרשנות לספר שמות המעורבבת ברעיונות פגאניים – נכתב במאה השנייה לפני הספירה אך נהרס זמן קצר לאחר יצירתו על ידי הזקנים היהודים, בטענה של עבודת אלילים. כיום נותרו רק 269 קווים.
בגרסה של איינהורן, השורות המקוריות של "Exagoge" משוחזרות כאופרה פרי עטו של זקה, אמן צעיר המתגורר בניו יורק של ימינו. עלילת המחזה מתפתחת כשזק מביא את חברתו החדשה, עליה – מוסלמית שאינה מתרגלת – לביתו של אביו אברהם הפרופסור להיסטוריה היהודית, אפר ווסט סייד, לסדר פסח.
איינהורן, תושב ותיק באפר ווסט סייד בעצמו, שוזר יחד את שני הסיפורים – המחזה והאופרה – תוך שימוש במבנה בן 15 החלקים של הסדר. ההפקה עוברת הלוך ושוב בין המחזה לאופרה. הדמויות המודרניות יושבות על במה במעלה הבמה, ממנה מנהל אברהם סדר. הוא מתייחס לקהל כאורחים שלו, ומשתף אותם בקריאות שיחות ותגובה מההגדה. ליושבים ליד השולחנות הקרובים לבמה מוצעת ארוחה קטנה של מצה, חרוסת, ביצים, גפילטע פיש ומקרונים, המוגשת בצוותא לשחקנים.
במהלך הסדר, כשאברהם מפציר בזק לדבר על האופרה החדשה שלו, אור הזרקורים עובר במורד הבמה לשלושה זמרים שמגלמים את סיפור יציאת מצרים כמו משה, ציפורה, פרעה ואחרים. הנושאים בגרסה האופראית של "אקסגוג" – שמירה על אמונה, נישואים עם מישהו שבא ממסורת דתית אחרת – מקבילים בסצנות בין אברהם, עליה וזק. לאורך כל הדרך, תזמורת קאמרית בת שישה אנשים מנגנת את הפרטיטורה המרגשת של פינברג, ושלושה בובנאים מביאים לחיים אלמנטים סטים, כמו הסנה הבוער, נחש ועוף החול.
השבוע היהודי בניו יורק שוחח עם איינהורן, 53, ימים ספורים לאחר פתיחת "Exagoge" כדי לשמוע כיצד ההפקה הרב-שכבתית הזו התאחדה, הקשר שלה לפסח ומה לדעתו חשיבות הטקס.
ראיון זה עבר עריכה קלה עבור אורך ובהירות.
השבוע היהודי בניו יורק: מה מקור ההפקה שלך של "Exagoge"? מה הוביל אותך למחזה המקורי של יחזקאל, ומה ריגש אותך בו?
אדוארד איינהורן: נתקלתי במחזה בספר מאת הווארד ג'ייקובסון בשם "האקסגוג של יחזקאל". הוא כתב תרגום קטן, ושאר הספר נתן את ההיסטוריה והדרמטורגיה. וחשבתי, טוב זה מדהים. לא ידעתי שזה קיים, ורציתי להעלות את זה על הבמה. אבל כמובן, זה היה רק בחלקים. זה היה אמור לעלות ב-La MaMa בסביבות 2012, אבל לא הבנתי מה לעשות עם זה. ואז הייתי חלק ממלגת המלחינים והקול של פרויקט האופרה האמריקאית, שם זוגתי עם המלחין אבנר פינברג, ופשוט עלה בדעתי שאולי התשובה היא להפוך את הטקסט המקורי של "אקסגוג" לאופרה, וה הדרך לסיים את הסיפור היא לשים אותו בתוך הסדר, כי זה מספר את הסיפור של יציאת מצרים בכל מקרה. בשמונה השנים האחרונות בערך, אבנר ואני עובדים על זה ביחד.
הליברית והמחזאי אדוארד איינהורן הוא היוצר של "Exagoge", והוא גם הבמאי. (כריסטיאן סמית')
ההפקה הזו כל כך מקושרת לפסח, והיא עלתה בבכורה במהלך החג. האם יש צורך לבצע אותו בתקופה זו של השנה?
זה נהדר להיות מסוגל לעשות את זה בפסח, אבל אני לא חושב שזה חייב להיות. במקור, עמדנו לייצר אותו בצפון המדינה בשנת 2020, אבל הכל בוטל על ידי COVID. אבל זה היה קורה במהלך הקיץ. אני חושב שאפשר לעשות את זה בכל עת.
אם אתה עושה את זה מחוץ לפסח, אולי יהיה קשה יותר לאתר את כל הצנצנות האלה של גפילטע פיש. אפרופו, מדוע בחרת להוסיף את האלמנטים הסוחפים של הסדר?
אמרתי את זה למנהל האוכל שלנו! הסברתי שצריך לרכוש את כל המצות והמקרונים שאפשר כי הם ייעלמו. היו לי אלמנטים סוחפים במספר הופעות. הנה, הרגשתי שאם אתה הולך לעשות יצירה של פסח שתכלול סדר, אתה רוצה שאנשים יחוו את התחושה של אכילת האוכל. זה חלק מהטקס. ורק לראות אנשים עושים את זה זה לא אותו דבר כמו שיש סיכוי להשתתף. אז החלטתי שגם זה יהיה חלק מההפקה.
עבדת על המחזה הזה כבר הרבה זמן. האם הסביבה הנוכחית סביב ישראל שינתה את האופן שבו אתה חושב על הנושאים שנחקרו ב"Exagoge"?
כן כמובן. אני שמח שכשכתבתי את זה לראשונה החלטתי שאני לא מתכוון למזער את הקשיים מבחינת התנגשויות תרבותיות, ובעלי אופי מרקע מוסלמי. המשוב שקיבלתי מאנשים הוא שזה אומר להם משהו כתוצאה מכך. וזה בהחלט אומר לי משהו שהייתה לי הזדמנות להעלות את זה בזמן הזה. במובנים מסוימים ניסיתי לא להיות אובססיבי לגבי החדשות, כי יש לי תוכנית לקום. אבל במובנים מסוימים, קשה שלא. כמה מהאנשים ב-La MaMa אמרו לי, אולי זה יכול להיות מחזה מרפא. והתגובה הראשונה שלי לזה הייתה קצת צינית – כאילו זה קטע של תיאטרון, זה לא הולך לסיים את השנאה או האלימות. אני עדיין מרגיש ככה. אבל זה כן אומר לי הרבה שאנשים מכל מקום מבחינת הנטייה הפוליטית שלהם יכולים להגיב לזה.
ייתכן שחלק מחברי הקהל השתתפו בסדר אחד או שניים כבר השנה, בעוד שעבור אחרים, זו עשויה להיות ההתנסות הראשונה שלהם עם סדר. האם אתה חושב שהצופים צריכים היכרות כלשהי עם סדרים לפני שהם רואים את התוכנית?
תמיד רציתי להזמין הרבה אנשים לסדר שלי, אבל אין לי את החדר; אני יכול להתאים אולי שמונה אנשים בדירה שלי. זו הייתה ההזדמנות לחלוק עם אנשים, שמעולם לא היו בסדר או רק לעתים רחוקות היו בסדר, מה אני אוהב בסדרים. ולאנשים שהיו בהסדרים מרובים, אני חושב שיש משהו שמגיע לבית בצורה מסוימת. זו דרך נוספת לחגוג, ודרך אחרת להעריך את הסיפור הזה.
מה עם סדרים אתה אוהב שהצלחת לכלול ב"אקסגוג"?
המבנה. יש לי את השורה הזאת מוקדם, מציינת שסדר פירושו סדר – זה תיאטרון בשבילי. זה תמיד היה הרעיון שמחזה מובנה היטב מגיע מהמסורת של טקס מובנה היטב. האהבה הזו שיש לי לתיאטרון, ולהרבה אנשים יהודים לתיאטרון, אני חושב שכן מתחברת למסורת הטקס שלנו, ולתיאטרליזציה המאוד ספציפית של האופן שבו אנו מתבוננים.
"Exagoge" פועל עד ה-12 במאי בתיאטרון אלן סטיוארט של לה מאמה (66 East 4th St.). עלות כרטיסים 35$.
