אפילו הבדלים עדינים בניסוח של הודעות במדיה החברתית עשויים להספיק כדי להשפיע על אמונותיהם של צעירים לגבי דיכאון וחרדה והטיפול בהם.
במחקר חדש, חוקרים מצאו כי סטודנטים במכללה היו אופטימיים יותר לגבי האפשרות לטפל בהצלחה בבעיות נפשיות לאחר שהם קראו הודעות ברשתות חברתיות המעבירות מה שנקרא "הלך רוח צמיחה".
אבל פוסטים ברשתות החברתיות שנכתבו ב"מחשבה קבועה" הביאו צעירים להרגיש שדיכאון וחרדה יציבים ומולדים יותר, ולא כל כך קלים לטיפול.
חשיבה צמיחה היא האמונה שניתן לשפר תכונה, כגון בריאות הנפש, עם מאמץ. הלך רוח קבוע הוא האמונה שתכונה לא יכולה להשתנות, לא משנה כמה תנסה.
התוצאות חשובות מכיוון שצעירים מבלים זמן רב במדיה חברתית ואלה הסובלים מדיכאון וחרדה עשויים להיתקל בהרבה הודעות על מצבם, אמרה וויטני ויטד, המחברת הראשית של המחקר ודוקטורנטית לפסיכולוגיה באוהיו. אוניברסיטת המדינה.
"המסרים העדינים יחסית הללו עשויים להשפיע על האם הם מאמינים שיש להם אפשרות להתמודד עם הדיכאון והחרדה שלהם ולהשתפר", אמר ויטד.
המחקר, שפורסם לאחרונה ב- כתב עת לפסיכולוגיה קליניתמעורבים 322 סטודנטים לתואר ראשון.
המשתתפים צפו בסדרת הודעות (ציוצים) מאתר המדיה החברתית X, לשעבר טוויטר. הם הוקצו באקראי לצפייה בציוצים על בריאות הנפש עם חשיבה צמיחה או חשיבה קבועה, או מצב שליטה בו הציוצים לא כללו בריאות נפשית כלל.
במצב הלך הרוח הקבוע, הציוצים הציגו את בריאות הנפש כמצב קבוע שאינו משתנה. (לדוגמה, ציוץ אחד אמר: "אני לא יכול לחכות שהדיכאון העונתי שלי יסתיים כדי שאוכל לחזור לדיכאון הרגיל שלי").
משתתפים במצב חשיבה צמיחה קראו ציוצים שהדגישו את האופי הנזיל של בריאות הנפש ואת היכולת להתאושש ממחלות נפש ולהשתלט עליהן. (בציוץ אחד, המשתמש כתב את הכיתוב "קיבלתי את זה" למם שבו נכתב "לספר למחשבות המודאגות האלה מי באמת שולט").
לאחר קריאת הציוצים, המשתתפים השלימו סקר שהעריך את אמונותיהם לגבי משך הזמן שדיכאון וחרדה נמשכים בדרך כלל והאם הם חולפים אי פעם; יעילות הטיפול בדיכאון וחרדה; ואמונות לגבי מידת השליטה שיש לאנשים בהחלמה ממחלת נפש.
התוצאות הראו שמשתתפים שקראו את הציוצים של צמיחה חשיבה נוטים יותר מאחרים לומר שדיכאון וחרדה לא חייבים להיות מצבים קבועים ושאנשים יכולים לנקוט בצעדים כדי להקל על הסימפטומים.
לעומת זאת, לאלו שקראו את הציוצים של הלך הרוח הקבוע היו דעות פחות אופטימיות לגבי קביעותן של מחלות נפש והיכולת של אנשים לטפל בהן.
ראוי לציין שלהתערבות קצרה זו הייתה השפעה, אמרה מחברת המחקר ג'ניפר צ'יבנס, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוהיו סטייט.
"אלה היו רק דקות ספורות של אנשים שקראו את הציוצים האלה עם וריאציות קטנות באופן שבו הוסגרו ההודעות על מחלות נפש", אמר צ'ייבנס. "אבל זה עשה הבדל במה שהמשתתפים האלה דיווחו שהם האמינו".
כמובן, לא ידוע כמה זמן יימשכו השינויים הקשורים לקריאת הודעות המדיה החברתית. אבל התוצאות עשויות להיות מעודדות מכמה סיבות.
ראשית, זה מצביע על כך שהודעות מדיה חברתית של צמיחת חשיבה עשויות לעזור לשכנע אנשים עם דיכאון או חרדה שכדאי לבקש עזרה, אמרו החוקרים.
זה יכול לעזור גם לאנשים שכבר נמצאים בטיפול.
אנחנו רוצים שהלקוחות שלנו ישקיעו את העבודה הקשה הדרושה כדי להתגבר על הבעיות שלהם – אבל הם צריכים להאמין שזה אפשרי.
מחקר זה מצביע על כך שעשויות להיות דרכים לתת להם דחיפה, כדי לעזור לשכנע אותם שעבודה קשה בטיפול יכולה להשתלם בסופו של דבר".
ג'ניפר שייבנס, פרופסור לפסיכולוגיה, אוניברסיטת אוהיו סטייט
ויטד אמר שהממצאים חשובים במיוחד כעת, בהתחשב בכמה זמן אנשים צעירים מבלים ברשתות החברתיות. המשתתפים במחקר זה דיווחו על שימוש במדיה חברתית שעה עד שלוש שעות ביום.
"מה שמצאנו הוא שלמה שסטודנטים צעירים רואים במדיה החברתית יש פוטנציאל להשפיע על מה שהם מאמינים לגבי מחלות נפש", אמר ויטד.
"חשוב שההודעות שהם מקבלים ישקפו במדויק את מה שאנחנו יודעים על מחלות נפש, במיוחד את העובדה שהן ניתנות לטיפול".
מחברים אחרים היו מתיו סאות'וורד מאוניברסיטת קנטקי; קריסטן הווארד מהמרכז הרפואי VA במילווקי/הקולג' הרפואי של ויסקונסין; סמנתה וויק מאוניברסיטת מיאמי; ודניאל סטרונק מאוהיו סטייט.
