Search

הדרה או האדרה?

בשנתיים שלוש האחרונות מרצ רעננה קובלים על אירועים שונים בעלי אופי דתי שמתקיימים ברחובה של עיר כגון התפילה בנוסח קרליבך בשבת סוכות והתפילה החגיגית לרגל יום העצמאות. שני אירועים אלה מתקיימים תחת כיפת השמיים ברחבת בית יד לבנים ומושכים קהל משתתפים רב של למעלה מאלף איש כשמחציתם נשים.

בתחילת הקדנציה הקודמת, בעת היותי סגן ראש העיר, יזמתי את התפילות ברחבת יד לבנים ללא שום ביקורת פומבית על "הדרת נשים", טענות שנשמעות משום מה רק בשנתיים שלוש האחרונות. איני מבין את הטענה על "הדרת נשים". למחיצות בתפילה אין שום קשר ל "הדרת נשים" שהרי אם לא הייתה מחיצה – כל מאות הנשים שהשתתפו לא היו באות! הדרישה לקיום מחיצות מגיעות מהנשים אז איך אפשר לקרוא לזה 'הדרה' כאשר מקיימים בדיוק את דרישת ציבור הנשים?? אני חייב להדגיש שכשתכננתי את האירוע בזמנו, הקפדנו שהמחיצה תהיה לאורך כך שנשים ישבו לצד הגברים ויהיו מעורבות בכל חלק מהתפילה. מבחינתי נשים הן חלק מכל חוויה דתית וכך גם בתפילות הציבוריות ברחבת יד לבנים.

חשוב להדגיש כי אם יש נשים שמעוניינות להשתתף בקבלת שבת ללא מחיצות – הרי העירייה מארגנת אירוע כזה מדי מספר שבועות בשיתוף קהילת בית שמואלי. האם אי פעם מישהו מהציבור הדתי ברעננה או נציגיו בעירייה טען כנגד אירוע תפילה מעורב של נשים וגברים שממומן על ידי העירייה ושמתקיים ב"מרחב הציבורי"? מדוע מי שטוען שדרכו היא "נגד כפייה, בעד חופש", כופה עלינו את סולם הערכים שלו? מדוע מי שטוען שדרכו היא "איש באמונתו יחיה" דורש בעצם שכולנו נחיה רק לפי אמונתו שלו?

נציגות מרצ שהתייצבו בהתרסה בעזרת הגברים וצילמו את עצמן תוך חילול שבת במהלך התפילה נדהמו לגלות כי אף אחד לא מתייחס לפרובוקציה שלהם. להיפך! הגברים שהן ניסו להפריע לתפילתן הציעו להן סידורים והדרכה איך להתפלל. המהלך הפתטי של נציגות מרצ הוכיח שוב שהציבור האורתודוקסי הוא הציבור הפתוח והסובלני בעוד שמי שרוממות ה"חיה ותן לחיות" בפיו, הוא הקיצוני, מחרחר הריב וייתן לאחר "לחיות" רק אם נחיה כפי שהוא דורש.

הציבור הדתי מבקש להתפלל לפי דרכו. מדוע יש מי שחושב שזכותו לכפות עלינו דרך חיים אחרת? מדוע יש מי שחושב שצריך לחנך מחדש את עשרות אלפי הנשים תושבת רעננה – מסורתיות, דתיות וחרדיות שדורשות להתפלל אך ורק עם מחיצה? מציע שנציגי הציבור שדורשים את הסרת המחיצות יפנימו את העובדה שגם נשים דתיות יודעות לחשוב לבד, להחליט לבד. אני מציע שנציגי מרצ יכבדו את החלטת הנשים הדתיות להתפלל אך ורק כשיש מחיצה ולא ינסו להילחם בנשים הללו – זה מנוגד לכל ערכי הדמוקרטיה.

דילוג לתוכן