מחקר שפורסם לאחרונה ב רשת JAMA פתוחה מגלה כי דפוסי שינה נוחים מתמשכים עשויים להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם (CVD), אפילו אצל אנשים עם רגישות גנטית גבוהה יותר.
לימוד: שינויים בדפוסי שינה, רגישות גנטית ואירועי מחלות לב וכלי דם בסין. קרדיט תמונה: aslysun / Shutterstock.com
כיצד שינה משפיעה על CVD?
CVD הוא הגורם המוביל לתחלואה ולתמותה ברחבי העולם, כאשר כ-33% מכלל מקרי המוות בשנת 2019 מיוחסים ל-CVD ברחבי העולם. באופן דומה, שיעור התמותה המוערך כתוצאה מ-CVD בסין עולה כיום על 40%. לפיכך, הנטל העולמי של CVD מדגיש את החשיבות של זיהוי גורמי סיכון הניתנים לשינוי שניתן ליישם למניעת CVD.
עדויות הולכות וגדלות מצביעות על כך שאורח חיים לא בריא, כולל דפוסי שינה לקויים, עלול להגביר את הסיכון ל-CVD. למרות מחקרים אלה, מדידת שינה בודדת שימשה לעתים קרובות כדי להגדיר דפוסי שינה, אשר עשויים שלא לשקף בצורה מספקת שינה עם CVD, שכן הרגלי שינה יכולים להתפתח. יתר על כן, נותר חוסר בנתונים על האופן שבו דפוסי שינה שונים באוכלוסיות פנסיונרים ומבוגרות משפיעים על הסיכון שלהם ל-CVD.
ללמוד עיצוב
המחקר הנוכחי נערך בין 2008 ל-2018 בסין וכלל 15,306 אנשים בגיל העמידה ומעלה ללא סיבוכים קרדיווסקולריים מאובחנים. מידע שינה מדווח עצמי נאסף בקו הבסיס בין 2008 ל-2010 ובביקור המעקב הראשון ב-2013.
דפוסי השינה של משתתפי המחקר הוגדרו כ"טובים" ו"לא נוחים" על סמך שעת השינה, משך השינה, איכות השינה ונמנום הצהריים. משתתפי המחקר סווגו לארבע קבוצות: שלילי מתמשך, חיובי-לא-טוב (מעבר מטובי לטובה), לא-טובות-טובות (מעבר מ-לא-טובים לטובה), ונועד מתמשך.
ציוני הסיכון הפוליגני למחלת לב כלילית ושבץ חושבו כדי לקבוע את הרגישות הגנטית של משתתפי המחקר למחלות אלו. בנוסף, צוות מומחים של רופאים מונה להעריך אירוע CVD, המוגדר כתוצאה מורכבת של אירועי מחלת לב כלילית ואירוע מוחי, עד סוף 2018.
תצפיות חשובות
סך של 3,669 מקרי CVD, כולל 2,986 מקרי מחלת לב כלילית ו-683 מקרי שבץ, תועדו במהלך תקופת המחקר בת חמש השנים מ-2013 עד 2018.
ההערכה של שינויים של חמש שנים בדפוסי השינה מצאה כי 35.8% מהמשתתפים תרגלו דפוסי שינה בלתי חיוביים מתמשכים, בעוד של-25.8% היו דפוסי שינה מתמשכים. גיל צעיר, מגדר נשי ורקע השכלה גבוה היו קשורים לדפוסי שינה מתמשכים.
משתתפי המחקר עם דפוסי שינה מתמשכים לא נוחים היו בסיכון גבוה יותר ל-CVD בהשוואה לאלו עם דפוסי שינה מתמשכים חיוביים, חיוביים-שליליים או שליליים-טובים. ליתר דיוק, סיכון מופחת של 16% ו-34% למחלת לב כלילית ושבץ נצפה בקרב משתתפים עם דפוסי שינה מתמשכים. ניתוח תת-קבוצות שנערך לאחר התאמה לגיל ולמין של המשתתפים גילה קשרים דומים בין שינויים בדפוסי השינה וסיכון ל-CVD.
גורמי סיכון גנטיים לא נמצאו כמשפיעים באופן משמעותי על הקשר בין שינויים בדפוס השינה לבין הסיכון למחלות לב וכלי דם. עם זאת, שילוב של שינויים בדפוס שינה וציוני סיכון פוליגני היה קשור לסיכון קרדיווסקולרי באופן תלוי מינון.
לשם כך, אנשים עם דפוסי שינה חיוביים מתמשכים וסיכון גנטי בינוני היו בסיכון מופחת של 36% לשבץ מוחי. לעומת זאת, אלו עם דפוסי שינה מתמשכים ובעלי סיכון גנטי גבוה היו בסיכון מופחת ב-45% לשבץ מוחי. ניתוח נוסף העלה כי למשתתפים עם דפוסי שינה מתמשכים וסיכון גנטי נמוך היה סיכון מופחת ב-35% למחלת לב כלילית וסיכון נמוך ב-52% לשבץ בהשוואה לאלו עם דפוסי שינה בלתי חיוביים מתמשכים וסיכון גנטי גבוה.
מסקנות
המחקר הנוכחי מצא שאנשים עם דפוסי שינה מתמשכים היו בסיכון הנמוך ביותר לאירוע CVD, מחלת לב כלילית ושבץ במהלך חמש השנים שלאחר מכן. היתרונות של דפוסי שינה נוחים מתמשכים נשארים ללא שינוי עבור אלה עם רגישות גנטית גבוהה לסיבוכים קרדיווסקולריים, ובכך מוכיחים שאנשים עם סיכון גנטי גבוה יותר עשויים להפיק תועלת מדפוסי שינה מתמשכים.
חשוב לציין, אוכלוסיית המחקר כללה פנסיונרים סינים בגיל העמידה ומעלה, מה שעשוי להגביל את יכולת ההכללה של ממצאים אלה. יתר על כן, המחקר הנוכחי אינו כולל כל מידע על הפרעות השינה ורמות הדיכאון של המשתתפים, מה שעשוי לבלבל את הקשרים שנצפו.
