באמצע ינואר 2024, אוניברסיטת פרידריך שילר ג'נה פרסמה תגלית חשובה: צוות חוקרים מאוניברסיטאות ג'נה ושנג'ן (סין), כמו גם מבית החולים האוניברסיטאי ג'נה, פיענח מנגנון מולקולרי הממלא תפקיד מכריע ב התפתחות סרטן השד. מעניין שמנגנון זה מתווך על ידי מה שנקרא RNA PAPAS ארוך שאינו מקודד. ממצאים אלה עשויים לסלול את הדרך לאבחון חדש וטיפולים בסרטן השד, כמו גם לסוגים אחרים של סרטן.
את הפרויקט הוביל ד"ר הולגר בירהוף, שקבוצת המחקר שלו "אפיגנטיקה של ההזדקנות" קשורה גם למכון לייבניץ להזדקנות – מכון פריץ ליפמן (FLI). הצוות שלו השתמש ברצף RNA בתמיכת ה-FLI כדי לבחון באופן שיטתי את ביטוי הגנים של תאי סרטן השד ביחס ל-PAPAS RNA. הממצאים שפורסמו חשפו כי PAPAS יכול לדכא הן את הצמיחה והן את הגרורות של תאי סרטן השד.
הנתונים גם סיפקו תובנה נוספת שיכולה להיות רלוונטית לא רק עבור הפרויקט האוניברסיטאי אלא גם עבור חקר ההזדקנות ב-FLI: "עכשיו אנחנו יודעים ש-PAPAS שולט בצמיחת תאים אבל הוא גם הכרחי להתמיינות נכונה של תאים. זה מעלה את השאלה המסקרנת האם PAPAS משחק תפקיד לא רק בהתפתחות סרטן אלא גם בהזדקנות." שיבושים בתפקוד של ה-RNA הלא-מקודד עם העלייה בגיל עלולה להוביל לכך שתאים לא ימלאו את המשימות שלהם כראוי ויהפכו נוטים יותר לניוון. הקשר הזה צריך להיחקר עוד יותר. האם ה-PAPAS או המנגנון המולקולרי במורד הזרם מבוטלים עם הגיל? גישה מבטיחה תהיה לימוד PAPAS במודלים של אורגניזמים של מחקר הזדקנות, כמו הנמטודה או ה-killifish קצר-החיים, שכבר הוקמו ב-FLI.
