במאמר סקירה שפורסם לאחרונה בכתב העת נוגדי חמצוןחוקרים חקרו כיצד גורמים סביבתיים משפיעים על התפתחות המוח של עוברים וילודים, תוך שימת דגש על דלקת ולחץ חמצון כמכנים משותפים על פני גורמי לחץ שונים.
המסקנות שלהם מדגישות את התפקיד הקריטי של סביבות תוך רחמיות בריאות לקידום התפתחות המוח של העובר ומדגישות את החשיבות של התערבויות שמטרתן להפחית גורמי דחק הניתנים לשינוי במהלך ההריון.
סקירה: השפעת הסביבה והדלקת של האם על התפתחות העצבים של העובר. קרדיט תמונה: סבסטיאן קאוליצקי / Shutterstock
רקע כללי
התפתחות המוח האנושי, שמתחילה בשבוע השני לשלישי להריון וממשיכה במהלך הילדות, מושפעת משילוב של גורמים גנטיים, אפיגנטיים וסביבתיים.
אבני דרך התפתחותיות מרכזיות מתרחשות במהלך תקופות הריון ספציפיות, כגון הגירה תאית בניאוקורטקס ונוירוגנזה נרחבת בין השבוע השמיני לשמונה עשר.
חשיפות סביבתיות של האם במהלך התקופות שלפני הלידה וההריון עלולות להשפיע על התפתחות תוך רחמית ועל בריאות הצאצאים בטווח הקצר והארוך, מה שעלול להעלות את הסיכונים לפתח מחלות לא מדבקות בבגרות.
חשיפות אלו יכולות לשנות אפיגנטית את הפנוטיפים של השליה והעובר, ולהשפיע על מבנה האיברים, חילוף החומרים והפיזיולוגיה. עם זאת, הבנת המנגנונים המולקולריים המדויקים המקשרים בין גורמים חיצוניים לשינויים נוירו-התפתחותיים נותרה מאתגרת.
בסקירה זו, חוקרים שאפו לחקור את ההשפעות של חשיפות סביבתיות שונות של אימהות, כולל תזונה, אורח חיים, מתח וזיהום, על התפתחות המוח של העובר ותוצאות הקשורות להתפתחות נוירונטלית של יילודים, תוך הסתמכות מחיפוש ספרות מקיף שהקיף מחקרים על בני אדם ובעלי חיים שפורסמו. בתוך 15 השנים האחרונות.
גירויים חיצוניים, באמצעות דלקת ואספקת מיקרו-נוטריינטים מופחתת, משפיעים על התפתחות העצבים של העובר. SES: מצב סוציואקונומי.
חשיפות סביבתיות של האם
תזונה אימהית ממלאת תפקיד מכריע בהתפתחות העצבית של העובר, עם ראיות המצביעות על כך שגם דפוסי תזונה לא מספיקים וגם לא בריאים במהלך ההריון יכולים להשפיע על התפתחות המוח של העובר.
לדוגמה, התזונה הים תיכונית, המאופיינת במזונות עשירים בחומרים מזינים, נקשרה לתוצאות נוירו-התפתחותיות חיוביות בצאצאים.
עם זאת, חוסרים במיקרו-נוטריינטים כמו חומצה דוקוסהקסאנואית (DHA), חומצה פולית ויוד וצריכה מופרזת של מאקרו-נוטריינטים נקשרו להשפעות נוירו-התפתחותיות שליליות.
התזונה המערבית, במיוחד, ידועה כעשירה במאקרו-נוטריינטים אך דלה במיקרו-נוטריינטים. מאכלים זולים אך באיכות נמוכה מאפיינים אותו. מודלים של עכברים מצביעים על כך שדיאטות פאו-חלבון עשויות להיות קשורות גם לעיכובים נוירו-התפתחותיים.
שינויים במיקרוביוטה של המעי האימהי במהלך ההריון נקשרו לתוצאות התנהגותיות גרועות יותר אצל צאצאים, שעלולות להיווצר באמצעות דלקת ואנדוטוקסמיה מטבולית.
השמנת יתר של אימהות ודיאטה עתירת שומן היו מעורבים גם הם, כאשר מודלים של בעלי חיים ומחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על קשרים עם ליקויים קוגניטיביים, הפרעת קשב וריכוז (ADHD), אוטיזם ופסיכוזות בצאצאים.
בנוסף, דיכאון, חרדה ומתח אימהי עלולים להוביל להפרעה בהתפתחות העצבית של העובר, שעלולה לגרום לשינוי במבנה ותפקוד המוח, כפי שהוכח מחקירות באמצעות מודלים של בני אדם ובעלי חיים.
לעישון ולצריכת אלכוהול במהלך ההריון יש השפעות מזיקות מתועדות היטב על התפתחות נוירו-עצבית של העובר, כולל סיכונים מוגברים להפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, סכיזופרניה ובעיות התנהגותיות.
חשיפה לזיהום אוויר, בעיקר חלקיקים, ופחמימנים ארומטיים פוליציקליים, נקשרה להפרעות נוירו-התפתחותיות אצל צאצאים, עם עקה חמצונית ותגובות דלקתיות מעורבות כמנגנונים בסיסיים.
מצב סוציו-אקונומי גם משחק תפקיד, עם מצבים מוחלשים הקשורים לתוצאות הריון שליליות ותוצאות נוירו-התפתחותיות גרועות יותר בילדים.
מנגנונים בסיסיים
מחקרים רבים קשרו מצבי הריון פתולוגיים כמו הגבלת גדילה עוברית (FGR) ולידה מוקדמת (PTB) עם בעיות נוירו-התפתחותיות בצאצאים. שני מנגנונים עיקריים מעורבים: שינוי באספקת חומרי הזנה לעובר ודלקת תוך רחמית המערבת גורמי שליה.
FGR, לעתים קרובות עקב הפרעה בתפקוד השליה, מוביל להיפוקסיה עוברית כרונית ולתת-תזונה, המשפיעה על התפתחות המוח של העובר למרות תגובות אדפטיביות כמו חסך במוח.
PTB, המקושר לעתים קרובות לדלקת או זיהום אימהי, מציג אתגרים נוירו-התפתחותיים שונים, כולל שיבושים בהתפתחות האקסונלית והנוירונית וחריגות מוחיות כמו שיתוק מוחין.
דלקת במהלך ההריון, המחמירה על ידי גורמים כמו השמנת יתר, מתח ומזהמים סביבתיים, משפיעה על איתות אינסולין ונוירוטרנסמיטר, ומשפיעה על הפלסטיות הסינפטית ועל ביטוי הגורמים הנוירוטרופיים.
ההפעלה של מערכת החיסון האימהית תורמת לתפקוד לקוי של המיטוכונדריה וללחץ חמצוני, ומנציחה מעגל של עקה חמצונית ודלקת המשבשת את התפתחות המוח של העובר.
מצבים אלו וחשיפה לכימיקלים עלולים לסכן את מחסום הדם-מוח ולהוביל לליקויים נוספים בהתפתחות המוח של העובר.
באופן כללי, מצבי בריאות אימהיים וגורמים חיצוניים תורמים יחד להגברת הדלקת האימהית, אשר משפיעה על התפתחות נוירולוגית של העובר ועלולה להוביל להשלכות נוירולוגיות ארוכות טווח אצל צאצאים.
מסקנות
הסקירה מדגישה כיצד גורמים חיצוניים במהלך ההריון משפיעים על גדילת העובר והתפתחות המוח, ומשפיעים על התפתחות נוירו-עצבית לטווח ארוך.
מצבים כמו PTB ו-FGR משנים את המורפומטריה של המוח, לעתים קרובות עקב דלקת ושינויים באספקת חומרי הזנה. עדויות מצביעות על כך שהם מושפעים מבריאות האם ומגורמים סביבתיים כמו זיהום אוויר ומתח.
הבנה והתייחסות לגורמי הסיכון הניתנים לשינוי הם חיוניים לשיפור תוצאות בריאות הפרט והציבור כאחד. זה מדגיש את החשיבות של אמצעי מניעה ומחקר אורך נוסף.
