(Datilin) – "המטרה שלי", כתב ברני שטיינברג כשניצח פרס האמנה היוקרתי למחנכים יהודים לשנת 2010"הוא להניע את הצעירים היהודים הנמרצים, המוכשרים והאידיאליסטים ביותר לקחת אחריות על העתיד".
כמנהל הרווארד הלל מ-1993 עד 2010, ארגון הקמפוס נודע בהיקף ובעומק התוכניות שלו, כדוגמה לקהילה פלורליסטית, כקול לישראל וכמוביל בעבודה בין-דתית", הסבירה קרן אמנה שהעניקה את הפרס.
שטיינברג, שנזכרה על ידי עמיתים ותלמידים לשעבר כמורה מאסטר ומנטור קשוב, מת ביום ראשון בגיל 78. שטיינברג היה גם חבר סגל במכון פרדס בירושלים – ישיבה פלורליסטית – ועמית מייסד של צוות החשיבה של מכון שלום הרטמן בירושלים.
"לעתים רחוקות אם בכלל פגשתי מישהו כל כך מחויב לאמנות הקדושה של טיפוח צעירים ועידודם לפרוח", כתב חברו ועמיתו לשעבר, הרב שי הלד ממכון הדר, במחווה בפייסבוק.
שטיינברג הגיע להרווארד הלל לאחר 13 שנות חיים בישראל, שם ניהל את תכנית ישראל באוניברסיטת ווסליאן ולימד באוניברסיטה העברית. הרווארד הלל בדיוק השלים אולם רוזובסקי, א 19,500 רגל מרובע בניין שתוכנן על ידי האדריכל הישראלי משה ספדי שנועדה למקם את החיים היהודיים באופן ישיר במרכזו של קמפוס שבעידן קודם הגביל את ההרשמה היהודית שלו.
במהלך כהונתו של שטיינברג, הוא עזר ליצור תוכנית חדשה לחינוך מנהיגות כדי לטפח אינטראקציה בין קהילות מגוונות באוניברסיטת ליגת הקיסוס. הוא גם יצר את נתיבות (נתיבים), תכנית אינטנסיבית שנמשכת שנה בישראל לבוגרי תואר ראשון בהרווארד, ייל ואוניברסיטת ניו יורק.
תקופתו בהרווארד התאפיינה במחויבות לקבל בברכה קולות יהודים מכל הקשת הפוליטית והדתית, תוך חיזור אחר מחלוקות בימין כאשר הלל אירח תערוכת צילומים של קבוצת השמאל הקיצוני הישראלי לשבור את הדממהוביקורת מהשמאל כאשר כלל את פרופסור היידיש הניצית רות וויס על פאנל לציון 10 שנים לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.
"אני רואה בפלורליזם ערך המושרש ברעיונות יהודיים", אמר ב-2010. "כל אדם הוא ייחודי במובן מוחלט ויקר, כעדות לגדלות האל. כל אדם חווה את גילוי התורה בדרכו שלו. כל תנועה ופרט יהודי הם חלק מאמת שכליותה היא מעבר לתפיסתנו".
באחד ממעשיו הפומביים האחרונים, בדצמבר האחרון שטיינברג כתב מאמר לכתבה של הרווארד קרימזון שכמה מבקרים יהודים אמרו דחף את הפלורליזם הזה מעבר לגבולות המקובלים. בשבועות שלפני הפתיחה, הקמפוס נסער מהאשמות של קבוצות יהודיות ואחרות שאמרו את הטיפול של בית הספר בנשורת פיגועי חמאס ב-7 באוקטובר – במיוחד הצהרה של קבוצות בקמפוס הרואות "המשטר הישראלי אחראי באופן מוחלט לכל האלימות המתגלגלת" – לא הצליח להגן על יהודים מסביבה עוינת. שטיינברג טען מנגד כי מבקרי הממשל ואלו הקוראים להדיח את הנשיאה דאז קלודין גיי היו "מייצר פחד אנטישמיות, שלמעשה הופך את הנושא האמיתי מאוד של בטיחות היהודים לכלי משחק פוליטי ציני". הוא עודד סטודנטים יהודים טלהיות "ביקורתי נועזת כלפי ישראל". (גיי התפטר מאוחר יותר על רקע הביקורת והאישומים על פלגיאט.)
הרווארד הלל, אולם רוזובסקי, ברחוב הר אובורן בכיכר הרווארד, בעיצובו של משה ספדי. (באדיבות ספדי אדריכלים)
סאומץ כינה את החיבור אמיץ, בעוד שאחרים, כולל רב הקמפוס הנוכחי של הרווארד הלל, קראו לו מנותק ואמרו את זה לא הצליח להתמודד עם הכוונה וההשפעה האנטישמית של דיבור אנטי-ישראלי בקמפוס.
הלל גם עורר מחלוקת לא רצויה בשנת 2008 כאשר קבלן ראיית חשבון שנשכר על ידי הלל הואשם ולאחר מכן הודה בגניבת כמעט 78,000 דולר מהעמותה. שטיינברג לא היה מעורב בפרשה.
ברנרד שטיינברג נולד 10 במרץ 1945, וגדל בסנט לואיס. לאחר שקיבל תואר ראשון מאוניברסיטת ווסליאן ותואר שני מאוניברסיטת ברנדייס, לימד במכללת קליבלנד ללימודי יהדות ובאוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב והקים את המחלקה לחינוך יהודי במרכזי הקהילה היהודית של קליבלנד. את עבודת הדוקטורט שלו כתב באוניברסיטה העברית על הפילוסופים היהודים הרמן כהן ונחמן קרוכמל.
"הוא היה אמיתי למדן (מלמד), במאי מעולה, מנטש ואוהב תורה נלהב מאוד". כתב הפרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת דרטמות' שאול מגידאותו שכר שטיינברג ב-1993 כרב המניין השוויוני בהרווארד הרווארד.
מייקל סיימון, מנכ"ל הלל באוניברסיטת נורת'ווסטרן, היה מנהל שותף בהרווארד תחת שטיינברג, שניהל את חתונתו.
"בתחילת תקופתי בהרווארד הלל, שאלתי את ברני אילו תכונות עלינו לחפש כאשר שוכרים אנשים לעבוד שם. הוא אמר, פשוט, צריך לחפש מועמדים שאוהבים אנשים ואוהבים תורה", נזכר סיימון בפייסבוק. "אני לא יודע על מישהו אחר שייצג את השילוב הזה ממש כמו ברני.”
לאחר שעזב את הרווארד, עבר שטיינברג ב-2012 לברקלי, קליפורניה, שם שימש כסגן נשיא מכון שלום הרטמן בצפון אמריקה ולאחר מכן חוקר אורח ב- המרכז למדעי היהדות באיגוד התיאולוגי בוגרי בברקלי. הוא היה חבר בקהילת בית ישראל, בית כנסת אורתודוקסי מודרני בברקלי. לאחרונה הוא התגורר בשיקגו, שם בנו אבי הוא סופר ומרצה לכתיבת עיון באוניברסיטת שיקגו. הוא הותיר אחריו גם את אשתו רוז; בת, אדנה; ונכדה.
"אני מתגעגע לאבא שאיתו דיברתי בקצרה מעט מאוד אבל יכולנו להבין, שגדולתו, ענווה, טוב, חדות, אופטימיות, בהירות מוסרית ואהבה ללא תנאי היו אמיתות משולבות שבהן הוא נהג ברהיטות ובגמישות." אדנה, פסיכולוגית קלינית, כתבה בפייסבוק. "אני מקווה שחלקים שונים שלו ימשיכו לחיות באנשים הרבים שהוא אהב כל כך, במיוחד נכדתו, אחייניותיו, אחייניותיו, אחייניות נכדות, נינים, חברים יקרים, עמיתים ותלמידים."
