מאמר זה הופק כחלק מ-Teen Journalism Fellowship של Datilin, תוכנית שעובדת עם בני נוער יהודים ברחבי העולם כדי לדווח על נושאים המשפיעים על חייהם.
(Datilin) – כשהייתה בכיתה ו', קיארה כהן החליטה שהיא הולכת לעזוב את דרום אפריקה.
בכינוס שבת שערך ארגון הנוער בני עקיבא בקמפטון פארק, יוהנסבורג, היא הייתה בדרך למלא את בקבוק המים שלה כשכמה מבוגרים בצד השני של הגדר מחנאותיה אמרו לה שהם הולכים לתקוף ולהרוג. אותה ואת חבריה כי היא הייתה יהודיה. הילדה המבוהלת בת ה-12 החליטה במקום שהיא רוצה לגור במקום שבו לא נסבלת אנטישמיות.
כיום, בת 16, כהן עדיין מחזיקה בסימני היציאה מדרום אפריקה לאחר האוניברסיטה – מהלך שיהפוך אותה לאופינית ליהודי ארצה. מאז 1970 ירד מספר היהודים בדרום אפריקה, שבה מתגוררת האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר ביבשת, ב-60% ל-50,000, לפי המכון לחקר מדיניות יהודית. רבים מהיוצאים יוצאים לישראל, לשם יכול לעלות כל מי שהוא יהודי. בשנת 2021, 1% שלם מהדרום אפריקאים היהודים עברו לישראל – שיעור העלייה הגבוה ביותר בהיסטוריה של דרום אפריקה.
וזה היה לפני מלחמת ישראל-חמאס הנוכחית, שבה מנהיגי דרום אפריקה קיבלו עמדה אנטי-ישראלית אגרסיבית. המדינה הגישה נגד ישראל אישומים ברצח עם בבית הדין הבינלאומי ואיימה להעמיד לדין דרום אפריקאים המשרתים בצבא ההגנה לישראל. היא גם קיבלה בברכה מנהיג חמאס לביקור רשמי מאז שחמאס תקף את ישראל ב-7 באוקטובר.
"האנטישמיות העיקרית שאני מרגישה שגורמת לי לרצות לעזוב את המדינה הזו היא הממשלה", אמר דני הלמן, בן 16 מיוהנסבורג. "הם אנטי ישראלים ולא בדיוק אוהבים יהודים. אני יודע שלכל מדינה בעולם יש את הבעיות שלה, אבל כשהשנאה מגיעה מתוך האנשים שנמצאים בשלטון זה לא ממש קל לרצות להישאר".
Datilin ראיינה 20 תלמידי תיכון יהודים מיוהנסבורג לגבי תוכניותיהם לעתיד. 80 אחוז אמרו שהם מתכננים לעזוב את דרום אפריקה. יותר ממחציתם, 55%, אמרו שהם עוזבים לאחר שסיימו את התיכון. רבע אחר אמר שהם יפנו לגבול לאחר סיום הלימודים בקולג'.
בעוד שחלקם, כמו הלמן, אמרו שהעמדה של המדינה כלפי ישראל תורמת לחשיבה שלהם, רובם ציינו חששות פרגמטיים יותר: חוסר הזדמנויות לעתידם ורצון לברוח משיעור הפשיעה הגבוה של דרום אפריקה. באופן מוחץ, הם חשו דאגות בטיחותיות לגבי היותם יהודים בדרום אפריקה.
"כצעיר יהודי אני מתכנן לעזוב את דרום אפריקה בגלל האנטישמיות ובשל הנסיבות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות במדינה", אמר איתן קליין, 16. בפברואר האחרון, בזמן שמשחקים באינטרנט, קליין כונה אנטישמי השמצות של תומך פלסטיני דרום אפריקאי. הוא אמר שהוא רוצה להימנע מלחוות סוג כזה של הטרדה אישית על ידי ביצוע עלייה והצטרפות לצה"ל לאחר סיום התיכון – לא משנה מה מצב המלחמה בישראל.
הקהילה היהודית בדרום אפריקה מתוארכת למאה ה-19, עם עלייתם של מספר קטן של יהודים מבריטניה הגדולה. כריית יהלומים וזהב משכה מספר לא מבוטל של יהודים בסוף המאה ה-19, במיוחד ממזרח אירופה, שינתה את הקהילה היהודית בדרום אפריקה ויצרה קשר חזק לציונות. עם תחילת המאה ה-20, נמשכה ההגירה של יהודי מזרח אירופה, וכאשר התקרבה מלחמת העולם השנייה, היו במדינה מעט יותר מ-90,000 יהודים.
בתקופת השואה יישמה דרום אפריקה מכסת הגירה שאסרה על יהודי מזרח אירופה להיכנס למדינה. למרות האיסור הגיעו לדרום אפריקה 3,615 יהודים גרמנים. הקהילה המשיכה לצמוח והגיעה לנקודה הגבוהה ביותר שלה ב-118,200 בשנת 1970. המספרים החלו לרדת לאחר 1970, לפי מועצת הסגנים של יהודי דרום אפריקה.
היציאה הנוכחית באה בעקבות פטירתו של האפרטהייד בתחילת שנות ה-90, שאמנם סיימה שנים של אפליה גזענית חריפה נגד האוכלוסייה השחורה במדינה, והובילה גם לתקופה של עלייה בפשיעה וחוסר ודאות כלכלית. לא פחות ממיליון דרום אפריקאים לבנים היגרו ביניהם 1995 ו 2005; כיום הלבנים מהווים כ-4.5 מיליון מתוך אוכלוסייה כוללת של כ-57 מיליון.
כמה מבני הנוער שרואיינו אמרו שהם ראו חוסר הזדמנויות בדרום אפריקה לדורות הבאים. למעלה מ-50% מהאוכלוסייה חיים בעוני וכמעט 19% חיים בעוני קיצוני, לפי הבנק העולמי. דרום אפריקה נאבקת גם עם שיעור אבטלה גבוה במיוחד של 33%, הפסקות חשמל יומיות, שחיתות נרחבת בגופים ציבוריים ושיעורי פשיעה גבוהים. בשנה שעברה נרצח עיתונאי יהודי דרום אפריקאי בולט בפלישה לבית – זמן קצר לאחר שכתב בטור שלדעתו ילדיו הבוגרים צריכים לנטוש את ארצם ולעבור לחו"ל.
"זה ידוע שצעירים יהודים עוזבים את דרום אפריקה", אמר הרב מנדל רבינוביץ של בית הכנסת ויקטורי פארק שבסיסו ביוהנסבורג. הוא אמר שהוא מבין מדוע רוב הצעירים היהודים מעדיפים ללמוד מעבר לים ולהשתמש בכישורים האלה כדי למצוא עבודה במקום אחר, במקום להתמודד עם האבטלה הגבוהה בדרום אפריקה.
"המציאות היא שקל יותר להיכנס לכמה מהאוניברסיטאות שמעבר לים מאשר להיכנס לאוניברסיטאות בדרום אפריקה", אמר.
בני הנוער אומרים גם שההתנגדות הקולנית לישראל מורגשת בחיי היומיום שלהם. קמפיין החרם על ישראל במדינה מיתוג מחדש כ קמפיין "Africa 4 Palestine" בשנת 2020 ומקדם את הרעיון על שלטי חוצות ברחבי הארץ שישראלים גנבו אדמות פלסטיניות. ובשנה שעברה אמרה עיישה קאסים, פוליטיקאית דרום אפריקאית וחברת בית המחוקקים של המחוז, כי יש לבטל את הרישום של הרצליה, בית הספר היהודי המקומי בקייפטאון, כי רבע מתלמידי בית הספר עלו לארץ והצטרפו לצה"ל.
היא השוותה את בית הספר ל"מדינת ישראל באפרטהייד" במהלך דיון בפרלמנט.
תיכון הרצליה בקייפטאון, דרום אפריקה. ביוני קרא פוליטיקאי דרום אפריקאי לבטל את הרישום של בית הספר על רקע העובדה שכמעט רבע מתלמידי הבוגרים של בית הספר עוברים לישראל ומתגייסים לצבא. (בתי ספר מאוחדת הרצליה)
"אי אפשר סתם לתקוף בית ספר אחד בגלל עלייה והצטרפות לצה"ל", אמרה הצעירה מיוהנסבורג טלי בלוך, בתגובה לדבריו של קאסים. "יהודים בכל העולם עושים את זה, ואם זו הסיבה שצריך לבטל את הרישום של בית הספר הזה אז זה מגעיל וגורם לי להרגיש עצבני ומעבר לכעוס".
בלוך, 16, רוצה לעבור ללונדון אחרי התיכון. "אני מרגיש מחובר ליהדות כאן בדרום אפריקה אבל אני לא רואה את המחוז כמקום שבו אני רוצה לגדל את הילדים שלי. אני פשוט לא רואה כאן עתיד".
לא כל בני הנוער ביוהנסבורג רוצים לעזוב. "אני אוהב את המורשת שלי בדרום אפריקה ובהחלט חושב על המדינה הזו כעל הבית שלי", אמר סם בונר, בן 17. "לא הייתי עוזב אלא אם כן הייתי חייב".
בונר פעיל בקבוצת הנוער הציונית הבונים דרור. “את הקשר שלי ליהדות מצאתי דרך קבוצות נוער. מצאתי את הבונים דרור והקשר שלי ליהדות רק התחזק", סיפר בונר.
ברנט לוין, בן 17 מיוהנסבורג, גם הוא נלהב בלהיות יהודי, אבל אומר שהוא לא יכול לאמץ את יהדותו במלואו בזמן שהותו בדרום אפריקה כי הוא לא מצא קבוצה של אנשים שאיתם הוא מרגיש בנוח לבטא את ההיבט הזה של עצמו.
"אני עובר לישראל אחרי שעשיתי בגרות כי קל לי יותר בתור צעיר יהודי להגשים את המסע למצוא את עצמי מבחינה רוחנית כיהודי", אמר.
לוין, מתנדב בשירות האמבולנס של Medi Response, קבוצה רפואית ביוהנסבורג, אמר כי תוכניותיו לא השתנו עם המצב הנוכחי בישראל, שבה ישראל מבקשת לחסל את חמאס לאחר ההתקפות הקטלניות ב-7 באוקטובר. "אם הייתה לי הזדמנות לנסוע לישראל כדי לעזור להילחם במלחמה הייתי עושה זאת", אמר לוין.
ועבור בני נוער רבים, הנושאים הדוחקים של הרגע מחווירים בהשוואה לדאגותיהם לטווח הארוך.
"המדינה הזו מוטלת בספק במקרה הטוב", אמר הלמן, שמתכנן להמשיך בקריירת משחק בלונדון או באמסטרדם לאחר סיום התיכון. "אם אני רוצה ילדים, אני לא רוצה שהם יגדלו כאן ואני רוצה שיהיו להם הזדמנויות טובות יותר".
עמית Datilin (סתיו 2022) אלה בילו סיפק סיוע בדיווח ועריכה על היצירה הזו
