בית מדרש

פרשת שמיני, מביאה אותנו לאחד מהשיאים של ספר ויקרא. לאחר שסיימנו את מלאכת הקמת המשכן ולאחר שקבלנו את הוראות ההפעלה של המשכן (קרבנות ומנחות), מגיע רגע השיא של חנוכת המשכן. אבל גם הפעם מתרחש ארוע שמעיב על השמחה.

מדוע נדרשים אנו בפורים "עד דלא ידע "? מדוע הגבולות מטשטשים ועד היכן מאבדים שליטה?

"…אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם כלום, למה ? כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה – ואימתי אתה מעלה עולה ואני מקבלה ? כשתנקה כפיך מן גזל. מה היא הגזל ? דוד אמר מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב (תהלים כד). זאת תורת העולה מי שהוא נקי כפים מן הגזל הוא יעלה בהר ה'…" (תנחומא בראש הפרשה).

מהי החשיבות של ריח ניחוח? מדוע הקב"ה צריך "להריח" את ריח הניחוח? מדוע ההבטחה האלוקית שלא יקלל עוד את האדמה תלויה בריח הניחוח? האם חס וחלילה הקב"ה "כועס" וריח הניחוח "מפיס" את דעתו?

ספר שמות מסתיים בסיפור סיומה של מלאכת המשכן. רגע סיום מלאכת המשכן אשר אמור להיות רגע השיא של המלאכה, נראה על פניו כסיפור של אכזבה עבור משה רבנו.

מפגשים פעם בחודש  עם הרב שרלו. המפגש הבא ביום שלישי, ב' באדר ב', 4/3, בשעה 20:30.

האם יש גבולות לתרומה? על פי פרשת השבוע בוודאי שכן.

מיהם עובדי העגל של ימינו? קל מאוד להטיח האשמה זו באחרים, ולטעון כי בוודאי אין מדובר בנו עצמנו. לא זו בלבד, אלא שבדרך כלל הנטיה היא להדגיש את ה"זהב", לאמור: עובדי העגל בני זמננו הם אלה שסוגדים לזהב ולכסף, ומעמידים את ההצלחה הכלכלית כיסוד חייהם וכמטרה העיקרית של שהותם בעולם הזה.הרב שרלו בעקבות עובדי העגל

ביום שלישי, י"א באדר א', 11/9 בשעה 20:30 יעביר הרב יובל שרלו שיעור בנושא "הפולמוס על שיטת רבדים ועל הכנסת החשיבה האקדמית לתוך בית המדרש".

וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: (שמות כ"ח, ב').

מה תפקידם של בגדים אלו? מה עלינו ללמוד מההוד. ההדר והתפארת?