(Datilin) – נניח שהם ערכו מחאה פרו-פלסטינית ואף אחד לא בא?
או אולי, נניח שהם ערכו מחאה פרו-פלסטינית ופרצה עצרת פרו-ישראלית?
זה פחות או יותר מה שקרה בפרבר היהודי מאוד של Teaneck, ניו ג'רזי, ביום שני בלילה. במשך ימים, העיירה הייתה על קצה המזלג לאחר שצמד קבוצות פרו-פלסטיניות – מוסלמים אמריקאים למען פלסטין ובתוך חיינו – הכריזו על תוכניות לגייס תרומות למען העמותה הישראלית ZAKA, שנערך באחד מ-30 בתי הכנסת של Teaneck.
בישראל ידועה זק"א במירוץ לאתר פיגועי טרור ותאונות ואיסוף חלקי גופות ודם לקבורה – בעקבות ציווי דתי יהודי להעניק לנפטרים את הכבוד והכבוד המגיעים להם. מגיבים של זק"א הופיעו באתרי הפיגועים הקטלניים של חמאס ב-7 באוקטובר ועבדו שם במשך שבועות, ודיווחו על סצנות אכזריות של גופות מרוטשות ושרוף וקירות מותזים בדם.
עבור המפגינים ביום שני, זק"א הפיץ "טענות שווא שמזינות את רצח העם בעזה". עם זאת, העלונים שלהם לאירוע לא ציינו מהם השקרים האלה סופרים פרו-פלסטינים הרוויחו הרבה של סתירות בין עדי ראייה של כמה אנשי זק"א שעברו טראומה לבין הטבח בפועל שנמצא לאחר פיגוע שגבה כ-1,200 חיים.
האירוע בקהילת בני ישורון, בית כנסת אורתודוקסי, התכבד שמחה גריינמן, מתנדבת זק"א שמסרה עדות גרפית במטה האו"ם בשנה שעברה ממה שהוא ראה ב-7 באוקטובר. עם התפשטות השמועה על המחאה המתוכננת, מועצת הרבנים של מחוז ברגן והוועדה היהודית המקומית כתבו הודעות לקהילה שאמרו כי לא הצליחו לגרום למשטרה המקומית לבטל את המחאה. במקום זאת, הם יעודדו מחאת נגד לא אלימה.
"אנחנו נישאר שלווים בכל עת, ונפעל רק באופן המקדש את השם האלוהי שלמענו הקריבו הקדושים (המתים הנערצים) את הקורבן האולטימטיבי", נכתב במכתב.
Teaneck אינו זר להפגנות. לפני שנה בדיוק, הפגינו קבוצת יהודים שהתנגדו למאמץ של ממשלת ישראל להחליש את מערכת המשפט, כאשר אותו בית כנסת אירח הרצאה של המחוקק שמחה רוטמן, אדריכל ימני של השיפוץ השיפוטי.
בדצמבר, קרון של כ-180 מכוניות נסע את 13 הקילומטרים מפטרסון, ניו ג'רזי – ביתה של קהילה פלסטינית גדולה – ל- Teaneck להפגין בתמיכה בעזה ובפלסטינים. המכוניות התגלגלו במעלה סידר ליין, הכביש המסחרי העיקרי של העיירה, והניפו דגלי פלסטין.
קבוצה קטנה של מפגינים פרו-פלסטינים, לרבות חברי כת החסידות נטורי קרתא, היו מרותקים תחילה לפארק ליד בית כנסת בטיאנק, ניו ג'רזי, 2 באפריל 2024. (צילום Datilin)
בפברואר, תלמידים יצאו מבית הספר התיכון Teaneck במהלך שעות הלימודים במחאה למען זכויות הפלסטינים. מערכת בתי הספר עומדת כעת בפני חקירה פדרלית על אפליה לכאורה.
בחודש שעבר, בית כנסת אורתודוקסי נוסף בטאנק, קהילת כתר תורה, נתן חסות ליריד נדל"ן בישראלמושך מאות מפגינים שהתנגדו לקידום מכירות בתים בגדה המערבית הכבושה.
אבל ההודעות שיצאו מבתי הכנסת בימים שלפני המחאה המתוכננת ביום שני שיקפו תחושות מיוחדות של תסכול וכעס. אם קבוצת מגיבים ראשונה ישראלית לכאורה א-פוליטית היא היעד למחאה אנטי-ישראלית, מה הלאה? ואם בית תפילה הוא משחק הוגן עבור כלאים, האם נותרו מקומות בטוחים? ימים ספורים לפני כן, אדם שצעק השמצות אנטישמיות קטע מסיבת פורים בבית כנסת אחר של Teaneck.
הכעס הזה חצה את העדות היהודיות.
"איננו יכולים לאפשר לאחרים לבזות את זכרם של כל אלה שנהרגו ב-7 באוקטובר בטענה שהאירועים לא התרחשו", כתב הרב יואל פיטקובסקי, רב בית הכנסת הקונסרבטיבי היחיד בעיירה, קהילת בית שלום, לקהילתו.
אולי בגלל זה מה שקרה ביום שני בערב נראה כמו שחרור רגשי לקהילה היהודית המקומית, או אולי צרחה ראשונית.
כ-90 דקות לפני ההתרמה ב-20:00, המשטרה חסמה את הרחובות המקיפים את בית הכנסת, ותכננה לכלוא את המפגינים הפרו-פלסטינים מאחורי מחסומי מתכת בפארק במרחק של כ-200 מטרים. בינתיים, מישהו בבית הכנסת תרם שתי משאיות: אחת פוצצה מוזיקה ישראלית, ואחרת הציגה מסכי לד עם הכיתוב "הטרדת יהודים היא לא זכות אזרחית" ו"זק"א מחלץ חלקי גופות לאחר שחיטת אנשים על ידי מחבלים".
ואז באו היהודים – מאות זרמו במורד הרחוב הראשי של Teaneck, מניפים דגלי ישראל, עטופים בדגלי ישראל, עונדים דגלי ישראל כמטפחות. השכונה היא מעוז אורתודוקסי מודרני – עד כדי כך שנראתה כמעט מיותרת כאשר קהילה אורתודוקסית מודרנית במנהטן, Lincoln Square Synagogue, שלחה אוטובוס משלה של מפגיני נגד.
עד שהמפגינים הפרו-פלסטינים הופיעו – ספרתי 13 – סצנת הרחוב קיבלה את מצב הרוח של המצעד השנתי של חוגגים ישראל בניו יורק. ובדיוק כמו במצעד ההוא, אולי מחצית מהמפגינים האנטי-ציונים היו בני כת החסידות נטורי קרתא לבושי שחורים.
המפגינים הפרו-פלסטינים שסוכלו, שבקושי ראו את בית הכנסת מהפארק ומעבר לים של מפגיני הנגד, עברו איכשהו לפינת חתלתול בלוק לבית הכנסת, ועד מהרה הצטרפו אליהם כמה עשרות אחרים. הם נפגשו, מאחורי מחסומי מתכת נוספים, על ידי קהל פרו-ישראלי שאם משהו היה אפילו יותר אינטנסיבי – וצוהל בצורה ניכרת. בשלב מסוים נשים שילבו ידיים להורה נמרצת בזמן שחבורה של שוטרים בציוד מהומות צפו ממרחק זהירות.
בעוד מסיבת הרחוב נמשכה לאחר רדת החשיכה, מצאתי את עצמי תוהה אם המחאה הנגדית אינה יעילה – בכך שהיא העניקה לצד הפרו-פלסטיני את סוג תשומת הלב שכל מפגין חושק בו.
שוטרים בציוד מהומות עמדו מנגד למקרה של צרות בטיאנק, ניו ג'רזי, כאשר מפגינים פרו-ישראלים ופרו-פלסטינים התמודדו מול בית כנסת, 1 באפריל 2024. (צילום Datilin)
"לא אכפת לי מהם. לא אכפת לי אם יש 10 כאלה או פי שניים יותר", אמר מייקל צ'רניאק, בן 58, שהגיע מפארק רידג', פרבר במרחק 20 דקות. "אני רק רוצה להיות בצד הנכון."
אולי כמה אנשים משני הצדדים גרדו לעימות, והייתה קצת אגרסיביות קדימה ואחורה מעבר למחסומים. אבל רוב האנשים שמרו על קור רוח, והמשטרה עשתה את עבודתה. כשההמונים החלו להתפזר, שכנים עמדו על המדשאות שלהם ודנו כיצד התנגשות במזרח התיכון הגיעה ממש לחצרות הקדמיות שלהם.
ובעוד שרוב השכונה האורתודוקסית הכבדה הזו מעורבים עמוקות במתרחש בישראל ובעזה, חלקם חשו שהמחאה ביום שני לא הייתה רק על מלחמה וגיאופוליטיקה. עבור רבים, זה חצה איזשהו גבול שנפרץ בהפגנות ברחבי המדינה – הסכם לגבי מה אזרחי ומה לא בכל הנוגע למחלוקות פוליטיות עמוקות אפילו.
"אני רוצה שידעו שאי אפשר להפחיד את העם היהודי", אמרה לי גילה רכלין, בת 51, המתגוררת בשכונה. "והם צריכים לדעת מתי הם הולכים למקום פולחן, שבו אנחנו מכבדים אנשים שכל כך עוזרים לעם היהודי, שאין לו שום קשר לצה"ל או לפוליטיקה. אין שום דבר שהם מפגינים חוץ מהיותנו (שלנו) יהודים".
