Search
בהשראת דוגמה של קולומביה, צצים מאהלים פרו-פלסטינים בקולג'ים ברחבי הארץ

בהשראת דוגמה של קולומביה, צצים מאהלים פרו-פלסטינים בקולג'ים ברחבי הארץ

(Datilin) – מחאה פרו-פלסטינית באוניברסיטת ייל הפכה לכאורה לאלימות עם עשרות מעצרים.

אוניברסיטת דרום קליפורניה ביטלה את כל דוברי הפתיחה המתוכננים שלה.

מאהלים קמו בקמפוסים מבוסטון ועד אן ארבור וצ'פל היל.

זו לא רק קולומביה: התסיסה שהשתלטה על אוניברסיטת אייבי ליג בניו יורק, והפכה את החיים לסטודנטים יהודים ולכל השאר, זולגת לשאר חלקי המדינה. הפצת ההפגנות מקודמת ונחגגת על ידי פעילים פרו-פלסטינים, כולל הקול היהודי האנטי-ציוני לשלום. וזה מעורר אזעקה של קבוצות קמפוס יהודיות שקוראות למנהלים לנקוט בפעולה אגרסיבית יותר.

סטודנטים ברחבי המדינה אמרו שהמעצרים של קולומביה רק ​​עודדו אותם לקרוא לאוניברסיטאות שלהם להתנתק מישראל. המטרייה הלאומית של "סטודנטים למען צדק בפלסטין" הודיעה על השקת יוזמה חוצת קמפוסים בשם "אוניברסיטה פופולרית לעזה", בהתבסס על מספר ההפגנות ההולך וגובר.

"במהלך 72 השעות האחרונות, סניפי SJP ברחבי המדינה פרצו בהפגנת כוח עזה שהופנתה לאוניברסיטאות שלהם בשל שותפותם האינסופית והרווחים ברצח העם בעזה ובקולוניזציה של פלסטין", הארגון פורסם ב-Xלשעבר טוויטר, ביום ראשון אחר הצהריים.

הפוסט היה כותרתו "קמפוסים במרד למען עזה וסילוק".

אחד הקמפוסים הראשונים והבולטים שבהם ראה מאהל בסגנון קולומביה היה ייל, שמחאתו החלה בשבוע שעבר. כמו זו של קולומביה, זה הסתיים במעצרים של עשרות סטודנטים כאשר המשטרה נכנסה לקמפוס בלילה שבין ראשון לשני.

סטודנטית פרו-ישראלית אמרה שהיא נדקרה בעיניה על ידי דגל של מפגין פרו-פלסטיני בהפגנות, שזכו לגינוי על ידי הנציגה הדמוקרטית רוזה דלאורו, המייצגת את המחוז וקראה להפסקת אש זמנית ברצועת עזה.

"הסתה לשנאה ולאלימות כלפי סטודנטים יהודים וחברי קהילה, כפי שראינו באוניברסיטאות אחרות, היא בלתי מתקבלת על הדעת לחלוטין ועל האחראים לאלימות להיות אחראים", כתב דלאורו.

במכתב לסטודנטים ולקהילת הקמפוס שלה, תיארו מנהיגי יעל הלל אורי כהן והרב ג'ייסון רובנשטיין את האירועים האחרונים כ"אולי הרגע הכי מפלג, הכי מפחיד שראיתי".

"בתוהו ובוהו אמש בכיכר Beinecke, שעלול להתפרץ שוב הלילה, ההפגנות הפכו לאתר של התכתשויות פיזיות שהותירו את חבר הקהילה שלנו פצוע, שאיננו יכולים לסבול אותם", כתבו כהן ורובנשטיין. "שמעתי באופן דומה דיווחים מטרידים ואמינים כי כיבדו את החברים המוסלמים בקהילת ייל ואת הסמלים הקדושים שלהם, אמש התייחסו בחוסר כבוד – ואין שום תירוץ".

מחאות דומות צצות במגוון בתי ספר אחרים. קולקטיב סטודנטים אקטיביסטים אחד באוניברסיטת מישיגן, קואליציית TAHRIR, אמר ביום שני כי גם הוא הקים מאהל בדיאג, מרכז הקמפוס. על כרזה אחת במאהל נכתב "תחי האינתיפאדה".

"בהשראת 100+ הסטודנטים העומדים בפני תגמול אקדמי וגופני על מחאת ההשקעה של אוניברסיטת קולומביה ברצח עם, אנחנו יחד עם סניפי סטודנטים למען צדק בפלסטין ברחבי הארץ קיבלנו את ההחלטה הנועזת והבלתי מעורערת לכבוש את הקמפוסים שלנו עד שהדרישות שלנו ייענו במלואן ", אמרה קואליציית מישיגן בהצהרה.

הקולקטיב אמר שהוא לא יעזוב את המרחב "עד שנשיג פינוי מלא" מישראל, והוסיף, "כוח ללוחמי החופש שלנו, תהילה לקדושים שלנו".

סניף הקמפוס של JVP אמר כי יקיים שם סדר פסח ביום שני בלילה בסולידריות עם המפגינים.

המאהל הפרו-פלסטיני של אוניברסיטת ייל ביום שישי בלילה. (צילום מסך)

בנוסף למישיגן, מפגינים פרו-פלסטינים במספר בתי ספר אחרים הקימו מאהלים חדשים בסולידריות עם תלמידי קולומביה, כולל באוניברסיטת ניו יורק ובניו סקול בניו יורק; אוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'פל היל; והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת טאפטס ומכללת אמרסון באזור בוסטון. בחלק מבתי ספר, כולל UNC, מאהלים אלה כבר פורקו לאחר שהמנהלים התערבו.

בתגובה למאהלים, הלל אינטרנשיונל, ארגון הגג של קבוצות הקמפוס היהודיות, אמר כי הוא מכבד את חופש הביטוי אך קרא למנהלי האוניברסיטאות לנקוט בפעולה נוכח ההפגנות, כולל דרישות "לאכוף בצורה אגרסיבית" את הכללים שלהם, לאסור כניסה למאהלים. "תועמלנים מבחוץ" והגנה על מרחבים יהודיים.

"הטקטיקות הקיצוניות של מי שיצרו את המאהלים והמחאות הקשורות אליהם אינן מקובלות בכל רמה", נאמר בהודעת הלל. "הם מונעים מהסטודנטים גישה להזדמנויות למידה בטוחות ולחיי הקמפוס. הם מפרים באופן בוטה מדיניות וכללים ברורים בקמפוס ללא עונש. הם מטפחים שנאה ואפליה, לעתים קרובות ממוקדים במיוחד לסטודנטים יהודים וישראלים שהם חלק מקהילות הקמפוס שלהם".

ההצהרה באה בעקבות הצהרות שונות של מנהיגים יהודים בקולומביה: רב אחד דחק בסטודנטים לעזוב את הקמפוס, בעוד שאחרים גינו את ההפגנות אך דחו את הקריאות ליהודים לברוח.

ב-MIT, קבוצת הסטודנטים הפרו-ישראלית MIT Israel Alliance אמרה כי מאהל בקמפוס הוא "אנטי יהודי" מכיוון שהוקם ליד בניין הלל ממש לפני חג הפסח, שמתחיל ביום שני בערב, ואמרו שזה "מדאיג" רבים מהמפגינים לא היו סטודנטים.

"אנחנו לא סומכים על כך שמפגינים אקראיים שאין להם דבר טוב יותר לעשות מאשר לישון על הדשא של קרז'ה לדפוק תופים כל הלילה, יהיו בעלי שיקול דעת טוב במונחים של בטיחות והסלמה באלימות", אמרו בקבוצה, מהדהדים משקיפים של הפגנות קולומביה שאמרו כמה המשתתפים החריפים ביותר גם לא היו סטודנטים. קבוצת MIT דחקה בבית הספר לפנות את המאהל תוך מתן אפשרויות למידה מרחוק לתלמידים יהודים.

בתי ספר אחרים היו אתרים של יציאות, עצרות והפגנות פרו-פלסטיניות, כולל אוניברסיטת אוהיו סטייט ואוניברסיטת מיאמי באוהיו; אוניברסיטת רוטגרס בניו ג'רזי; ואוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי.

באוניברסיטת הרווארד, גורמים רשמיים סגרו את הארווארד יארד למשך השבוע בציפייה להפגנות מתוכננות דומות. גורמים רשמיים באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס השעו שלושה סטודנטים ששיבשו אירוע בקמפוס לסטודנטים שהתקבלו במחאה פרו-פלסטינית בשבוע הקודם, ואז פיזרו עצרת שהתקיימה במחאה על ההשעיות בסוף השבוע.

ואוניברסיטת פנסילבניה אסרה בסוף השבוע על קבוצת סטודנטים פרו-פלסטינית, Penn Students Against the Occupation, לאחר שבית הספר אמר שחברים תקפו והטרידו תלמידים וסגל יהודים שהשתתפו בטיול לישראל.

בינתיים, ברחבי המדינה, אוניברסיטת דרום קליפורניה ביטלה את כל נאומי הפתיחה – כולל הדובר המוזמן שלה, במאי הקולנוע ג'ון מ. צ'ו – כחלק מהמכה המתמשכת שנבעה מהחלטת בית הספר לאסור את נאומו של המנהל הפרו-פלסטיני שלו הטקס של החודש הבא. בנוסף, האוניברסיטה ביטלה הופעות של מקבלי תואר כבוד המתוכננים, כולל אגדת הטניס החלוצה בילי ג'ין קינג, יו"ר הקרן הלאומית לאמנויות מריה רוסריו ג'קסון ונשיאת האקדמיה הלאומית למדעים מרסיה מקנוט.

ביטול מערך הדוברים של USC הוא אחד מכמה קווים המקבילים שסטודנטים משווים בין הרגע הזה ל-1968, כאשר הפגנות נגד מלחמת וייטנאם בקולומביה גרמו לבית הספר לבטל את טקסי הסיום של אותה שנה.

"ב-1968 ההתחלה לא התרחשה. זה היה לפני הרבה זמן, אבל זה מה שבהרבה מובנים מנסים לשחזר כאן", אמרה יקירה גלר, סטודנטית יהודייה בברנרד, מכללת הנשים של קולומביה, שההפגנות מוטרדות ממנה. "אני לא יודע איפה הם הולכים לשים את כל המושבים להתחלה."

לגבי המינהל הוסיפה "אני לא יודעת מה הולך לקרות. אני חושב שהם מקווים שזה יירגע, אבל אני חושב שהם טועים מאוד".

אנגוס ג'ונסטון, היסטוריון של אקטיביזם סטודנטים, אמר לסוכנות הטלגרפית היהודית שתנועת המחאה הפרו-פלסטינית של ימינו היא למעשה פחות קיצונית בפעולותיה מאשר תנועות הסטודנטים של עידן וייטנאם – אם כי הוא הודה שהאנטישמיות הקיימת בהפגנות של היום היא דאגה.

הוא אמר שבמהלך הפגנות הסטודנטים ההמוניות של קולומביה נגד מלחמת וייטנאם ב-1968, סטודנטים כבשו חצי תריסר בניינים בקמפוס למשך שבוע; לקח מנהל ערובה; וגנב והרס תיקי אוניברסיטה. מפגינים נגד מלחמה בבתי ספר אחרים הציתו לעתים קרובות בניינים שבהם שוכנים חיל ההכשרה לקציני מילואים, שמכשיר תלמידים שהתגייסו לצבא.

"תגובת הממשל די דומה: מעצרים המוניים, סגירת הקמפוס והתקשרות לשוטרים וכל זה", אמר ג'ונסטון, מדריך נוסף במכללת Hostos Community של העיר ניו יורק. "אבל ההפגנות עצמן, הן בקולומביה והן ברחבי המדינה, באמת היו הרבה יותר מדודות, הרבה יותר מאופקות, מאשר סוגי ההפגנות שראינו אפילו באמצע שנות ה-60".

ג'ונסטון אמר שהמנהלים הפכו את עצמם למטרה על ידי נקיטת צעדים אגרסיביים נגד הסטודנטים ממש לפני סוף הסמסטר.

הסיבה לכך היא שלקח נוסף מהמחאות וייטנאם, אמר ג'ונסטון, הוא "ככל שהממשל יסלים יותר, כך הממשל עצמו הופך למטרה של ההפגנות. כי ההנהלה עושה עכשיו את הדיכוי של התלמידים".

כמה סטודנטים פרו-פלסטינים פעילים רואים צביעות במאמצי האוניברסיטאות שלהם לפצח את התנהגותם. לפני התקריות בקולומביה, ריפקה הנדלמן, פעילה סטודנטית של קול יהודי לשלום באוניברסיטת מרילנד, אמרה ל-Datilin שספריית האוניברסיטה ממסגרת תמונות של תנועות מחאה בראשות סטודנטים מכל המאה ה-20, כולל נגד מלחמת וייטנאם אפרטהייד בדרום אפריקה.

"זה באמת משפשף אותי בצורה לא נכונה ש-UMD מאמצת את ההפגנות האלה כחלק מההיסטוריה שלה – אתה יודע, התמונות הגדולות האלה על קיר הספרייה שכולם יוכלו לראות", אמר הנדלמן. "אני מוצא את זה די צבוע שאוניברסיטאות מאמצות את ההיסטוריה של התנועות האלה, אבל לא מאמצות תנועות עם מטרות דומות וטקטיקות דומות".

האם וכיצד מתרחשת תחילתה בבתי הספר המתמודדים כעת עם מאהלים, לפחות מנהיג יהודי אחד מסתכל על סיפור חג הפסח כדי להדריך את תלמידיו בתקופה מאתגרת ולהרגיע אותם שהם יופיעו בצד השני.

במכתב לקהילה שלו, כתב כהן של ייל, "אני מקווה שהמיצרים שבהם אנו עוברים השנה לא רק יעזרו לנו לחוות את מה שהרגישה יציאת מצרים הראשונה, אלא גם איך היא עשויה להרגיש בימינו".

דילוג לתוכן