בדיקות פלורסנט רציומטריות למדידת אלבומין פעיל בחולי מחלת כבד

רקע ומטרות

אלבומין הוא גורם פרוגנוסטי עיקרי לחולים במחלת כבד מתקדמת, תלוי בריכוזו ובפעילותו הביולוגית. מחקר זה נועד לשפר את השיטה של ​​זיהוי אלבומין פעיל ולהבהיר את תוקף הניבוי של פעילות אלבומין על פני התקדמות מחלת הכבד והאטיולוגיה.

שיטות

מחקר זה סינתז בדיקה ניאון יחסית חדשה עם מבנה משופר של 2′-FBPBN. הטכניקה שימשה לזיהוי פעילות אלבומין אנושי מקורי (HA) ב-244 חולים עם שחמת הפטיטיס B (LC) ו-66 חולים עם קרצינומה כבדית (HCC). כמו כן נאספו נתונים קליניים ומעבדתיים.

תוצאות

חולים עם LC ו-HCC חולקו לקבוצות אלבומין רגילות וקבוצות אלבומין נמוך (LA). הרמות החציוניות של פעילות אלבומין ו-HA בחולי LC היו 41.44 גרם/ליטר ו-51.85%, 28.51 גרם/ליטר ו-53.89%, בהתאמה, בעוד שבמטופלי HCC, הם היו 43.19 גרם/ליטר ו-33.69%, 30.77 גרם/ליטר ו 43.63%, בהתאמה. רמות הבילירובין הכולל, זמן הפרותרומבין, יחס מנורמל בינלאומי, פעילות HA מקורית, ציון Child-Pugh, מודל לציון מחלת כבד בשלב סופי, ומודל של מחלת כבד בשלב סופי-ציון Na היו גבוהים יותר באופן משמעותי בקבוצות LA. בעוד שרמות הטסיות, הכולסטרול והכולינאסטראז היו נמוכות יותר בהשוואה לקבוצת האלבומין הרגילה (פ < 0.05). קבוצות LA היו בסבירות גבוהה יותר לסבול מאנצפלופתיה כבדית ומיימת. לחולים עם HA פעיל תקין היו שיעורי הישרדות גבוהים משמעותית מאלה עם HA פעיל נמוך.

מסקנות

פעילות HA מקורית עשויה לעלות על אלבומין כאינדיקטור פרוגנוסטי להערכת חומרת מחלת הכבד.