וושינגטון (Datilin) – שר החינוך מיגל קרדונה הכין מצגת על מאבק באנטישמיות בבתי ספר ובאוניברסיטאות – נושא שעמד במרכזו של ויכוח בוער בשבועות האחרונים על מאהלים פרו-פלסטינים בקמפוסים ברחבי הארץ.
אבל הוא נאלץ להציג את זה פעמיים, כי לפחות חמישה ארגונים יהודיים החרימו את הפגישה הראשונה כי לא רצו לחלוק את החדר הוירטואלי ביום שישי עם קבוצות יהודיות מתקדמות.
נציגי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, הליגה נגד השמצה, ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים באמריקה, האיגוד האורתודוקסי ומרכז ברנדייס לזכויות אדם על פי חוק, נשרו מפגישת זום שתוכננה לשעה 10:00 דקות ספורות לפני ההתחלה המתוכננת שלו.
המשתתפים למדו באמצעות טקסטים כי ועידת הנשיאים מתאמצת לגרום לאנשים לבטל את השיחה, כי נודע לה שכמה קבוצות פרוגרסיביות עומדות להשתתף בשיחה. הקבוצות הללו כללו את Bend the Arc, קבוצה פעילה לצדק חברתי; תרוח, ארגון רבנים לזכויות אדם; Nexus, קבוצה המציעה משאבים וניירות עמדה על ישראל ואנטישמיות; וברית התפוצות, קבוצה הנלחמת באנטישמיות בשיתוף עם קהילות מיעוטים שמנהיגיהן מתחו ביקורת קשה על פעולותיה של ישראל.
"ממש הופתעתי שלא ראיתי אותם שם", אמר ג'יימי ברן, מנכ"ל Bend the Arc, בראיון על הארגונים הנעדרים. ציינה שמספר קבוצות מרכז ושמרניות אכן הסכימו להצטרף לקריאה, היא הוסיפה, "והייתי אסירת תודה להיות עם קבוצות שלוקחות ברצינות את ביטחונם של תלמידים ומניחות את הפוליטיקה בצד".
נתן דיאמנט, מנהל האיחוד האורתודוקסי בוושינגטון, לא רצה לדון בפרוטוקול מדוע הוא ובכירים אחרים ביקשו את הפגישה השנייה, אלא לציין שהפגישה הייתה ביוזמת האיחוד האורתודוכסי והליגה נגד השמצה, ולא היו מעוניינים בכך. קרה אחרת. במכתב אל קרדונה בראש החנית של ה-OU וה-ADL נאמר כי בעוד שהקבוצות מעריכות את הערותיה של קרדונה בגנות האנטישמיות בקמפוסים, "הם בכלל לא מספיקים לטפל במשבר".
"ביקשנו לפגישה תוך שבוע ואנחנו מאוד מעריכים שהם הגיבו וגרמו לזה לקרות תוך שבוע", אמר דיאמנט ל-Datilin. "וכך הייתה לנו את הפגישה שביקשנו".
הלל אינטרנשיונל, קבוצת הגג של הקמפוס היהודי, חתמה על מכתב ה-ADL וגם היא הייתה אמורה להשתתף אך לא הגיעה, לדברי גורמים שהוזמנו לשיחה, אם כי לא היה ברור אם הלל מחרים.
קרדונה הסכימה להפעיל מחדש את השיחה בשעה 13:00 עבור הקבוצות שהחרימו את השיחה הראשונה. בשיחה הראשונה ייצגו כ-20 קבוצות.
קבוצות שהחרימו את השיחה הראשונה סירבו לדבר בכתב עם הסוכנות היהודית לטלגרפיה עד להשלמת השיחה השנייה. אחד הפקידים מקבוצה זו אמר כי ועידת הנשיאים סידרה את השיחה והסתנוור מצירוף הקבוצות הפרוגרסיביות.
"זה לא דבר רגיל שקואליציה מבקשת פגישה כדי לקבל את הפגישה ואז מתברר שגם קבוצה אחרת של אנשים מוזמנת", אמר הפקיד, שביקש לא להזדהות כדי לדבר בכנות על עניין רגיש.
גורם נוסף היה שמספר קבוצות פרוגרסיביות מתנגדות לעיגון בחוק של הגדרה פופולרית ושנויה במחלוקת של אנטישמיות, הידועה על ידי הקיצור IHRA, שלדעתן ממוקדת מדי בביקורת על ישראל.
נקסוס מקדמת הגדרה אחרת שנותנת מקום רחב יותר לביקורת על ישראל.
"יהיו יותר קבוצות מה שאומר שלכל קבוצה יהיה פחות זמן לדבר ושתהיה לה פחות הרגשה של פגישה אמיתית, בניגוד לכך שהממשלה פשוט אומרת את מה שהיא אומרת ואנחנו מקבלים מעט מאוד הזדמנות לדבר, " אמר הפקיד מאחת הקבוצות המחרימות. "בנוסף, היה חשש שתהיה פחות אחידות בין הקבוצות בגלל אופי הקבוצות האחרות שהלכו".
משרד החינוך לא החזיר בקשות לתגובה.
כמה פקידים בקבוצות שכן השתתפו – כולל קבוצות שיש להן יחסים טובים עם הקבוצות המחרימות – נדהמו מהיעדרם בגלל מה שהם ראו כהתנגדות קלה. הם ציינו כי נכחו קבוצות שייתפסו כשמרניות, כולל אגודת ישראל האורתודוקסית של אמריקה ומרכזיות, כמו הוועד היהודי האמריקאי. "זה אפילו לא היה שמאל מול ימין, זו הייתה רק קבוצה קטנה של ארגונים שהחליטו לא להופיע", אמר משתתף.
כמו כן השתתפו קבוצות בעלי נטייה ליברלית הפועלות עם הזרם המרכזי, כגון התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית והמועצה היהודית לענייני ציבור. J Street, קבוצת המדיניות היהודית הליברלית במזרח התיכון, ייצגה את שלוחת הסטודנטים שלה, J Street U.
מנכ"ל ה-AJC, טד דויטש, נשא דברי פתיחה בשם הקבוצות היהודיות. ג'ולי פישמן ריימן, מנהלת מדיניות ועניינים פוליטיים של AJC, אמרה שהפגישה, שכללה גם את נירה טנדן, יועצת מדיניות הפנים של ביידן, הייתה פרודוקטיבית. "המזכירה ויועץ מדיניות הפנים של הבית הלבן הכירו בפחד ובחרדה שחשים יהודים ברגע זה והביעו להיטות להתייחס אליהם ואת הצורך לעשות יותר", אמרה באימייל.
המאבק של ועידת הנשיאים להוציא אנשים מהישיבה היה כל כך ברגע האחרון עד שקנת מרקוס, יו"ר מרכז ברנדייס, נכנס לדקה, ואז כתב "אני חייב לעזוב" בצ'אט והתנתק. , לפי שני משתתפים.
קרדונה השיקה את הפגישה בכך שציינה את מגוון הדעות על השיחה. עיקר הפנייה של עובדי המחלקה הייתה שהמשרד לזכויות האזרח שלה היה מוצף בבקשות לחקור הפרות זכויות אזרח בבתי ספר ובאוניברסיטאות, כולל האשמות באנטישמיות, בין היתר.
המחלקה הדגישה בעבר כי תלונות למשרד הן תגובה מבורכת להאשמות על אנטישמיות בקמפוסים בקולג'. התפתחה מתקפת תלונות, רבות מהן הוגשו על ידי קבוצות וסנגורים יהודיםכולל מרכז ברנדייס.
עובדים מטפלים ב-50 תיקים בו-זמנית, אמרה קתרין להמון, עוזרת המזכירה שמנהלת את המשרד לזכויות האזרח, וכי נדרש חודשים לטפל בכל מקרה.
"כל מי שאכפת לו מהבטיחות היהודית בקמפוס צריך לתמוך במשאבים נוספים עבור OCR כדי לעבור בפועל את צבר החקירות של כותרת VI, שהוא הכלי המרכזי שיש לנו להגנה על זכויות האזרח של סטודנטים יהודים ושל כל הסטודנטים בקמפוס", איימי ספיטלניק, מנכ"ל JCPA, אמר בראיון.
קווין רחלין, מנהל נקסוס בוושינגטון, אמר כי הרפובליקנים בקונגרס המתחייבים כעת להגביר באופן מסיבי את הפיקוח על אוניברסיטאות כאמצעי להגנה על סטודנטים יהודים, גם קוראים לקיצוץ של עד 25% מהמימון למשרד לזכויות האזרח. "ברור שהם לא אוהבים OCR, ואם הם באמת רצו להילחם באנטישמיות בקמפוסים עכשיו, הם יגדילו את המימון הזה", אמר.
כמו כן, הועלה הצורך לאזן בין חופש הביטוי בקמפוסים לבין זכויותיהם של סטודנטים יהודים, שחלקם התלוננו על כך שהם מכוונים ומוטרדים על ידי מפגינים פרו-פלסטינים, אמר ברן.
"הקבוצות נמדדו באמת, ואמרו שהן צריכות להגן על חופש הביטוי וצריך להגן על התלמידים מפני הטרדה", אמרה על המשתתפים בשיחה.
שעות לפני השיחה, קרדונה שלחה מכתב עמית יקר לנשיאי האוניברסיטאות, בו גינתה את הדיווחים על הטרדות אנטישמיות בקמפוסים. "אני מוטרד במיוחד מהעלייה החדה באנטישמיות המכוונת לסטודנטים יהודים בקמפוסים מסוימים של מכללות", אמר.
דיאמנט אמר כי בשיחה השנייה, קרדונה ואחרים מגייסים מימון ל-OCR, שהקבוצות העריכו. דיאמנט אמר כי הקבוצות לחצו על המחלקה לספק בהירות רבה יותר לאוניברסיטאות לגבי מהי אנטישמיות.
רק קבוצה אחת, המועצה הלאומית לנשים יהודיות, הייתה מיוצגת בשתי הקריאות.
