נמצא כי אפליקציית טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מונעת באופן משמעותי עלייה בדיכאון בקרב צעירים הנמצאים בסיכון גבוה – ויכולה להיות מיושמת כאמצעי חסכוני לבריאות הנפש הציבורי.
בעולם, הדאגה גוברת לגבי שיעורי החרדה והדיכאון הגבוהים והגוברים בהתמדה בקרב צעירים. יש צורך בדרכים יעילות וניתנות להרחבה למניעת בריאות נפשית לקויה בקבוצה זו, וכלים דיגיטליים כגון אפליקציות מובייל הוצעו כחלק מהפתרון.
בעוד שישנן עדויות מתעוררות לאפליקציות בריאות הנפש יעילות בטיפול בחרדה ודיכאון, פרויקט זה בהובלת אוניברסיטת אקסטר הוא הראשון לבדוק בקפדנות אפליקציה לבריאות הנפש בקנה מידה כה גדול בארבע מדינות. שני מאמרים מקושרים שפורסמו ב Lancet Digital Health דווחו על תוצאות הניסויים של ECoWeB-PREVENT ו-ECoWeB-PROMOTE, שהופיעו במקביל במחקר בן ארבע השנים שמומן על ידי Horizon 2020. באופן קריטי, מחקרים אלו מצאו שאפליקציית עזרה עצמית CBT יכולה להגן על צעירים פגיעים מפני דיכאון.
פרופסור אד ווטקינס מאוניברסיטת אקסטר הוביל את הפרויקט ואמר: "עבור צעירים עם סיכון מוגבר, הממצאים שלנו מצביעים על כך שלאפליקציה CBT יש השפעה מונעת על דיכאון ועשויה להיות תועלת לבריאות הציבור. מדדי איכות החיים של המשתתפים היו טובים יותר, והעבודה והתפקוד החברתי שלהם היו טובים יותר.
"עם זאת, גילינו גם שקשה לבצע שיפורים אצל צעירים שבעצם מסתדרים בסדר. הממצאים שלנו מוסיפים לראיות שמניעה של דיכאון עובדת הכי טוב כשאנחנו מזהים ובוחרים אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר, במקום לקחת יותר גישה אוניברסלית יכולה להיעשות על ידי תהליך סינון עצמי מקוון או באמצעות הפניה מקצועית."
מטרת הפרויקט בסך 3.3 מיליון ליש"ט הייתה לבדוק את ההשפעות של אפליקציות סלולריות במניעת דיכאון וקידום רווחה נפשית לצעירים בגילאי 16 עד 22. באחד המחקרים הגדולים מסוגו, 3,700 צעירים השתתפו ברחבי בריטניה, גרמניה, בלגיה וספרד, והוקצו לשני ניסויים בהתבסס על יכולותיהם הרגשיות בתחילת המחקר. זה הביא לכך ש-1,200 צעירים עם ציוני יכולת רגשית מופחתים המעניקים סיכון מוגבר לדיכאון כמו דאגה מוגברת וחשיבת יתר נכנסו לניסוי אחד המתמקד במניעה, בעוד ש-2,500 ללא סיכון כזה נכנסו לניסוי השני שהתמקד בקידום רווחה.
שתי הקבוצות הללו חולקו באקראי במספרים שווים לשלוש אפליקציות שונות שפותחו על ידי המחקר. הייתה אפליקציית ניטור עצמי שבה אנשים יכולים לדווח על רגשותיהם כל יום, אפליקציית עזרה עצמית שסיפקה הכשרה מותאמת אישית במיומנויות יכולות רגשיות, ואפליקציית עזרה עצמית המבוססת על עקרונות CBT. לאחר מכן בוצע מעקב אחר המשתתפים לאחר שלושה חודשים ו-12 חודשים כדי לראות כיצד השתנו תסמיני הרווחה והדיכאון שלהם.
הניסויים מצאו כי אפליקציית CBT מנעה עלייה בדיכאון, ביחס לניטור עצמי במדגם בסיכון גבוה יותר, אך לא היה הבדל בין כל אחת מההתערבויות בהשפעותיהן עבור מדגם בסיכון נמוך יותר.
פרופסור אד ווטקינס אמר: "התוצאות שלנו מצביעות על כך שגם כאשר צעירים השתמשו באפליקציית העזרה העצמית רק כמה פעמים, היה יתרון קטן אך משמעותי. מכיוון שהאפליקציה ניתנת להרחבה למספרים גדולים של אנשים בצורה חסכונית, להשפעות הללו יש ערך פוטנציאלי כהתערבות לבריאות הציבור, בתוך תיק רחב יותר של שירותים והתערבויות דיגיטליות ופרטיות. "
בפרויקט השתתפו 13 שותפים שונים, כולל שתי חברות מסחריות – חברת ניתוח הקול הגרמנית auEERING ויוצרת האפליקציות הדנית Monsenso. אוניברסיטת אקסטר (בריטניה), LMU מינכן (גרמניה), אוניברסיטת גנט (בלגיה) ו-Universitat Jaume I (ספרד), היו אתרי הפיתוח והניסוי העיקריים לטיפול. בינתיים, אוניברסיטת אוקספורד הובילה את הניתוח האיכותני.
המחקרים נקראים 'אפליקציה לעזרה עצמית בכשירות רגשית לעומת אפליקציית עזרה עצמית קוגניטיבית התנהגותית לעומת אפליקציית ניטור עצמי למניעת דיכאון אצל מבוגרים צעירים עם סיכון מוגבר (ECoWeB PREVENT): בינלאומי, רב-מרכזי, מקביל, פתוח, אקראי ניסוי מבוקר' ו'אפליקציה לעזרה עצמית בכשירות רגשית לטלפון נייד לעומת אפליקציית עזרה עצמית קוגניטיבית התנהגותית לעומת אפליקציית ניטור עצמי לקידום רווחה נפשית בקרב צעירים בריאים (ECoWeB PROMOTE): בינלאומי, רב-מרכזי, מקביל, פתוח, אקראי ניסוי מבוקר', ושניהם מתפרסמים ב Lancet Digital Health.
