דמנציה בקרב אנשים שאינם מאוכסנים הייתה גדולה פי 1.9 מהאוכלוסייה הכללית, עם שכיחות גבוהה יותר עבור קבוצות גיל מתחת לגיל 85, על פי מחקר חדש של Lawson Health Research Institute ו-ICES.
באחד המחקרים מבוססי האוכלוסייה הראשונים מסוגו ופורסמו ב בריאות הציבור של לאנסטחוקרים השוו את שכיחות הדמנציה באנשים שחווים חסרי בית עם האוכלוסייה הכללית ואנשים המתגוררים בשכונות מעוטות הכנסה באונטריו, קנדה.
לא רק שגילינו שדימנציה שכיחה יותר בקרב אנשים שאינם מאוכסנים, אלא שההבדל היה הגדול ביותר בין הגילאים 55 עד 64 שנים".
ד"ר ריצ'רד בות', מחבר ראשי, מדען ב-ICES ובמכון לחקר הבריאות של לוסון, ופרופסור חבר ויו"ר ארתור לאבט לחקר משפחה בסיעוד באוניברסיטת ווסטרן
"יש קשר חזק בין חוסר בית להזדקנות מואצת, וזו עשויה להיות אחת הסיבות שאנשים חווים התפרצות מוקדמת יותר של המחלה", אומר ד"ר בות.
באמצעות יחס שכיחות, החוקרים מצאו כי בגילאי 55-74 שנים שיעורי הדמנציה היו גבוהים פי 4 עד 5 מהאוכלוסייה הכללית ופי 3 עד 3.5 מקבוצת ההכנסה הנמוכה. הייתה שכיחות גבוהה יותר של דמנציה בכל קבוצות הגיל מתחת לגיל 85 בקרב אנשים שחווים חוסר בית אצל גברים ונשים כאחד.
אנשים לא מאוכסנים היו צעירים יותר בממוצע, סבירות נמוכה יותר להיות נשים ופחות סבירות לחיות באזורים כפריים בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. היו להם גם שיעורים גבוהים יותר של מצבים בריאותיים הקשורים לדמנציה, כגון טראומת ראש, מצבים נוירולוגיים, HIV והפרעות בבריאות הנפש ושימוש בחומרים.
לאחר התאמה לגורמים כמו גיל, מין, אזור מגורים ומצבים בריאותיים, יחס השכיחות של אנשים שחווים מחוסר בית היה גבוה פי 1.7 בהשוואה לקבוצת ההכנסה הנמוכה, ופי 1.9 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
"מחקרים אחרים הצביעו על כך ששיעורי מחוסרי הבית במבוגרים מבוגרים צפויים להכפיל את עצמו עד 2030, מה שאומר שמספר האנשים החיים עם דמנציה עלול לעלות באופן משמעותי", אומר ד"ר בות'. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שאנשים שאינם מאוכסנים צריכים להיבדק לדמנציה בגילאים צעירים יותר, במקום להמתין עד גיל 65 כפי שמציעות הנחיות רבות."
החוקרים מציינים גם את המורכבות של אבחון דמנציה אצל אדם החווה מצבים בריאותיים כרוניים מרובים, שכן תסמינים קוגניטיביים יכולים לחפוף. בגלל הקושי להשיג היסטוריה רפואית ואבחון באוכלוסייה זו, המחקר יכול היה לזלזל בשכיחות האמיתית של דמנציה.
"אנו מקווים שעבודה זו תעזור להגביר את המודעות של קובעי מדיניות ועוסקים לשכיחות הגוברת של דמנציה בקרב אנשים החווים מחוסר בית", אומרת מחברת המחקר סלימה שריף, מדענית מטעם התוכנית לחקר אוכלוסיות ובריאות הציבור ב-ICES, מנהלת שותפה למחקר. תפעול ושותפויות אסטרטגיות ב-ICES Western, ומדען עמית ב-Lawson. "מכיוון שהדיור הוא גורם מרכזי לבריאות וחיוני לשמירה על בריאותם ורווחתם של אנשים, גישה למבני דיור קבועים ותומכים לאנשים החווים מחוסר בית היא קריטית גם במניעה והאטה של התקדמות דמנציה באוכלוסייה זו."
מחקר זה מומן על ידי הסוכנות לבריאות הציבור של קנדה.
המחקר, "שכיחות דמנציה בקרב אנשים שחווים מחוסר בית באונטריו, קנדה: ניתוח השוואתי מבוסס אוכלוסיה" פורסם ב- בריאות הציבור של לאנסט.
