במחקר שפורסם לאחרונה בפורסם האירופה האזורית Lancet Health Europeהחוקרים מעריכים את ההשפעות של מדיניות השימוש בטלפונים בבית הספר על בריאות הנפש המתבגרת.
לִלמוֹד: מדיניות טלפון בבית הספר והקשר שלהם עם רווחה נפשית, שימוש בטלפונים ושימוש במדיה חברתית (בתי ספר חכמים): מחקר תצפית חתך רוחביו קרדיט תמונה: Dragana Gordic / Shutterstock.com
שימוש בטלפון ובריאות הנפש
מתבגרים נוטים כרגע לבעלותם ולהשתמש בסמארטפונים מאשר בכל עת מאז הצגתם. למעשה, מחקרים שבוצעו במדינות המערב מעריכים ממוצע יומי של ארבע שעות של שימוש בסמארטפון ועד חמש שעות במדיה החברתית בקרב מתבגרים. השימוש במדיה חברתית בעייתית, הנחשב לסוג של התמכרות התנהגותית, נפוץ יותר ויותר, כאשר שכיחותו נעה בין 3% ל -14% מהמתבגרים.
עד שעתיים של שימוש בסמארטפון בכל יום עשוי להועיל לבריאות הנפש ולתוצאות אקדמיות והתנהגותיות אחרות אצל ילדים. עם זאת, עדויות קיימות מראות כי הגדלת השימוש בטלפונים קשורה לרווחה נפשית נמוכה יותר בקרב מתבגרים, מה שעלול להשפיע לרעה על יכולות הלמידה, התנהגויות בית הספר, רמות הפעילות הגופנית ומשך השינה אצל אנשים מושפעים.
למרות הדיווחים הללו, העדויות בעיקר חלשות והטרוגניות, מכיוון שהן מבוססות ברובו על נתונים אקולוגיים ולא על מחקרי התערבות. יתר על כן, השפעות דיפרנציאליות לפי גיל ומין לא נמדדו.
על המחקר
בתי ספר המגבילים את השימוש בטלפונים בשעות הלימודים יכולות להיות השפעות חיוביות על תוצאות האקדמיות והבריאות הנפשית של גיל ההתבגרות. עם זאת, הקשר בין מדיניות מגבילה, שימוש בטלפון על ידי מתבגרים ותוצאות בריאות הנפש נותר לא ברור.
המחקר הנוכחי הוא הראשון שהשתמש במדגם מייצג לאומי של תלמידים מתבגרים כדי להעריך את ההשפעה של מדיניות השימוש בטלפונים בבית הספר על בריאות הנפש ותוצאות אקדמיות. מחקר תצפיתי חתך זה כלל 1,227 תלמידים בין 12 ל -15 שנים על פני 30 בתי ספר תיכוניים.
נתוני השימוש בטלפון ומדיה חברתית שדיווחו על עצמם נותחו לצורך המתאם שלהם עם פעילות גופנית שדיווחה על עצמה, רווחה נפשית, איכות שינה ומשך זמן, התנהגות משבשת בכיתה והישגים אקדמיים.
ממצאי לימוד
השימוש בחציון הטלפוני והמדיה החברתית בשעות הלימודים היה 24 ו -10 דקות על פני כל הקבוצה, בהתאמה. הבדלים משמעותיים בטלפון או בשימוש במדיה החברתית היו תלויים במדיניות בית הספר.
לדוגמה, השימוש בחציון טלפוני היה רק 10 דקות בבתי ספר מגבילים לעומת שעה אחת בבתי ספר מתירניים. ילדים בילו חציון של פחות משתי דקות לעומת 30 דקות במדיה החברתית בבתי ספר מגבילים ומתיר, בהתאמה. בשעות הלימודים, מדיניות מגבילה הובילה לכ -40 דקות פחות זמן טלפון וכ- 32 דקות פחות שימוש במדיה חברתית.
משך זמן רב יותר של שימוש בטלפון ומדיה חברתית בשעות הלימודים היה בקורלציה חלשה עם שימוש מוגבר לאורך כל יום היום ובסופי השבוע. משך הזמן הממוצע של השימוש בטלפון היה 1.7 שעות ומעלה בימי חול לעומת למעלה משעתיים ביום סוף שבוע. השימוש בטלפונים בסוף השבוע וביום חול לא היה שונה באופן משמעותי בין הקבוצות.
שימוש מוגבר בטלפון ומדיה חברתית היה קשור לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון, חרדה ושימוש במדיה חברתית בעייתית לאורך כל היום, לאורך השבוע וביום סוף שבוע, למרות השימוש הלא חשוב בבית הספר. גם השימוש בטלפון וגם במדיה החברתית השפיעו לרעה על פעילות גופנית ועל שינה, התנהגות בכיתה, השגה אקדמית ורווחה נפשית.
בריאות הנפש המדווחת על עצמה, שימוש יתר במדיה החברתית והמוטיבציות לשימוש במדיה החברתית לא השתנו למרות הגבלת השימוש בטלפון בבית הספר. באופן דומה, לא נצפה שום הבדל בין השימוש בטלפון מוגבל בשעות הלימודים לבין משך השינה המדווח על עצמו ואיכות או פעילות גופנית.
לא נצפה הבדל מובהק בין התוצאות האקדמיות או רמת ההתנהגות הכיתתית המשבשת בין הקבוצות.
בסך הכל, טלפון ולא השימוש במדיה החברתית לא היו שונים בין הקבוצות, ובכך הסבירו את חוסר השיפור שנצפה בתוצאות אחרות. עם זאת, הקשר בין שימוש בטלפון/מדיה חברתית לבין השפעות שליליות על פעילות גופנית, שינה, שיבוש בכיתה וביצועים אקדמיים ראוי לציון, שכולם מתקשרים באופן שלילי זה עם זה וטלפון לשימוש כדי להחמיר עוד יותר את בריאות הנפש.
מסקנות
אין שום הוכחות לכך שמדיניות בית הספר המגבילה קשורה לשימוש כולל בטלפון ובמדיה החברתית או לרווחת נפשית טובה יותר בקרב מתבגרים. "
שימוש רב יותר בטלפון ומדיה חברתית קשור להשפעות שליליות על המצב הנפשי והאקדמי. לפיכך, חשוב מאוד להמציא מדיניות יעילה להפחתת השימוש בטלפון בקרב מתבגרים כדי לשפר את רווחתם הנפשית בסופו של דבר.
