Search

איך זה קרה לך, דוד

והנה הגענו שוב אל אחת הפרשיות העלומות ביותר בתנך. ושוב מישיר אלינו מבט ספר הספרים, ולא חוסך מאתנו ולו פרט אחד בפרשייה המבישה כל כך את מי שיהפוך להיות מלך המלכים של עם ישראל לדורותיו. נעים זמירות ישראל, משורר הדורות, גיבור החיל של כל הזמנים.

וכמה פעמים שלא נקרא את הפסוקים, ונבדוק את הפרטים שוב כדי לוודא שאולי בכל זאת יש ראיות מקלות, ואולי בכל זאת הוא לא ידע, ואולי הוא החליף אחת דומה לה. בסוף, בכל פעם שנגיע לשמואל ב פרק יא, יעמוד דוד שוב ושוב על דוכן הנאשמים, אשם כאחד הגברים, נמוך וחוטא כאחד האדם.

ואיך שלא ננסה, לא נצליח להבין את הקשר שבין אותו דוד יקיר האלוהים, הירא את מצוותיו ושומר את חוקיו, אותו דוד של "ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי; וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי", ובין דוד של פרשיית בת שבע.

ואיך שלא נתאמץ, באמת נתאמץ, כי השאלה תחזור ותציק לנו שוב ושוב, לא נמצא מענה לשאלה איך זה קרה לך, ואיך נפלת כך. ואיך אתה דוד, לרגע קל, דווקא כן גבה לבך ושלחת לקרוא לאותה בחורה שרחצה על הגג. ואיך באותה שעה רמו עיניך, אוהו, בהחלט רמו עיניך ותרו אל מקומות אסורים. ואיך החלטת להלך בגדולות, ובשררה של שלטון שלחת לקרוא לאוריה, כדי שאחרי ששכבת עם אשתו, ישכב גם הוא מיד אִתה ולא יתגלה קלונך. ואיך אחרי מספר ימים שלא עצמת עין פן יתגלה לו הסוד, בעוד חייליך, טובי הנערים, נלחמים עבורך, אתה בוחר להתעסק עם ההשלכות, התחבולות והמזימות של אותו ליל תענוגים וחטא הניאוף.

ואיך ארגנת ותכננת את סופו המדמם של אוריה, אותו מפקד שמוותר על לילה במיטה חמה לצד האישה, כדי להישאר עם לוחמיו? ואיך, איך שלחת אותו אל קדמת שורות הלוחמים ואל מותו, רק כדי שתוכל לקחת עתה את אשתו, מבלי שהסוד האפל של אותו לילה חשוך וסוער יתגלה ברבים, ויצא אל מהדורות החדשות תוך מספר חודשים?

והאירוניה הגדולה כל כך, דוד, שעשית את כל מה שניתן היה, כדי לכסות ולהעלים כל ראיה מאותו רגע של חולשה, שאחר כך הוריד אותך בצער ביגון שאולה ובעטיו איבדת בן אהוב. אך לאורך אלפי שנים ודורות, כולם כבר יידעו את פרטי הסיפור, שאולי הצליח לחמוק ממהדורות החדשות של אז, אולם בספר דברי הימים של עם ישראל הוא קיבל מהדורה נרחבת.

ותמיד יהיו את אלה שברגע שידונו בך ובדמותך ילעזו, יצקצקו בלשונם, ידפדפו אל מדורי הרכילות, אל האגף לחקירות משטרה, אל הכרעת בית המשפט ויגידו "כן, זה אותו דוד מהסיפור של דוד ובת שבע". ונפילה של רגע אחד תעמוד נגדך כאות קלון לאורך כל הדורות. וכתם אחד אדום וזועק יחזור ויכתים את גודל שיעור קומתך, את מידת הגבורה ואת רגישות נשמתך, משורר האומה שלנו.

ואיך זה, דוד, איך זה שסלחנו לך ואהבנו אותך, ונמשיך לאהוב אותך, להאמין בך, להאמין לך שהבנת את החטא וקיבלת את עונשו, שפשעת אבל גם התחרטת. ונמשיך לזמר את תפילותיך, להתפלל את מזמוריך, ולהתנחם בשיריך מעתה ועד עולם.

חנה וולף, תושבת רעננה היא מורה, מנחה וכותבת בנושאי יהדות ומגדר.

מתוך אתר 929

דילוג לתוכן