Search
הנחיות חדשות להדמיית קולטן לאסטרוגן בחולות סרטן שד המשתמשות ב-FES PET

אטלס תאי שד אנושי חושף שינויים מוקדמים בנשאי מוטציות גן BRCA

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' יצרו את הקטלוג הגדול בעולם של תאי שד אנושיים, שחשף שינויים מוקדמים בתאים בנשאים בריאים של מוטציות גנים BRCA1 ו-BRCA2.

לכולם יש גנים BRCA1 ו-BRCA2, אבל מוטציות בגנים האלה – שיכולות לעבור בתורשה – מעלות את הסיכון לסרטן השד והשחלות.

המחקר מצא כי תאי החיסון ברקמת השד של נשים בריאות הנושאות מוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2 מראים סימנים של תקלה המכונה 'תשישות'. זה מצביע על כך שתאי החיסון אינם יכולים לפנות תאי שד פגומים, שעלולים להתפתח בסופו של דבר לסרטן השד.

זו הפעם הראשונה שבה דווח על תאי חיסון 'מותשים' ברקמות שד לא סרטניות בקנה מידה כזה – בדרך כלל תאים אלו נמצאים רק בגידולים בשלב מאוחר.

התוצאות מעלות את האפשרות להשתמש בתרופות אימונותרפיות קיימות כהתערבות מוקדמת למניעת התפתחות סרטן השד, בנשאיות של מוטציות גנים BRCA1 ו-BRCA2.

החוקרים קיבלו 'פרס ביולוגיה למניעה' ממחקר הסרטן בבריטניה כדי לנסות את הגישה המונעת הזו בעכברים. לתרופות קיימות יש תופעות לוואי חמורות, ולכן יש צורך בבדיקה בעכברים כדי למצוא את המינון הבטוח הנכון. אם זה יעיל, זה יסלול את הדרך לניסוי פיילוט קליני בנשים הנושאות מוטציות בגן BRCA.

התוצאות שלנו מצביעות על כך שאצל נשאים של מוטציות BRCA, המערכת החיסונית לא מצליחה להרוג תאי שד פגומים – שבתורם נראה שהם פועלים כדי להרחיק את תאי החיסון הללו".

פרופסור וליד חאלד, המחלקה לפרמקולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג' ו-Welcome-MRC תאי גזע של קיימברידג', מחבר בכיר של הדו"ח

הוא הוסיף: "אנחנו מאוד נרגשים מהגילוי הזה, מכיוון שהוא פותח פוטנציאל לטיפול מונע מלבד ניתוח לנשאיות של מוטציות גנטיות של סרטן השד BRCA.

"כבר קיימות תרופות שיכולות להתגבר על החסימה הזו בתפקוד תאי החיסון, אבל עד כה, הן אושרו רק למחלה בשלבים מאוחרים. אף אחד לא באמת שקל להשתמש בהן בצורה מונעת בעבר".

התוצאות מתפרסמות היום בכתב העת גנטיקה של הטבע.

ניתוח מפחית סיכונים, בו מסירים את השדיים, מוצע לבעלי סיכון מוגבר לסרטן השד. זו יכולה להיות החלטה קשה עבור נשים צעירות ויכולה להשפיע באופן משמעותי על דימוי הגוף והיחסים המיניים.

"הדרך הטובה ביותר למנוע סרטן שד היא להבין באמת איך הוא מתפתח מלכתחילה. ואז נוכל לזהות את השינויים המוקדמים האלה ולהתערב", אמר חאלד.

הוא הוסיף: "סרטן השד בשלב מאוחר נוטה להיות מאוד בלתי צפוי וקשה לניהול. ככל שאנו מייצרים תרופות טובות יותר ויותר, נראה שהגידולים פשוט מוצאים דרך לעקוף את זה".

באמצעות דגימות של רקמת שד בריאה שנאספו מ-55 נשים בטווח גילאים, החוקרים קיטלגו למעלה מ-800,000 תאים – כולל כל הסוגים השונים של תאי השד.

המתקבל אטלס תאי שד אנושי זמין כעת כמשאב לשימוש חוקרים אחרים ולהוסיף לו. הוא מכיל כמויות עצומות של מידע על גורמי סיכון אחרים לסרטן השד כולל מדד מסת הגוף (BMI), מצב גיל המעבר, שימוש באמצעי מניעה וצריכת אלכוהול.

"מצאנו שישנם מספר סוגי תאי שד המשתנים עם ההריון ועם הגיל, והשילוב של ההשפעות הללו – ואחרות – הוא שמניע את הסיכון הכולל לסרטן השד", אמר אוסטין ריד, סטודנט לדוקטורט ב- המחלקה לפרמקולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג' והמחבר הראשון המשותף של הדו"ח.

הוא הוסיף: "ככל שאנו אוספים יותר מידע מסוג זה מדגימות ברחבי העולם, אנו יכולים ללמוד יותר על האופן שבו סרטן השד מתפתח ועל ההשפעה של גורמי סיכון שונים – במטרה לשפר את הטיפול".

אחד האתגרים הגדולים ביותר בטיפול בסרטן השד הוא שלא מדובר רק במחלה אחת, אלא בהרבה. וריאציות גנטיות רבות ושונות יכולות להוביל לסרטן השד, והסיכון הגנטי מקיים אינטראקציה עם גורמי סיכון אחרים בדרכים מסובכות.

לדוגמא, ידוע כי הסבירות לסרטן השד עולה עם הגיל, אך סיכון זה מופחת מאוד בהריון מוקדם בחיים. והסיכון הקשור לגיל מוגבר מאוד בנשאיות של הגנים של סרטן השד BRCA1 ו-BRCA2.

המחקר החדש נועד להבין כיצד חלק מגורמי הסיכון הללו מתקשרים, על ידי אפיון סוגי התאים השונים בשד האנושי במצבים פיזיולוגיים רבים ושונים.

החוקרים השתמשו בטכניקה הנקראת 'רצף RNA של תא יחיד' כדי לאפיין את הסוגים והמצבים השונים של תאי השד. כמעט לכל התאים בגוף יש את אותה קבוצה של גנים, אבל רק תת-קבוצה מהם מופעלת בכל תא – ואלה קובעים את זהות התא ותפקודו. רצף RNA של תא בודד מגלה אילו גנים מופעלים בתאים בודדים.

"סרטן השד מתרחש ברחבי העולם, אבל אי-שוויון חברתי אומר שלא לכולם יש גישה לטיפול. מניעה היא הגישה המשתלמת ביותר. היא לא רק מתמודדת עם אי-השוויון, שמשפיע בעיקר על מדינות בעלות הכנסה נמוכה, אלא גם משפרת את תוצאות המחלה ב- מדינות הכנסה", אמרה ד"ר שרה פנסה, עמיתת מחקר בכירה במחלקה לפרמקולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג' והמחברת הראשונה המשותפת של המחקר.

דילוג לתוכן