ביום שלישי האחרון ארחו תלמידי המדעי את מחזור תש”ח בכפר בתיה. כפר הנוער אמי”ת כפר בתיה נוסד בשנת 1947 אחרי מלחמת העולם השנייה ככפר לילדים ניצולי שואה, והיווה בעצם את ביתם ואת כל עולמם לאחר שאיבדו את כל משפחתם בשואת אירופה. כפר הנוער קרוי על שם בתיה גוטספלד (1890-1966) נשיאת הסתדרות נשי המזרחי בארצות הברית אשר הובילה להקמת כפר הנוער. לימים נוסף לשם הכפר גם השם אמי”ת על שם רשת החינוך אליה הוא משתייך.

לאחר קבלת פנים חמה והסבר על ידי התלמידים על הנעשה בבית הספר היום, יצאו ה”בוגרים” מימי תש”ח לכיתות ושוחחו עם התלמידים. התלמידים שמעו מהם סיפור של הישרדות בשואה. על עליה בדרך לא דרך, אניית מעפילים, מחנה מעצר, עולי טהרן וההגעה לארץ – לעיתים יתום בן 12 שצריך לבדו להתחיל חיים חדשים. הבוגרים סיפרו על כפר הנוער שהיה ביתם הראשון בשנות חייהם הראשונות בארץ. על יום שהתחיל בהתעמלות בוקר, לימודים עד הצהרים ועבודת כפיים אחר הצהריים. הם סיפרו על חלום גדול שהניע את אנשי הדור ההוא, חלום הקמת המדינה – חלום שהפך למציאות.

אבל עולם הילדים של תש”ח לא התבסס רק על חזון וחלומות ובוגרי תש”ח סיפרו לנוער שנות האלפיים גם כמה מעשי קונדס שביצעו כגון לאן נעלמו הנקניקיות?? (הם שמשו לזרוז הסוסה ברחוב החול המוביל למושבה רעננה שאז היתה רחוקה מספר קילומטרים מהכפר), ומי נתפס סוחב עוגה מהמטבח (המדריך בכבודו ובעצמו!) ועוד ועוד.

אחד מבוגרי דור תש”ח שהשתתף במפגש הוא אלי רבינוביץ שכפר בתיה היתה לו לבית גם בבגרותו כששימש כמדריך וכמורה. אלי לא הרחיק מהכפר וקבע את ביתו ברעננה בה הוא מתגורר עשרות שנים עם אשתו תמר ובו גידלו את שלושת ילדיהם. במשך עשרות השנים מאז תקופתו בכפר בתיה ממשיכים חניכיו לשמור על קשר עימו ומקיימים בביתו מפגשים שנתיים שבהם משתמרת הרוח המיוחדת הזו של ילדי כפר בתיה.

היה זה מפגש מרתק ומרגש עבור כולם. מפגש שבו התלמידים למדו על תקופה מרתקת והרת גורל, פגשו דמויות מהדור שנשא בנטל הקמת המדינה. את האירוע סיכם בפשטות מיקי, תלמיד כיתה ט’: “היה מגניב”. אין ספק, דור תש”ח בהחלט יכול “להגניב”…

מפגש זה הינו חלק מהפעילות הענפה סביב הנושא השנתי של בית הספר – “לא נשכח את תש”ח” אשר במסגרתו עוסקים התלמידים במהלך השנה בדור מקימי המדינה.

תמונה: רחל ריינשטיין.