תסמונת המעי הרגיז, גירוד כרוני, אסטמה ומיגרנה הם במקרים רבים תנאים קשים לטיפול. הם משותפים כי הם מופעלים על ידי תגובה חיסונית מוגזמת-שבמקרים חמורים יכולים להיות מסכני חיים. צוות חוקרים בהובלת אוניברסיטת בון זיהה כעת תרכובת ביו -אקטיבית מבטיחה שיכולה להפחית ביעילות את הסימפטומים ולחתוך את סיכון ההרוגים. המתחם חוסם קולטן על תאי הגנה מסוימים, ובכך מונע תגובה חיסונית מפושטת. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Antyduction Signal ובטיפול ממוקד.
אם אי פעם ננשכת על ידי יתוש, תדע כמה גירוד המתקבל מעצבן. זה בחלקו הגדול בגלל תאי תורן – תאים חיסוניים שנמצאים בעור ובקרומים הריריים המלאים בשליחים דלקתיים. כאשר אדם ננשך, נוגדנים נקשרים לחומרים ברוק של היתוש, ומתחם זה יכול להפעיל את תאי התורן, ואז משחררים את עומס המשא שלו בבת אחת. זה מוביל לתסמינים של אדמומיות, נפיחות וגרד, אשר בדרך כלל שוככים לאחר זמן קצר, או אפילו מהר יותר באמצעות המשחה הנכונה.
עם זאת, ניתן להפעיל תאי תורן באמצעות מגע ישיר עם חומר, כלומר מבלי שנוגדנים יהיו מעורבים בתהליך.
זה מעורר תגובות אלרגיות בעלות אופי ספציפי שקשה היה לטפל בו ונשארו עד היום. "
פרופסור כריסטה מולר, אוניברסיטת בון
זה לא היה ידוע באיזה מנגנון תהליך ההפעלה מתרחש עד לפני כ -15 שנה. פרופסור מולר (ראש כימיה תרופתית ורפואית) וקבוצת המחקר שלה התוודעו לקולטן בקרום סביב תאי תורן שבקושי היה ידוע. כאשר אותות מולקולריים שונים מעגנים על קולטן זה, משתחררים חומרים שליחים דלקתיים.
קולטן מעורר תגובה דלקתית קשה
קולטן עם שמו הקריפי של MRGPRX2 פועל כמו סוג של מתג, וגורם לדלקת מקומית קשה כאשר מופעל. "כדי למנוע תגובה זו, יהיה על המתג איכשהו לחסום", אומר פרופסור מולר, "השאלה הייתה: איך?" המחלקה שלה כוללת אוסף של בערך 40,000 תרכובות, כולל כמה שבניסויים כבר נראו מחייבים לקולטנים קשורים. הסופר הראשון של המחקר Ghazl Al Hamwi, סטודנט לדוקטורט של פרופסור מולר, מסביר, "השתמשנו בתאים שמדליקים כאשר מופעל MRGPRX2, כך שנוכל לבדוק אם החומרים חוסמים ביעילות את ההפעלה של הקולט, ולכבות את אות האור."
החוקרים גילו שמולקולה פעילה אחת יכולה לעגינה על הקולט ולחסום אותה. לאחר מכן הם שונו כימית את החומר הזה כדי ליצור נגזרת שעדיין יעילה אפילו בריכוזים נמוכים במיוחד. "בשיתוף פעולה עם עמיתים מפולין הצלחנו להדגים כי תהליך זה ביטל תגובות אלרגיות מסכנות חיים בעכברים לחלוטין", מספר אל חמווי. על פי ממצאים אלה, חוקרים בבית החולים Charité בברלין מבודדים ומטהרים תאי תור אנושי בתהליך מורכב ביותר. קבוצות המחקר המעורבות הצליחו להמחיש כי המולקולה שהתגלתה גם מתרוצצת ל- MRGPRX2 ילידי שבאו לידי ביטוי על אותם תאים כדי למנוע שחרור של חומרים מסנגרים דלקתיים.
אופטימיזציה נוספת של חוסם הקולטנים
החוקרים ביצעו מאז אופטימיזציה עוד יותר של החומר, מה שהפך אותו ליעיל עוד יותר תוך הגדלת משך ההשפעה שלו לצורך התאמה כתרופה רפואית, במקום להישבר במהירות על ידי הגוף. החוקרים המעורבים הצליחו להראות כי המולקולה חוסמת באופן בלעדי את הקולטן MRGPRX2, ומפחיתה את הסיכון מתופעות לוואי לא רצויות. "אפוא אנו רואים בכך חומר מבטיח במיוחד", מדגיש פרופסור מולר, שהוא גם חבר באוניברסיטת בון תחומי המחקר הטרנס -תחומי (TRAS) חיים ובריאות וחומר. ניסויים נוספים בבעלי חיים ובני אדם נחוצים כדי לקבוע אם למעשה ניתן לאשר את החומר הפעיל כתרופה.
אלה יהיו חדשות טובות אם זה יכול. חולים עם מצבים דלקתיים בדרכי העיכול, ריאות או מערכת עצבים וסובלים מגרד כרוני קשה ומחלות עור דלקתיות אחרות עלולים להפיק תועלת משמעותית. לא רק שרבות מהמחלות הללו כואבות מאוד, הן קשורות גם לתוחלת החיים המקוצרת. חסימת הקולטן MRGPRX2 עלולה למנוע גם מקרים של הלם אנפילקטי – תגובות אלרגיות קטלניות במיוחד – החל מהתרחשות בעקבות מתן תרופות מסוימות.
מוסדות מעורבים ומימון מאובטחים:
באוניברסיטת בון, KU Leuven (בלגיה), אוניברסיטת פנסילבניה (ארה"ב), Charité Berlin, אוניברסיטת רוהר בוכום, אוניברסיטת יגילוניה בקרקוב (פולין) ובית החולים אוניברסיטת ארלנגן השתתפו במחקר.
המחקר מומן על ידי משרד החינוך והמחקר הפדרלי הגרמני (BMBF) והמכון הלאומי לבריאות האמריקני (NIH).
