אנשים עם סוכרת שנטלו תרופות אגוניסטיות לקולטן GLP-1 כגון tirzepatide ו-semaglutide היו נמוכים משמעותית בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר בבית החולים, פתיחת פצעים מחדש והמטומה לאחר ניתוח, כך עולה ממחקר גדול שהובילו חוקרים מ-Weill Cornell Medicine, אוניברסיטת קולומביה ואגלוס. מכללת רופאים ומנתחים וניו-יורק-פרסביטריאן.
המחקר, שפורסם באינטרנט לפני ההדפסה ב-20 בדצמבר ב- דברי ימי הניתוחניתחו רישומי בית חולים לא מזוהים המכסים 74,425 פרוצדורות כירורגיות ב-21,772 חולים עם סוכרת על פני תקופה של שלוש שנים וחצי שהסתיימו ביולי 2023. החוקרים מצאו כי חולים הנוטלים אגוניסטים לקולטן GLP-1, הידועים באופן לא רשמי בשם GLP- 1 תרופות, היו בסיכון נמוך ב-12% לאשפוז חוזר בבית החולים תוך חודש מהניתוח, סיכון נמוך ב-29% לפצע פתיחה מחדש תוך שישה חודשים מהניתוח, וכ-56% סיכון נמוך יותר להמטומה (איסוף דם ברקמה שנגרם מדימום) באתר הניתוח, בהשוואה לחולים שלא נטלו תרופות כאלה.
ממצאים אלו ממספר כה גדול של מטופלים והליכים מצביעים על כך שנטילת תרופות אלו לא אמורה להחמיר את הסיבוכים הכוללים שלאחר הניתוח ואף עשויה להפחית את הסבירות לחלק מהם".
ד"ר ג'ייסון ספקטור, סופר בכיר, ראש החטיבה לכירורגיה פלסטית ומשחזרת ב-Weill Cornell Medicine ו-NewYork-Presbyterian/Will Cornell Medical Center ופרופסור לכירורגיה ב-Weill Cornell Medicine
חברות התרופות החלו לפתח תרופות GLP-1 לטיפול בסוכרת בתחילת שנות ה-90, והראשונה מהן הגיעה למרפאות בשנת 2005. בשנת 2014 אישר ה-FDA את השימוש בהן לטיפול בהשמנת יתר. התרופות מפעילות את הקולטן ל-GLP-1 על תאים בלבלב ובאיברים אחרים, וממריצות את שחרור האינסולין, שבתורו מוריד את רמת הסוכר בדם ואת התיאבון.
העלייה האחרונה בשימוש בתרופות GLP-1 הובילה את ד"ר ספקטור והסופר הראשון ד"ר סת' אשן, אז תושב כירורגיה פלסטית במרכז הרפואי ניו-יורק-פרסביטריאן/ווייל קורנל, לראות אם חולי סוכרת שעוברים ניתוח מתמודדים עם יותר או פחות סיבוכים כאשר לוקחים אותם.
לצורך מחקרם, הם ועמיתיהם בחנו רישומי בריאות אלקטרוניים לא מזוהים במרכז הרפואי ניו-יורק-פרסביטריאן/ווייל קורנל ובמרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו-יורק-פרסביטריאן/קולומביה, כולל כל ההליכים הכירורגיים בחולים עם סוכרת מפברואר 2020 עד יולי 2023. שהיו לפחות שישה חודשים של נתוני מעקב. הם תיעדו את שיעורי האשפוזים החוזרים של 30 יום בבית החולים וארבעה תופעות לוואי אחרות לאחר ניתוח במהלך תקופת המעקב, תוך השוואה בין שיעורים אלו בקרב חולים עם וללא מרשמים לתרופות GLP-1 פעילות. הם גם השתמשו במערכת "התאמת נטייה" כדי ליישר מטופלים הנוטלים תרופות GLP-1 בכל הליך עם מטופלים דומים שלא נטלו את התרופה, כך שכל הבדלים בתוצאות יהיו קשורים יותר לשימוש בתרופות .
להפתעת החוקרים, התוצאות הראו שחולים עם סוכרת עם מרשמים לתרופות GLP-1 היו בסבירות נמוכה יותר להזדקק לאשפוז חוזר בבית החולים תוך 30 יום מהניתוח, מה שמרמז על פחות סיבוכים כלליים.
החוקרים בדקו גם כמה סיבוכים ספציפיים: פתיחה מחדש של הפצע, המטומה, דימום וזיהום. הם מצאו שבעוד שדימום וזיהום התרחשו בערך באותה תדירות בין אם החולים נטלו תרופות GLP-1 ובין אם לאו, פתיחת המטומה ופתיחת פצעים התרחשו בתדירות נמוכה יותר באופן ניכר – לחולים שקיבלו תרופות GLP-1 ב-180 הימים שלאחר הניתוח היו רק 71.1% הסיכון להיפתח מחדש של הפצע ו-44.0% מהסיכון להמטומה, בהשוואה לחולים שלא קיבלו מרשמים לתרופות מסוג GLP-1.
קביעת האופן שבו תרופות GLP-1 עשויות להפעיל השפעות מועילות כאלה הייתה מעבר להיקף המחקר. עם זאת, ידוע שסוכרת מביאה לסיכון גבוה יותר לפגיעה בריפוי פצעים. החוקרים מצאו כי לא סביר ששיפור בקרת הסוכר בדם תיווך את ההשפעות החיוביות על ריפוי פצעים, מכיוון שלמטופלים בתרופות GLP-1 היו רמות סוכר ממוצעות גבוהות יותר מאשר חולי הביקורת. מחקרים אחרים מצאו כי התרופות עשויות במקום זאת לקדם ריפוי פצעים על ידי מניעת קרישה, קידום היווצרות כלי דם כדי לסייע בהזנת רקמות, הורדת דלקת ומנגנונים אחרים, ציין ד"ר ספקטור.
הוא ועמיתיו מבצעים כעת ניתוחים דומים כדי לראות אם תרופות GLP-1 קשורות בסיכון גבוה או נמוך יותר לסיבוכים לאחר ניתוח בחולים שאינם חולי סוכרת.
