Search
סטטוסקופ דיגיטלי התומך בינה מלאכותית יכול לשפר את האבחנה של קרדיומיופתיה פרי לידה

תרופות לטרשת נפוצה אינן מגדילות את הסיכונים להריון, כך עולה ממחקר

ניתוח של למעלה מ-3,700 הריונות של נשים עם טרשת נפוצה מצביע על כך שהטיפול אינו מוביל לסיכון מוגבר להפלה, לידה מוקדמת או מומים מולדים חמורים.

נשים רבות מאובחנות עם טרשת נפוצה (MS) בגיל שבו הן שוקלות להקים משפחה. מה משמעות המחלה והתרופות שלה עבור הילד? כדי לענות על שאלה זו, צוות מחקר בראשות פרופסור קרסטין הלביג מהמחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטת רוהר בוכום, גרמניה, ניתח למעלה מ-3,700 הריונות של נשים עם טרשת נפוצה. יותר מ-2,800 מהם טופלו בחומרים אימונומודולטים שונים לפני או במהלך ההריון. "מצאנו שרוב הטיפולים לא היו קשורים לסיכון מוגבר להפלה, לידה מוקדמת או מומים מולדים גדולים", אומרת קרסטין הלוויג. החוקרים פרסמו את ממצאיהם ב-The Lancet Regional Health Europe ב-2 בדצמבר 2024.

אחת מהקבוצות הגדולות בעולם

הנתונים לגבי ההריונות שנכללו במחקר הגיעו מהמרשם הגרמני של טרשת נפוצה והריון ונאספו בין נובמבר 2006 ליוני 2023. נותחו 2,885 הריונות שבמהלכם האימהות קיבלו מה שנקרא טיפול משנה מחלה (DMT). החומרים ששימשו במחקר כללו אינטרפרונים, גלאטירמר אקטאט, דימתיל פומאראט, טריפלונומיד, מאפננים S1P (פינגולימוד, פונזימוד), אלמטוזומב, נטליזומאב, נוגדנים נגד CD20 (ריטוקסימאב, אוקרליזומאב, אופטומומאב) וקלאדריבין. 837 נשים בהריון לא קיבלו שום תרופה לטרשת נפוצה. "הקבוצה הזו היא אחת הגדולות בעולם", מציינת קרסטין הלביג. "יש לו שונות גבוהה בחשיפה לאימונותרפיות השונות. רוב הנשים קיבלו תרופות רק בשליש הראשון של ההריון".

החוקרים השוו בין תדירות הפלות ספונטניות, זיהומים במהלך ההריון, לידות מוקדמות ומומים מולדים ורשמו את משקל הילדים בלידה. הממצא העיקרי היה שחשיפה לרוב ה-DMT במהלך ההריון לא הייתה קשורה לעלייה מובהקת סטטיסטית בשכיחות של הפלות ספונטניות, לידות מוקדמות או מומים מולדים גדולים.

בשל המספר הקטן של מקרים בהריונות עם חשיפה לקלאדריבין, טריפלונומיד ואלמטוזומאב, אין באפשרותנו להסיק מסקנות וודאיות לגבי אירועים נדירים כמו פגמים מולדים או זיהומים חמורים".

פרופסור קרסטין הלוויג, המחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטת רוהר בוכום, גרמניה

סיכון מוגבר למשקל לידה נמוך יותר

בסך הכל, הקוהורט כולו הראה סיכון מוגבר למשקל לידה נמוך ביחס למשך ההיריון. 18.8 אחוז מהתינוקות נפגעו. נתון זה הוא רק 10 אחוז ביחס לכל הלידות בגרמניה. ילדים שנולדו לאמהות עם טרשת נפוצה שלא קיבלו תרופות כלשהן היו גם בסבירות גבוהה יותר להיות מתחת לממוצע במשקל, כלומר ב-17.6 אחוז מהמקרים. סיכון זה היה בולט במיוחד במקרים של חשיפה למאפננים S1P (27.4 אחוזים) ונוגדנים נגד CD20 (24.1 אחוזים).

זיהומים חמורים במהלך ההריון היו נדירים בסך הכל. בהריונות ללא תרופות, הם התרחשו בסביבות אחוז אחד מהאימהות. בהריונות עם חשיפה ל- fumarate או alemtuzumab, הם היו שכיחים יותר באופן מובהק סטטיסטית (2.8 אחוזים ו-9.1 אחוזים בהתאמה). זיהומים חמורים יותר – אם כי לא גדלו באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לקבוצת הביקורת – התרחשו בהריונות שטופלו בנטאליזומאב בשליש האחרון של ההריון ובמאפננים S1P בשלוש אחוזים כל אחד ועם קלדריבין בשיעור של 4.8 אחוזים. "מעניין לציין שזיהומים קשים התרחשו רק ב-0.6% מההריונות שנחשפו לנוגדנים נגד CD20", מדגישה קרסטין הלביג. נשים שקיבלו נטליזומאב בשליש השני (26.7 אחוזים) או השלישי (20.7 אחוזים) של ההריון או טופלו בנוגדנים נגד CD20 עד שישה חודשים לפני הווסת האחרונה שלהן (23.2 אחוזים) היו בסבירות גבוהה יותר לקבל אנטיביוטיקה במהלך ההריון מאשר נשים שלא קיבל DMT (12.1 אחוז).

הערכת סיכון-תועלת פרטנית

"כאשר מפרשים את התוצאות, מגבלה אחת שיש לזכור היא שנדרש כ-300 הריונות כדי להראות פי שלושה של הסיכון למומים מולדים גדולים וכ-1,000 להראות הכפלה", אומרת קרסטין הלביג. בעוד שרוב ה-DMTs אינם מגבירים את הסיכון לסיבוכי הריון קריטיים, חשיפה למאפננים S1P, natalizumab ונוגדנים נגד CD20 מגבירה את הסבירות למשקל לידה נמוך ולהאטה בצמיחה תוך רחמית. זהו גורם סיכון למוות עוברי ויילוד כאחד, כמו גם למחלות רבות בשלב מאוחר יותר, כולל סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם. ישנן תוכניות להערכות נוספות במרשם, למשל האם ומתי הילדים ישלימו על חסרון הגדילה. "התוצאות מדגישות את החשיבות של הערכת סיכון-תועלת אינדיבידואלית והשגחה רפואית צמודה במהלך ההריון", מסכמת קרסטין הלביג.

דילוג לתוכן