מאמר שפורסם בכתב העת מטבוליזם טבע מציג תרופה ניסיונית המעוררת תאי רקמת שומן לייצור חום בתהליך המכונה תרמוגנזה, ובכך מקדמת ירידה במשקל. בבדיקות בעלי חיים, התרכובת מנעה הצטברות שומן בתגובה לתזונה עתירת שומן, טיפלה בהשמנה קיימת והפכה הפרעות מטבוליות הקשורות, כולל עמידות לאינסולין. תוצאות ראשוניות ממחקר קליני מצביעות על כך שהחומר הוא בטוח ועלול להיות בעל השפעות מטבוליות מועילות על בני האדם.
צפינו בירידה במשקל ושיפרנו את רמות הסוכר בדם בקרב מתנדבים שמנים שהשתתפו בניסוי הקליני שלב 1. אולם תוצאה זו אינה חותכת מכיוון שהיא הייתה קבוצה קטנה, והמטרה הייתה להעריך אם התרכובת בטוחה וסובלת היטב. אנו מתכוונים להתחיל שלב 2 של המחקר בהמשך השנה, שנועד לבדוק את יעילותו בטיפול בהשמנת יתר. "
קרלוס אסקנדה, חוקר במכון פסטור במונטווידאו, אורוגוואי ורכז המחקר
התרופה הניסויית, המכונה כיום SANA (קיצור של "ניטרו-אלקין מבוסס סליצילאט"), היא נגזרת של סליצילאט, תרכובת כימית עם תכונות משכך כאבים ואנטי-דלקתיות שנמצאות באופן טבעי בצמחים ומשמשת לייצור תרופות כמו אספירין (חומצה אצטילסילית). לדברי אסקנדה, קבוצתו ביקשה בתחילה לפתח תרופה אנטי דלקתית. לשם כך הם בדקו כמה שינויים כימיים במולקולת הסליצילאט.
"רצינו שהמבשר היה בטוח ככל האפשר. סליצילאט היא התרופה שהייתה ידועה הכי ארוכה, ואנשים רבים צורכים את נגזרותיה מדי יום. עם זאת, צפינו שבמקום להגן מפני דלקת, המולקולה שסינתנו מגנה מפני השמנה הנגרמת על ידי דיאטה", אומרת החוקר.
שני דגמים שונים שימשו לבדיקת השפעה זו אצל בעלי חיים. במודל הראשון, SANA ניתנה לעכברים לצד דיאטה עתירת שומן, מה שמנע כל עלייה במשקל. בינתיים, בעלי החיים בקבוצת הביקורת עלו בין 40% ל 50% ממשקל גופם במשך שמונה שבועות. במודל השני, הטיפול החל לאחר שהבעלי חיים היו שמנים. לאחר שלושה שבועות, העכברים איבדו 20% ממסת גופם. הייתה גם ירידה בסוכר בדם, שיפור ברגישות לאינסולין וירידה בשומן שנצבר בכבד (מצב המכונה סטטוזיס כבד שעדיין אין טיפול פרמקולוגי יעיל).
ראשית בכיתה
השלב הבא היה לחקור את מנגנון הפעולה של החומר. תשעה חוקרים ברזילאים שיתפו פעולה במשימה זו: מרסלו מורי, פדרו ויירה ולריסה מנזה דוס רייס מאוניברסיטת מדינת קמפינאס (UNICAMP); ויליאם פסטוצ'יה ולואיז אוסוריו ליריה מאוניברסיטת סאו פאולו (USP); וג'וליאנה קמאצ'ו-פרירה, מרינה סנטו צ'יצ'ירצ'יו, גבריאלה ברבוסה ולאונרדו דה סוזה מהאוניברסיטה הפדרלית בריו דה ז'ניירו (UFRJ). שלב זה נתמך על ידי FAPESP באמצעות שלושה פרויקטים (20/04159-8, 21/08354-2 ו- 22/11234-1).
הניסויים הראו כי SANA מכוון באופן ספציפי רקמת שומן, ומפעילה תרמוגנזה באמצעות מנגנון לא שגרתי. לפיכך זה יכול להיחשב הראשון בכיתה חדשה של תרופות נגד השמינות. זה לא משפיע על מערכות העצבים או העיכול המרכזיות או התיאבון.
כפי שהמחברים מסבירים, תרמוגנזה מתווכת בדרך כלל על ידי חלבון הנקרא UCP1, שנמצא בתוך מיטוכונדריה (האברונים המייצרים אנרגיה לתאים). UCP1 מופעל במצבים מסוימים, כמו חשיפה לקור. לאחר מכן זה מפריע לסינתזה של ATP (אדנוזין טריפוספט), הדלק הסלולרי. זה גורם לאנרגיה הנוצרת על ידי נשימה סלולרית להתפוגג כחום. עם זאת, זה לא המקרה עם סאנה. התרופה החדשה גורמת לאדיפוציטים להשתמש בקריאטין, תרכובת הנוצרת על ידי שלוש חומצות אמינו (ארגינין, גליצין ומתיונין), כמקור אנרגיה לייצור חום מבלי לערב את חלבון UCP1.
"ערכנו בדיקות עם עכברים חסרי UCP1 (שונה גנטית כדי לא לבטא את החלבון) והוכיחה שסאנה מפעילה תרמוגנזה אצל בעלי חיים אלה, אפילו בהיעדר UCP1 ובתנאים תרמו -מונטרליים, כלומר ללא חשיפה לקור ", אומר ויליאם פסטוקיה, פרופסור במכון למדעי הביו -רפואה ב- USP.
לדברי החוקר, ההשפעה שנצפתה על טמפרטורת הגוף היא קטנה ואינה מהווה סיכון בריאותי משמעותי. "חומרים תרמוגניים ישנים יותר, כמו דיניטרופנול, משפיעים על המיטוכונדריה של כל הגוף, וגורמים לעלייה גדולה בטמפרטורה ולהעמיס יתר על המערכת הקרדיווסקולרית, שצריכה להגביר את לחץ הדם כדי שהדם יגיע לפריפריה ולהפיץ חום.
בניסויים שתואם על ידי מרסלו מורי במכון לביולוגיה ב- UNICAMP, אושר כי סאנה פועלת על אנזימים המעורבים ב"מחזור הקריאטין התוחל ", מנגנון תרמוגני בו מתרכובת חומצת האמינו הופכת שוב ושוב לזרחן ולחזרה לקריאטין, הצורכת ב- PORTEP ומחזרת אנרגיה.
"העובדה שמדובר במולקולה קטנה ופועלת באמצעות מנגנון שונה לחלוטין מאפשרת לשלב את SANA עם חומרים אחרים שכבר נעשה שימוש בטיפול בהשמנת יתר, כמו אנלוגים GLP-1 (semaglutide ודומה), "אומר מורי." כשאנחנו מצמצמים את צריכת המזון, גופנו נוטה להאט את חילוף החומרים שלו. כדי להימנע מהשפעת הרמה הזו, יהיה מעניין לשלב מולקולה שמעכבת תיאבון עם אחר המקדמת הוצאות קלוריות. "
מורי מוסיף שלמרות שאנלוגי GLP-1 יעילים במאבק בהשמנת יתר ובשליטה על סוכר בדם, הם גם נוטים לקדם אובדן מסה רזה, וזה בעייתי במיוחד עבור קשישים. "זו הסיבה שחשוב שיהיו להם אלטרנטיבות", הוא מסכם.
