תרופה המספקת כימותרפיה ישירות לגידולים הראתה פעילות מרשימה נגד כמה מהתאים הסרטניים שהכי קשה להגיע אליהם: אלו שהתפשטו למוח בחולות עם סרטן שד מתקדם חיובי ל-HER2. הממצאים, מניסוי קליני בינלאומי בראשות חוקרי מכון הסרטן דנה-פרבר, מחזקים ממצאים מוקדמים יותר לגבי היתרונות של התרופה – trastuzumab deruxtecan (T-DXd), מצומד של נוגדנים-תרופות – בחולים אלו, אומרים ראשי הניסויים.
תוצאות הניסוי, שזכה לכינוי המחקר DESTINY-Breast12, הוצגו היום בקונגרס האגודה האירופית לאונקולוגיה רפואית (ESMO) 2024 בברצלונה, ספרד, ופורסמו במקביל במאמר בכתב העת רפואת טבע.
הממצאים מצביעים על T-DXd כאפשרות טיפול חדשה בעלת ערך עבור חולים עם צורה מאתגרת במיוחד של סרטן, אומרים חוקרים. "כמחצית מהחולות עם סרטן שד חיובי ל-HER2 מפתחות גרורות במוח, שלעתים קרובות יש לה פרוגנוזה גרועה יותר מסרטן שד שלא התפשט למוח", אומרת ננסי לין, MD, מובילת הניסוי ומחברת בכירה של הספר. המחקר ב רפואת טבע. לין היא המנהלת המשותפת של החטיבה לאונקולוגיה של השד, דנה-פרבר, מרכז סוזן פ. סמית לסרטן נשים, ומנהלת התוכנית לסרטן שד גרורתי. טיפולים מקומיים כמו ניתוח, רדיוכירורגיה וטיפול בקרינה למוח, משמשים לטיפול בגרורות במוח, אך המחלה מתקדמת בדרך כלל במערכת העצבים המרכזית – המוח וחוט השדרה – תוך שישה עד 12 חודשים מהטיפול.
Trastuzumab deruxtecan מורכב מהתרופה deruxtecan – חומר כימותרפי – המקושר לנוגדן המכוון לחלבון HER2 על תאי סרטן השד. Trastuzumab עצמו הוא טיפול עיקרי בסרטן שד חיובי ל-HER2 שהתפשט לחלקים אחרים בגוף, כולל המוח. אבל כמו בטיפולים המכוונים ספציפית למוח, חולים המקבלים טרסטוזומב בדרך כלל מתקדמים במחלה, לרוב במערכת העצבים המרכזית.
יש צורך בטיפולים סיסטמיים נוספים לחולים עם גרורות במוח".
ננסי לין, MD, מובילת הניסוי ומחברת בכירה של המחקר
ניסוי DESTINY-Breast12 כלל 504 חולות עם סרטן שד חיובי ל-HER-2 שטופלו ב-78 מרכזי סרטן במערב אירופה, יפן, אוסטרליה וארה"ב למאתיים שישים ושלוש משתתפים היו גרורות מוחיות פעילות או יציבות ול-241 לא היו גרורות במוח. כולם קיבלו לפחות טיפול אחד לפני שנרשמו לניסוי.
לאחר מעקב חציוני של 15.4 חודשים, הישרדות ללא התקדמות של משתתפים עם גרורות במוח – משך הזמן שחולים חולים עם הסרטן לפני החמרה – הייתה חציונית של 17.3 חודשים, מצאו החוקרים. הישרדות ללא התקדמות של 12 חודשים הייתה 61.6%. לשבעים ואחד אחוז מהמשתתפים הייתה תגובה אובייקטיבית תוך גולגולתית – ירידה ניתנת למדידה של הסרטן שלהם במערכת העצבים המרכזית. כצפוי, היה שיעור גבוה של תגובה גם בגידולים מחוץ למערכת העצבים המרכזית בחולים עם או בלי גרורות במוח. תשעים אחוז מהחולים בשתי הקבוצות היו בחיים שנה לאחר תחילת הטיפול ב-T-DXd.
תופעות הלוואי הקשורות ל-T-DXd היו עקביות עם אלו שדווחו במחקרים קודמים וכללו בחילות, עצירות, נויטרופניה (רמות נמוכות של סוג של תאי דם לבנים), עייפות ואנמיה. מחלת ריאות אינטרסטיציאלית (ILD), סיכון ידוע ל-T-DXd, נצפתה בשיעורים דומים למחקרים קודמים, והעירנות לתופעת הלוואי שעלולה להיות קטלנית זו נותרה קריטית.
"הנתונים שלנו מראים של-T-DXd פעילות משמעותית ועמידה בתוך המוח בחולים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 ששלח שם גרורות", אומר לין. "תוצאות אלו תומכות בשימוש בתרופה קדימה באוכלוסיית חולים זו."
