עסוקים בעבודה ובחובות אחרות, חלק מהאנשים מתרכזים בפעילות גופנית בינונית עד נמרצת ביום אחד או יומיים בשבוע או בסוף השבוע. מחקר בראשות חוקרים מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, חבר מייסד של מערכת הבריאות של Mass General Brigham, מצא שדפוס הפעילות הגופנית של "לוחם סוף השבוע" הזה קשור בסיכון נמוך יותר לפתח 264 מחלות עתידיות והיה יעיל באותה מידה בהפחתת הסיכון כפעילות אימון בחלוקה שווה יותר. התוצאות מתפרסמות ב מַחזוֹר.
פעילות גופנית ידועה כמשפיעה על הסיכון למחלות רבות. כאן, אנו מראים את היתרונות הפוטנציאליים של פעילות לוחמים בסוף השבוע לסיכון לא רק למחלות לב וכלי דם, כפי שהראינו בעבר, אלא גם למחלות עתידיות המשתרעות על כל הספקטרום, החל ממצבים כמו מחלת כליות כרונית ועד הפרעות מצב רוח ומעבר לכך. "
שאן חורשיד, MD, MPH, מחבר בכיר שותף, חבר סגל במרכז Demoulas להפרעות קצב לב בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס
הנחיות ממליצות על לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בשבוע לבריאות הכללית. עם זאת, בקרב אנשים שעומדים בהמלצות אלו, האם אלו שמתעמלים 20-30 דקות ברוב ימות השבוע חווים יתרונות על פני אלו שעוברים 5 או 6 ימים בין אימונים ארוכים יותר?
חורשיד, יחד עם הסופר הבכיר שותף פטריק אלינור, MD, PhD, ממלא מקום מנהל הקרדיולוגיה והמנהל המשותף של מרכז הלב Corrigan Minehan בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, ועמיתיהם ניתחו מידע על 89,573 אנשים במחקר הפוטנציאלי של Biobank בבריטניה שענדו מדי תאוצה בפרק כף היד שתיעדו את סך הפעילות הגופנית ואת זמן השהות שלהם בעוצמות פעילות גופנית שונות במשך שבוע. דפוסי הפעילות הגופנית של המשתתפים סווגו כלוחמים בסוף השבוע, קבועים או לא פעילים, תוך שימוש בסף המבוסס על הנחיות של 150 דקות בשבוע של פעילות גופנית בינונית עד נמרצת.
לאחר מכן, הצוות חיפש קשרים בין דפוסי פעילות גופנית ושכיחות של 678 מצבים על פני 16 סוגים של מחלות, כולל בריאות הנפש, מערכת העיכול, הנוירולוגית ואחרות.
הניתוחים של החוקרים גילו שדפוסי פעילות גופנית סדירה של לוחמים בסוף השבוע היו קשורים כל אחד לסיכון נמוך משמעותית של למעלה מ-200 מחלות בהשוואה לחוסר פעילות. הקשרים היו החזקים ביותר למצבים קרדיומטבוליים כגון יתר לחץ דם (23% ו-28% סיכון נמוך יותר בחציון של 6 שנים עם לוחם סוף שבוע ופעילות גופנית סדירה, בהתאמה) וסוכרת (43% ו-46% סיכון נמוך יותר, בהתאמה). עם זאת, האסוציאציות השתרעו גם על כל קטגוריות המחלה שנבדקו.
"הממצאים שלנו היו עקביים על פני הגדרות רבות ושונות של פעילות לוחמים בסוף השבוע, כמו גם ערכי סף אחרים ששימשו לסווג אנשים כפעילים", אמר חורשיד.
התוצאות מצביעות על כך שפעילות גופנית מועילה באופן כללי להורדת הסיכון למחלות עתידיות, במיוחד מצבים קרדיומטבוליים. "מכיוון שנראה שיש יתרונות דומים עבור לוחם סוף שבוע לעומת פעילות רגילה, ייתכן שנפח הפעילות הכולל, ולא הדפוס, הוא החשוב ביותר", אמר חורשיד. "התערבויות עתידיות הבודקות את היעילות של פעילות מרוכזת לשיפור בריאות הציבור מוצדקות, ויש לעודד את המטופלים לעסוק בפעילות גופנית בהתאם להנחיות תוך שימוש בכל דפוס שעשוי לעבוד הכי טוב עבורם".
