ריצה עשויה לסייע בשריפת קלוריות, אך כשמדובר במניעת סוכרת והשמנה, לשאיבת ברזל עשויה להיות יתרון, על פי ממצאים פרה-קליניים ממכון המחקר הביו-רפואי Fralin ב-VTC.
המחקר, שפורסם ב-30 באוקטובר בכתב העת Journal of Sport and Health Science, השווה את ההשפעות של תרגילי סיבולת והתנגדות בעכברים שניזונו מתזונה עתירת שומן, מודל בשימוש נרחב של השמנת יתר, היפרגליקמיה וסוכרת מסוג 2.
צוות בראשות חוקר רפואת האימון Zhen Yan מווירג'יניה טק מצא שבעוד שגם ריצה וגם הרמת משקולות עזרו לגוף לפנות עודפי סוכר מהדם, אימוני התנגדות היו יעילים יותר בהפחתת שומן תת עורי וקרביים, שיפור סבילות לגלוקוז והורדת גורמי מפתח בתנגודת אינסולין במניעה וניהול של סוכרת.
כולנו רוצים לחיות חיים ארוכים ובריאים. כולנו מכירים את היתרונות של פעילות גופנית סדירה. ישנן עדויות רבות בבני אדם לכך שגם תרגילי סיבולת, כמו ריצה, וגם תרגילי התנגדות, כמו הרמת משקולות, יעילים בקידום רגישות לאינסולין".
ג'ן יאן, פרופסור ומנהל המכון למחקר ביו-רפואי של פראלין במרכז לחקר רפואת פעילות גופנית של VTC
אבל בעוד ששניהם תומכים בתפקוד מטבולי, חסרה השוואה קפדנית זה לצד זה. האם סוג אחד של פעילות גופנית טוב יותר מהשני?
מה שהם עשו
כדי לערוך את ההשוואה הישירה והמבוקרת הראשונה, צוות המחקר בנה משהו שלא היה קיים קודם: מודל עכבר של הרמת משקולות.
בדגם זה, עכברים חיו בכלובים שתוכננו במיוחד שבהם הגישה למזון הייתה דרך מכסה ציר ומשקול. כדי לאכול, העכברים נאלצו להרים את המכסה כשהם לובשים צווארון כתף קטן, מה שגרם לתנועה דמוית סקוואט שהפעילה את התכווצויות השרירים שבני אדם משתמשים בהם במהלך אימון התנגדות. העומס הוגבר בהדרגה במשך מספר ימים, תוך חיקוי אימוני כוח מתקדמים.
עבור קבוצת הסיבולת, לעכברים ניתנה גישה פתוחה לגלגל ריצה, מודל מבוסס של פעילות אירובית. קבוצות הביקורת כללו עכברים בישיבה בתזונה רגילה או עתירת שומן.
במשך שמונה שבועות, צוות המחקר עקב אחר עלייה במשקל, הרכב הגוף וחלוקת השומן. הם בדקו את יכולת הפעילות הגופנית בריצות על הליכון, העריכו את תפקוד הלב והשרירים, ומדדו עד כמה העכברים מווסתים את רמת הסוכר בדם. החוקרים גם ניתחו את רקמת שריר השלד כדי לחקור איתות אינסולין ברמה המולקולרית.
באמצעות המודל החדש שלהם של תרגילי התנגדות, הצוות הצליח להשוות ישירות כיצד שני סגנונות האימון משפיעים על השמנת יתר, רמת הגלוקוז בדם ורגישות לאינסולין באופן המשקף באופן הדוק פעילות גופנית אנושית.
"הנתונים שלנו הראו שגם ריצה וגם הרמת משקולות מפחיתות שומן בבטן ומתחת לעור, ומשפרים את תחזוקת הגלוקוז בדם, עם איתות טוב יותר לאינסולין בשרירי השלד", אמר יאן. "חשוב לציין, הרמת משקולות מתגברת על ריצה ביתרונות הבריאותיים הללו."
למה זה חשוב
סוכרת והשמנה הם אתגרים מרכזיים בבריאות הציבור, הניזונים מאורח חיים בישיבה ותזונה עתירת שומן. הממצאים מדגישים עשרות שנים של ניסויים קליניים המראים סיבולת, התנגדות ואימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה, כולם מפחיתים את HbA1c – מדד מרכזי לבקרת סוכר בדם לטווח ארוך – תוך הפחתת אינדקס מסת הגוף, לחץ הדם ושיפור איכות החיים.
המחקר החדש של וירג'יניה טק, הכולל גם משתפי פעולה מאוניברסיטת וירג'יניה, עוזר למלא פער קריטי על ידי השוואה ישירה של ריצה מרצון והרמת משקולות במודל מבוקר, פרה-קליני של השמנה הנגרמת על ידי דיאטה.
"הממצאים מביאים גם חדשות טובות לאנשים אשר, מכל מספר סיבות, אינם יכולים לעסוק בפעילות גופנית מסוג סיבולת", אמר יאן. "לאימון משקולות יש יתרונות שווים, אם לא טובים יותר, נגד סוכרת."
החוקרים ראו גם שינויים במסלולי איתות של שרירי השלד שיכולים להודיע על טיפולים תרופתיים חדשים לסוכרת מסוג 2.
מעניין לציין שהיתרונות של אימוני התנגדות לא הוסברו על ידי שינויים במסת השריר או בביצועי האימון, מה שמצביע על מנגנונים מטבוליים ייחודיים במשחק.
יאן אמר כי המחקר מדגיש את הרעיון שלמרות שהתערבויות תרופתיות פופולריות כמו אגוניסטים של GLP-1 יכולות לסייע בניהול סוכרת וירידה במשקל, הן אינן מחליפות את היתרונות הייחודיים, הנגישים והמקיפים של תוכנית פעילות גופנית מאוזנת היטב.
"המסר שלקחת הביתה הוא שעליך לעשות גם תרגילי סיבולת והתנגדות, אם אפשר, כדי לקבל את מירב התועלת הבריאותית", אמר יאן.
