Search
מענק NIH מממן את הפיתוח של מודל ה-allograft-rejection-on-a-chip

תפקידן של הפלטפורמות הדיגיטליות בעיצוב הסקרנות האנושית

בשלב זה או אחר, יתכן הלכתם לאינטרנט וחיפשתם פיסת מידע ספציפית ומצאתם את עצמכם "יורדים בבור הארנב של ויקי" כשאתם מגלות נושאים קשורים חדשים לגמרי, מרתקים יותר ויותר – חלקם טריוויאליים, חלקם רלוונטיים-; וייתכן שהלכת כל כך רחוק במורד החור שקשה לחבר מה הביא אותך לשם מלכתחילה.

לפי דני באסט מאוניברסיטת פנסילבניה, שעבד לאחרונה עם צוות מחקר שיתופי כדי לבחון את הרגלי הגלישה של 482,760 קוראי ויקיפדיה מ-50 מדינות שונות, סגנון זה של רכישת מידע נקרא "הגוף העסוק". זה מישהו שעובר מרעיון או פיסת מידע אחת לאחרת, וייתכן ששני החלקים לא קשורים זה לזה הרבה.

"האדם העסוק אוהב כל מיני חדשנות, הם שמחים לקפוץ מפה לשם, בלי לכאורה חריזה או סיבה, ולעומת זאת ה'צייד', שהוא אדם ממוקד מטרה וממוקד יותר. מבקש לפתור בעיה, למצוא גורם חסר, או למלא מודל של העולם", אומר באסט.

במחקר, שפורסם בכתב העת התקדמות המדע, באסט ועמיתיו גילו הבדלים עזים בהרגלי הגלישה בין מדינות עם יותר השכלה ושוויון מגדרי לעומת פחות שוויון, והעלו שאלות מפתח לגבי השפעת התרבות על סקרנות ולמידה.

"ראינו שבמדינות שהיו להן אי שוויון גדול יותר, במונחים של מגדר וגישה לחינוך, היו אנשים שגלשו עם יותר כוונות; חיפשו מידע קשור הדוק, בעוד שהאנשים במדינות שיש להם יותר שוויון גלשו בהרחבה, עם יותר גיוון בנושאים-; קפיצה מנושא לנושא ואיסוף מידע מחובר באופן רופף", אומר באסט.

"אמנם אנחנו לא יודעים בדיוק מַדוּעַ זהו, יש לנו את ההשערות שלנו, ואנו מאמינים שהממצאים הללו יהיו שימושיים בסיוע למדענים בתחומנו להבין טוב יותר את טבעה של הסקרנות."

דני באסט, אוניברסיטת פנסילבניה

עבודה זו מתבססת על מחקר קודם שהוביל עוזר פרופסור בבית הספר לתקשורת אננברג דייוויד לידון-סטיילי, שהיה חוקר פוסט-דוקטורט במעבדת המערכות המורכבות של באסט באותה תקופה.

במאמר זה, לצוות היו 149 משתתפים מפילדלפיה שדפדפו בויקיפדיה במשך 15 דקות ביום במשך 21 ימים. במהלך מחקר זה, הם זיהו את שני סגנונות הסקרנות, אשר ניבאו על ידי פרי זורן, אחד מכותבי המאמר החדש ופרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה האמריקאית וכיום פרופסור אורח באוניברסיטת קורנל, שחקר וניתח ספרות מ- במהלך אלפיים השנים האחרונות עד הבית בסגנונות הסקרנות האלה.

"התחלת קו העבודה הזה במדגם קטן אפשרה לנו לפתח את השיטות הדרושות כדי ללכוד את חיפוש המידע המורכב שמתלווה לסקרנות", אומר לידון-סטיילי. "פיתוח השיטות הללו איפשר לנו להגדיל ולשאול אם נוכל לאשר שהסגנונות שצפינו יכולים להימצא מחוץ למדגם שלנו של תושבי פילדלפיה."

העבודה עם מרטין גרלך מקרן ויקימדיה, שהחזיקה בנתונים של יותר משני מיליון דפדפנים אנושיים, "אפשרה לנו ליישם את השיטות הקיימות שלנו ולפתח שיטות חדשות, כדי ללכוד סגנונות של סקרנות שצצים ב-14 שפות שונות של ויקיפדיה ו-50 מדינות שונות. או טריטוריות", אומר לידון-סטיילי.

שלושת הניחושים

החוקרים מציינים שלוש השערות עיקריות המניעות את הקשר בין גישות לחיפוש מידע ושוויון.

"אחד הוא שייתכן שלמדינות שיש להן יותר אי שוויון יש גם מבנים פטריארכליים יותר של דיכוי שמגבילים את גישות ייצור הידע להיות יותר ציידים", אומר באסט. "מדינות שיש להן שוויון גדול יותר, לעומת זאת, פתוחות למגוון של רעיונות, ולכן למגוון דרכים שבהן אנו עוסקים בעולם. זה יותר כמו הגוף העסוק-; זה שנע בין רעיונות בצורה מאוד דרך פתוחה".

אפשרות שנייה שהחוקרים מתארים היא שדפדפנים נכנסים לויקיפדיה למטרות שונות במדינות שונות, תוך ציון כיצד מישהו במדינה עם שוויון גבוה יותר יכול ללכת לאתר בשביל בידור או פנאי ולא בשביל עבודה.

וההסבר הפוטנציאלי השלישי הוא שאנשים במדינות שונות שמגיעים לויקיפדיה עשויים להיות בעלי גילאים שונים, מגדרים, מעמד סוציו-אקונומי או השכלה שונה, ושההבדלים האלה במי שמגיע למעשה לויקיפדיה עשויים להסביר את ההבדלים בדפוסי הגלישה.

יצירת קשרים

אחד הממצאים המרגשים ביותר של המחקר היה אישורו של סגנון קוריוז שלישי – ה"רקדן", אשר קודם לכן הונחה רק על סמך מחקריו של זורן על טקסטים היסטוריים.

"הרקדן הוא מישהו שנע לאורך מסלול של מידע, אבל בניגוד לאדם העסוק, הם עושים קפיצות בין רעיונות בצורה יצירתית וכוריאוגרפית", אומר צורן. "הם לא קופצים באקראי; הם מחברים תחומים שונים כדי ליצור משהו חדש."

סגנון סקרנות זה מראה מידה של יצירתיות וחשיבה בין-תחומית, ומציע נקודת מבט חדשה על האופן שבו אנשים עוסקים במידע. "זה פחות על אקראיות ויותר על ראיית קשרים במקום שאחרים אולי לא", אומר באסט.

"מה שזה אומר לנו הוא שלאנשים – וכנראה לילדים – יש סגנונות סקרנות שונים, וזה עשוי להשפיע על האופן שבו הם ניגשים ללמידה", אומר באסט. "ילד עם סקרנות דמוית צייד עלול להיאבק אם הוא מוערך באמצעות שיטות המעדיפות את סגנון הגוף העמוס, או להיפך. הבנת הסגנונות הללו יכולה לעזור לנו להתאים חוויות חינוכיות כדי לתמוך טוב יותר בנתיבי למידה אינדיבידואליים."

לאן עשויה להוביל הסקרנות הבאה

במבט קדימה, הצוות מבקש לחקור את הגורמים המשפיעים על סגנונות הסקרנות הללו.

"שאלה אחת שאני מתעניינת בה במיוחד היא האם אנשים גולשים בצורה שונה בזמנים שונים של היום; אולי הם יותר ציידים בבוקר ויותר כמו אנשים עסוקים בערב", אומר באסט.

"זה פותח אפיקים מחקריים חדשים, כולל תפקידם של תהליכים ביולוגיים בעיצוב האופן שבו אנו מחפשים מידע", אומר שובנקר פטנקר, מחבר נוסף בעיתון ודוקטורנט בהנדסת פן. הוא גם להוט להבין את ההשלכות של העבודה על AI. "הקניית מושגי סקרנות למערכות בינה מלאכותית הלומדים מאינטראקציות היא תחום מחקר חשוב יותר ויותר", אומר פטנקר.

הצוות שואף לחקור את המניעים מאחורי הגלישה בוויקיפדיה, ולבחון האם משתמשים מונעים על ידי גורמים חיצוניים, כמו עבודה, או סקרנות פנימית, כמו עניין אישי. בנוסף, הם שוקלים להרחיב את הניתוח שלהם לכלול פלטפורמות דיגיטליות אחרות שבהן למידה וחקירה מתרחשים באופן טבעי.

"ויקיפדיה היא מקום מאוד מיוחד באינטרנט", אומר לידון-סטיילי. "האתר כולל תוכן חינמי בלעדי וללא פרסומות מסחריות. חלק גדול משאר הנוף הדיגיטלי העכשווי נועד להפעיל את דחפי הקנייה של אנשים ולהתאים אישית את תוכן המדיה שלנו. זה מעלה את השאלה עד כמה אנחנו אחראים לאן הסקרנות שלנו לוקח אותנו בהקשרים מקוונים מעבר לוויקיפדיה."

דילוג לתוכן