הורמון האסטרוגן מווסת שתייה מוגזמת אצל נקבות, וגורם להן ל"משחק מקדים" – לצרוך כמויות גדולות של אלכוהול ב-30 הדקות הראשונות לאחר הצעתו, כך עולה ממחקר פרה-קליני בראשות מדענים מ-Will Cornell Medicine. המחקר קובע – מה שנחשב בפעם הראשונה – כי אסטרוגן במחזור מגביר את צריכת האלכוהול המוגזמת אצל נשים ותורם להבדלים בין המינים הידועים בהתנהגות זו.
הממצאים, שפורסמו ב-30 בדצמבר בכתב העת תקשורת טבעיכול להוביל לגישות חדשות לטיפול בהפרעת שימוש באלכוהול.
אנחנו יודעים הרבה פחות על מה שמניע התנהגות שתיית אלכוהול אצל נשים מכיוון שרוב המחקרים על שימוש באלכוהול נעשו אצל גברים".
ד"ר קריסטן פליל, סופרת בכירה, פרופסור חבר לפרמקולוגיה
עם זאת, גם הנקבות מתמכרות יותר מדי והן רגישות יותר להשפעות הבריאותיות השליליות של אלכוהול מאשר גברים.
מחקרים אחרונים מצביעים על כך שבמהלך הסגר המגיפה, נשים הגדילו את צריכת האלכוהול הרב שלהן יותר מגברים. להתנהגות הזו יש השלכות חשובות על בריאות האישה, אמר ד"ר פליל, "מכיוון שמחקרים רבים מראים שדפוס השתייה הזה משפר את ההשפעות המזיקות של אלכוהול". ואכן, לנשים היו הרבה יותר ביקורים וסיבוכים הקשורים בבתי חולים הקשורים לאלכוהול מאשר לגברים במהלך ומאז המגיפה.
רמות שיא של אסטרוגן הקשורות לצריכת אלכוהול מוגברת
במחקר משנת 2021, ד"ר פליל והצוות שלה הראו שתת-אוכלוסיה ספציפית של נוירונים באזור מוח הנקרא גרעין המיטה של ה-stria terminalis (BNST) היו מעוררים יותר בעכברים נקבות מאשר בזכרים. פעילות מוגברת זו קשורה להתנהגות השתייה המוגזמת שלהם.
אבל מה הופך את המעגל העצבי הזה למרגש יותר אצל נשים? "לאסטרוגן יש השפעות כה חזקות על כל כך הרבה התנהגויות, במיוחד אצל נשים", אמר ד"ר פליל. "לכן, הגיוני שזה גם יווסת את השתייה."
כדי להעריך את המעורבות הפוטנציאלית של האסטרוגן, החוקרים, כולל המחברת הראשונה ד"ר ליה זלאר, שהייתה סטודנטית לתואר שני במעבדת פלייל בזמן המחקר, החלו בניטור רמות ההורמונים לאורך מחזור הייחום של עכברים נקבות. אחר כך הגישו את האלכוהול. הם גילו שכאשר לנקבה יש רמה גבוהה של אסטרוגן במחזור, היא שותה הרבה יותר מאשר בימים שבהם האסטרוגן שלה נמוך.
אותה התנהגות בולמוס משופרת באה לידי ביטוי בפעילות מוגברת באותם נוירונים ב-BNST. "כאשר נקבה לוקחת את הלגימה הראשונה שלה מהבקבוק המכיל אלכוהול, הנוירונים האלה משתגעים", אמר ד"ר פליל. "ואם היא במצב של אסטרוגן גבוה, הם משתגעים עוד יותר." הדחיפה הנוספת של הפעילות העצבית פירושה שהעכברים פוגעים בבקבוק אפילו יותר חזק, במיוחד ב-30 הדקות הראשונות לאחר שהאלכוהול היה זמין, התנהגות שד"ר פליל מתייחס אליה כ"טעינה קדמית".
גילוי מפתיע: קולטני פני התא מאפשרים לאסטרוגן לפעול במהירות
למרות שהחוקרים חשדו שלאסטרוגן תהיה השפעה על השתייה, הם הופתעו ממנגנון הפעולה שלו. הורמון סטרואידים זה מווסת בדרך כלל התנהגויות על ידי קשירה לקולטנים שנוסעים לגרעין, שם הם משנים את הפעילות של גנים ספציפיים – תהליך שעשוי להימשך שעות. עם זאת, ד"ר פליל והצוות שלה הבינו שמשהו אחר חייב לקרות כאשר אסטרוגן שהוכנס ישירות ל-BNST הלהיב את הנוירונים והפעיל שתייה מוגזמת בתוך דקות.
אז, החוקרים בדקו אסטרוגן שעבר רופא כדי שלא יוכל להיכנס לתאים ולהיקשר לקולטנים גרעיניים – הישג של הנדסה כימית שבוצע על ידי ד"ר ג'ייקוב גרי, עוזר פרופסור לפרמקולוגיה ב-Will Cornell Medicine. הם קבעו שכאשר אסטרוגן מעודד בולמוס, ההורמון נקשר לקולטנים על פני השטח של הנוירונים, שם הוא מווסת ישירות את התקשורת בין התא.
"אנו מאמינים שזאת הפעם הראשונה שמישהו הראה שבמהלך מחזור אסטרואי תקין, אסטרוגן אנדוגני המיוצר על ידי השחלות יכול להשתמש במנגנון כה מהיר כדי לשלוט בהתנהגות", אמר ד"ר פליל. הפעולה המהירה הזו מניעה את הטעינה הקדמית של אלכוהול כאשר האסטרוגן גבוה.
הצוות זיהה את הקולטן לאסטרוגן שמתווך את ההשפעה הזו וקבע שהוא מתבטא בנוירוני ה-BNST הנרגשים ובנוירונים מאזורי מוח אחרים שמגרים אותם. החוקרים חוקרים כעת את מנגנוני האיתות להשפעה זו, והם גם יבחנו האם אותה מערכת מסדירה את השתייה אצל גברים.
"כל התשתית נמצאת שם גם אצל גברים: קולטני האסטרוגן וארגון המעגל הבסיסי", אמר ד"ר פליל. ההבדל היחיד יהיה מקור האסטרוגן, שאצל גברים ללא מקור שחלתי מסתמך על המרה מקומית של טסטוסטרון לאסטרוגן במוח.
עיכוב האנזים המסנתז אסטרוגנים יכול להציע טיפול חדשני להפחתה סלקטיבית של צריכת אלכוהול כאשר רמות ההורמונים עולות. גרסה מאושרת של ה-FDA של מעכב כזה משמשת כיום לטיפול בנשים עם סרטן רגיש לאסטרוגן.
"שילוב של תרופה זו עם תרכובות המווסתות את ההשפעות במורד הזרם של הכימיקלים המיוצרים על ידי נוירוני BNST עשוי לספק גישה חדשה וממוקדת לטיפול בהפרעת שימוש באלכוהול", אמר ד"ר פליל.
