מאפיות ויקבים לא יכולים בלי שמרים, אבל אין להם צורך באצות ירוקות. עם זאת, מתקני טיפול בשפכים עשויים רק לרצות להתחבר למיקרואורגניזמים הללו. חוקרים מאוניברסיטת אוסקה מטרופוליטן גילו שהאורגניזמים הפשוטים הללו יוצרים את השילוב הטוב ביותר מבחינת הגברת יעילות הטיפול בשפכים.
שיטת הבוצה הפעילה לטיפול בשפכים דורשת חשמל כדי להבטיח זרימת חמצן המזינה חיידקים ושאר אורגניזמים המעבדים את המים. הוספת מיקרו אצות לביצוע פוטוסינתזה, המייצרת חמצן, משפרת את יעילות האנרגיה, אך רמות נמוכות של פחמן דו חמצני מעכבות את צמיחתן. הכניסו את השמרים Saccharomyces cerevisiaeהמייצר פחמן דו חמצני.
פרופסור חבר ריוסוקה יאמאדה מבית הספר לתואר שני להנדסה הוביל את הקבוצה בחקירה איזה שילוב של מיקרואורגניזמים מסוג זה יספק את היעילות הגבוהה ביותר בטיפול בשפכים. דווח לראשונה לידיעת החוקרים, הקבוצה מצאה כי השילוב של האצות הירוקות Chlamydomonas reinhardtii ולשמרים הייתה היעילות הטובה ביותר. יש לציין שהשילוב שיפר את יכולת האצות הירוקות לספוג יוני אמוניום ופוספטים.
"האצות הירוקות והשמרים בטוחים מאוד לבני אדם, במיוחד בהתחשב בכך ששפכים מטופלים מוזרמים לסביבה", הסביר פרופסור ימאדה. "מיקרואורגניזמים אלו יכולים גם לצבור תרכובות שימושיות כמו פוליסכרידים, שומנים ושמנים בתאים שלהם, ולשמש כדשנים מיקרוביאליים, כך שניתן לצפות שתרכובות שימושיות יופקו במקביל לטיפול בשפכים".
הממצאים פורסמו ב מיקרוביולוגיה יישומית וביוטכנולוגיה.
על OMU
אוניברסיטת אוסקה מטרופוליטן, שהוקמה באוסקה כאחת האוניברסיטאות הציבוריות הגדולות ביפן, מחויבת לעצב את עתיד החברה באמצעות "התכנסות הידע" וקידום מחקר ברמה עולמית. לחדשות מחקר נוספות, בקר בכתובת https://www.omu.ac.jp/en/ ועקוב אחרינו במדיה החברתית: Xפייסבוק, אינסטגרם, לינקדאין.
כְּתַב הָעֵת
מיקרוביולוגיה יישומית וביוטכנולוגיה
DOI
10.1007/s00253-024-13309-w
שיטת מחקר
מחקר ניסיוני
נושא המחקר
לא ישים
כותרת המאמר
ניצול משותף של מיקרו-אצות ומיקרואורגניזמים הטרוטרופיים משפר את יעילות הטיפול בשפכים
תאריך פרסום המאמר
18-בספטמבר-2024
הצהרת COI
המחברים מצהירים שאין להם אינטרסים מתחרים.
מקור: אוניברסיטת אוסקה מטרופוליטן
מקור: אוניברסיטת אוסקה מטרופוליטן