בעיות במערכת פינוי הפסולת של המוח יכולות לעמוד בבסיס מקרים רבים של דמנציה ולעזור להסביר מדוע דפוסי שינה לקויים וגורמי סיכון קרדיווסקולריים כגון לחץ דם גבוה מגבירים את הסיכון לדמנציה.
מחקר בראשות חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מצא כי תנועה לקויה של נוזל המוח השדרה (CSF) – הנוזל הצלול שמשכך ומנקה את המוח – חזה את הסיכון לדמנציה מאוחר יותר בחיים בקרב 40,000 מבוגרים שגויסו לביובנק הבריטי. הממצאים שלהם מתפרסמים היום ב אלצהיימר ודמנציה: כתב העת של האגודה לאלצהיימר.
במוח הבריא, המערכת הגלימפטית כביכול משמשת לפינוי רעלים וחומרי פסולת, ושומרת על בריאות המוח. מערכת זו, שהתגלתה רק ב-2012, מתפקדת על ידי שטיפת CSF דרך המוח לאורך תעלות זעירות סביב כלי דם הידועים כרווחים perivascular. הוא אוסף פסולת ואז מתנקז מהמוח, ועוזר לשמור אותו נקי ובריא.
מערכת הגלימפה נחשבת חשובה בהגנה מפני רבות מהצורות השכיחות של דמנציה, שלעתים קרובות מאופיינות בהצטברות של חומרים רעילים במוח – לדוגמה, מחלת אלצהיימר רואה "פלאקים" עמילואידים וסבכים טאו "מצטברים ברקמת המוח".
אחת הצורות הנפוצות ביותר של דמנציה היא דמנציה וסקולרית, הנגרמת על ידי זרימת דם מופחתת למוח. הסיבה השכיחה ביותר לדמנציה מסוג זה היא מחלת כלי דם קטנים במוח, הפוגעת בכלי הדם הקטנים במוח. אבל ההשפעה של מחלת כלי דם קטנים במוח גדולה אף יותר מכיוון שהיא גם מקיימת אינטראקציה עם דמנציות אחרות ומחמירה אותן; לדוגמה, מחקר שנערך על נזירות בארה"ב מצא שבין אותן נזירות שמוחן הראה סימנים של מחלת אלצהיימר שלאחר המוות, רק כמחצית הראו תסמינים של דמנציה – אך זה עלה לסביבות תשע מתוך 10 אם היו להן גם מחלת כלי דם קטנים במוח.
פרופסור יו מרקוס ועמיתיו מאוניברסיטת קיימברידג' רצו לבדוק האם מחלת כלי דם קטנים במוח וגורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים פוגעים במערכת הגלימפטית – והאם זה בתורו מגביר את הסיכון לדמנציה.
עד לאחרונה, ניתן היה לחקור רק תפקוד גלימפטי בעכברים, אך ההתקדמות האחרונה בסריקת MRI אפשרה לחקור זאת בעקיפין בבני אדם. למרות זאת, ניתן היה לעשות זאת באופן מעשי רק במספרים קטנים יחסית, אך יוטונג צ'ן, בעודו סטודנט לרפואה באוניברסיטת קיימברידג', פיתח אלגוריתמים של למידת מכונה המסוגלים להעריך פונקציות גלימפטיות מסריקות MRI בקנה מידה.
הצוות יישם את האלגוריתם על סריקות MRI שנלקחו מכ-40,000 מבוגרים בביובנק הבריטי. הם מצאו שלושה סמנים ביולוגיים – סימנים ביולוגיים – הקשורים לתפקוד גלימפטי לקוי שהוערכו בתחילת המחקר, חזו את הסיכון לדמנציה במהלך העשור שלאחר מכן. אחד מהם היה DTI-ALPS, מדד של דיפוזיה של מולקולות מים לאורך החללים הפריווסקולריים. אחר היה גודל מקלעת ה-choroid, שבו מיוצר CSF. המדד השלישי שיקף את מהירות הזרימה של CSF לתוך המוח.
למרות שעלינו להיות זהירים לגבי סמנים עקיפים, העבודה שלנו מספקת ראיות טובות בקבוצה גדולה מאוד לכך שהפרעה במערכת הגלימפטית משחקת תפקיד בדמנציה. זה מרגש כי זה מאפשר לשאול: איך אנחנו יכולים לשפר את זה?"
יוטונג צ'ן, המחלקה למדעי המוח הקליניים בקיימברידג'
ניתוח נוסף הראה שמספר גורמי סיכון קרדיווסקולריים פגעו בתפקוד הגלימפטי – ומכאן הגביר את הסיכון לדמנציה, ושזה היה בחלקו על ידי גרימת מחלת כלי דם קטנים במוח, הנראית בסריקות ה-MRI.
המחבר הראשון הואי הונג, כיום רדיולוג בבית החולים המשויך השני של אוניברסיטת ג'ג'יאנג, האנגג'ואו, סין, אמר: "כבר יש לנו עדויות לכך שמחלת כלי דם קטנים במוח מאיצה מחלות כמו אלצהיימר, וכעת יש לנו הסבר סביר מדוע. הפרעה למערכת הגלימפטית עשויה לפגוע ביכולת שלנו לנקות את המוח ממחלת האלצהיימר וטאו".
המחקר מציע גישות אפשריות להפחתת הסיכון לדמנציה. האחת היא להסתכל על אסטרטגיות לשיפור התפקוד הגלימפטי. לשינה תפקיד חשוב בתפקוד הגלימפטי, ולכן דפוסי שינה משובשים עלולים לפגוע ביכולתה לפנות רעלים. לחלופין, עשויות להיות תרופות קיימות שניתן להשתמש בהן מחדש, או תרופות חדשות שניתן לפתח, כדי לשפר את התפקוד הגלימפטי.
גישה אפשרית נוספת היא טיפול בגורמי סיכון כלי דם כמו לחץ דם גבוה. זה נתמך על ידי מחקרים עדכניים: ניסוי SPRINT MIND, למשל, הראה שבקרת לחץ דם אינטנסיבית (שמירה על לחץ דם סיסטולי של פחות מ-120 מ"מ כספית) הובילה לירידה של 20% בירידה קוגניטיבית או בדמנציה בהשוואה למשתתפים בקבוצת הטיפול הסטנדרטית.
פרופסור מרקוס, שעומד בראש קבוצת המחקר של שבץ מוחי באוניברסיטת קיימברידג' והוא עמית מקלייר הול, קיימברידג', אמר: "אנחנו כבר יודעים את החשיבות של גורמי סיכון קרדיווסקולריים בכל הקשור לדמנציה, והממצאים שלנו מדגישים עוד יותר את הקשר הזה.
"לפחות רבע מכל הסיכון לדמנציה נובע מגורמי סיכון נפוצים כמו לחץ דם ועישון. אם אלה פוגעים בתפקוד הגלימפטי, אז אנחנו יכולים להתערב. טיפול בלחץ דם גבוה או עידוד אנשים להפסיק לעשן יהיו דרך בר השגה לעזור למערכת הגלימפטית לעבוד טוב יותר".
פרופסור בריאן וויליאמס, קצין מדע ורפואה ראשי בקרן הלב הבריטית, אמר: "מחקר זה מציע לנו הצצה מרתקת לאופן שבו בעיות במערכת פינוי הפסולת של המוח יכולות להגדיל בשקט את הסיכויים לפתח דמנציה מאוחר יותר בחיים. על ידי שיפור ההבנה שלנו של מערכת הגלימפה, מחקר זה פותח אפיקים חדשים ומלהיבים למחקר לטיפול ולמניעת דמנציה. הוא גם מדגיש את החשיבות של ניהול ידוע של דמנציה, כמו גורמי סיכון קרדיווסקולריים גבוהים, עבור דמנציה".
המחקר מומן על ידי קרן הלב הבריטית, עם תמיכה נוספת מהמכון הלאומי לחקר בריאות וטיפול מרכז המחקר הביו-רפואי של קיימברידג'.
