מחקר חדש שנערך באוניברסיטת מזרח פינלנד מראה שתמונות המתארות דמנציה בעיתונים פיניים מציירים לעתים קרובות תמונה קלישאתית ושליליה. הממצאים פורסמו ב גיל והזדקנות.
צוות רב-תחומי של חוקרים ניתח את כל התמונות הנלוות לחדשות על דמנציה שפורסמו בארבעת העיתונים הגדולים בפינלנד בין 2018 ל-2021.
הממצאים מראים שתמונות אלו מעבירות תמונה צרה, מעוררת פחד ולעתים קרובות שלילית של דמנציה. רוב התמונות תיארו אנשים עם דמנציה כקשישים, תשושים ותלויים באחרים. אלמנטים חזותיים נפוצים כללו שיער אפור, ידיים מקומטות, הבעות עצובות או ריקות והתנהגות פסיבית. נעשה שימוש תדיר בתמונות המתארות דמויות בודדות. תמונות של אנשים צעירים יותר בגיל העבודה עם דמנציה נותרו נעדרים ברובם, למרות שאחד מכל עשרה מקרים של דמנציה מאובחן לפני גיל 65.
התפיסות המועברות מהתמונות הללו אינן משקפות כלל את האנשים שאני פוגש בקליניקה שלי. בחיים האמיתיים, אנשים המאובחנים עם דמנציה מטופחים ומצוחצחים בדיוק כמו בני גילם. דימויים מעוררי חרדה ופחד המשמשים בתקשורת ההמונים יכולים להגביר את הפחדים ואת הסטיגמה הקשורה לדמנציה, ואולי לעכב אנשים מלפנות לטיפול."
Eino Solje, פרופסור חבר, חוקר ראשי, אוניברסיטת מזרח פינלנד
כמו כן נעשה שימוש תכוף במטאפורות חזותיות טעונות רגשית. דמנציה הומחשה בפאזלים בצורת ראש עם חלקים חסרים במוח, עם צלליות שבהן שברים עפו הרחק מאזור המוח, ועם עצים שהשילו עלי סתיו ברוח.
"התבוננות מעניינת אחת הייתה שיותר משליש מהתמונות בהן נעשה שימוש כלל לא תאמו את תוכן הסיפור שהם איירו. לדוגמה, סיפורים על אנשים צעירים יותר עם דמנציה לוו בדימויים של ידיים קשישות ובמטאפורות של חידות", מוסיף סוליה.
סיפורים העוסקים במניעת דמנציה נטו להציג דימויים חיוביים יותר. תמונות אלו התייחסו להזדקנות פעילה ולרווחה על ידי הצגת פעילות גופנית ואינטראקציה חברתית.
"עם זאת, דימויים כאלה יכולים גם לחזק אידיאל נורמטיבי של מהי 'הזדקנות טובה'. זה עשוי ליצור רושם שדימנציה היא כישלון אישי, מה ששוב תורם לסטיגמה", מציינת החוקרת הפוסט-דוקטורט סננה-מריה נורמי, הכותבת הראשית של המאמר.
לדברי החוקרים, גם דימויים ממוקדי תרופות וטיפולים הם בעייתיים. תמונות המציגות תרופות, למשל, עשויות להטעות אנשים לחשוב שקיים טיפול מרפא לדמנציה, כאשר אין טיפול כזה זמין כרגע.
ראוי גם לציין שרוב התמונות בהן נעשה שימוש היו תמונות מלאי. אנשים המופיעים בתמונות הללו אינם חיים עם דמנציה אלא מסמלים את המצב. תמונות מלאי מסתמכות לרוב על קלישאות ויזואליות מוכרות, כגון ידיים מקומטות, הבעות עצובות או חלקי פאזל, שאינם משקפים את החוויות של אנשים עם דמנציה. כתוצאה מכך, הם מסתכנים בחיזוק סטריאוטיפ.
"דימויים במדיה יכולים להשפיע על האופן שבו אנשים עם דמנציה תופסים את עצמם וכיצד בני משפחתם וחבריהם מתייחסים אליהם, כמו גם איזה סוג של החלטות החברה מקבלת לגבי הטיפול והשירותים שלהם", אומר נורמי.
"התמונות מעצבות את תפיסותיהם של אנשים ובמיוחד את הרושם הראשוני אפילו יותר ממילים. דימויים שמתארים דמנציה כמעט אך ורק דרך עדשת הזקנה, התלות והאובדן, לעתים קרובות תוך שימוש במטאפורות חזותיות רדוקציוניות, יכולות לתדלק גישות מפלות ולתרום לסטיגמה שחשים אלו החיים עם דמנציה", מוסיף נורמי.
המחקר מדגיש את הצורך ברפורמה בייצוג החזותי של דמנציה בתקשורת. לדברי החוקרים, ייצוג חזותי מגוון ומציאותי יותר, המציג אנשים בגילאים ורקעים שונים, מצבים יומיומיים ומערכות יחסים משמעותיות, יכול לסייע בהפחתת הסטיגמה, לתמוך בהכללה של אנשים החיים עם דמנציה ולטפח הבנה טובה יותר של מורכבות הדמנציה.
מחקר זה של אוניברסיטת מזרח פינלנד הוא הניתוח המקיף והשיטתי הראשון של האופן שבו דמנציה מתוארת חזותית בעיתונים פיניים. הממצאים רלוונטיים גם מבחינה בינלאומית, שכן הם מראים שסטיגמה יכולה להימשך גם במדינות רווחה עם מערכות בריאות מתקדמות.
