משפחות הגישו כמעט 23,000 תלונות על זכויות אזרח פדרליות נגד בתי ספר בפיסקלים 2024, המספר הגבוה ביותר אי פעם.
זה כולל כ -8,400 מקרים הכרוכים בהאשמות על אפליה נגד סטודנטים עם מוגבלות, שנאבקו להתאושש מבחינה אקדמית מהמגיפה.
על פי החוק הפדרלי, על בתי הספר הציבוריים לספק לילדים מוגבלות "חינוך ציבורי מתאים בחינם", כדי לתת להם את אותה הזדמנות ללמוד כמו ילדים אחרים.
אולם תחינות ההתערבות הפדרלית הן בלימבו כאשר ממשלתו של הנשיא דונלד טראמפ עוברת לפרק את מחלקת החינוך.
הסוכנות מסייעת לפקח על בתי ספר ומכללות ויש לה את הסמכות להגן על התלמידים מפני אפליה על בסיס גזע, מין, דת או מוגבלות. משרדה לזכויות אזרח חוקר האשמות נגד בתי ספר ומשא ומתן על פעולות מתקנות.
ב- 11 במרץ הודיעה מחלקת החינוך כי היא מצמצמת את כוח העבודה שלה בכמעט מחצית. הרשויות סגרו שבעה מתוך 12 משרדי זכויות האזרח האזוריים, והשאירו אחריהם מעט מדי עובדים כדי לחקור אלפי תיקים, על פי עורכי דין ועורכי דין לנכים.
חנה ראסל, לשעבר מורה לחינוך מיוחד שעובדת עם הורים בצפון קרוליינה, אמרה כי "היו לנו בעיות כבר, ועכשיו יש לנו יותר בעיות". משרד זכויות האזרח הוא "הדבר היחיד שמקיים אחריות."
בחודש מרץ חתם טראמפ על צו מנהלי לביטול מחלקת החינוך, שלדבריו נכשלו ילדים והפך לביורוקרטיה נפוחה.
הוא הורה לפקידים "להחזיר את הסמכות על חינוך למדינות ולקהילות המקומיות תוך הבטחת מסירת יעילה ובלתי מופרעת של שירותים, תוכניות והיתרונות עליהם סומכים אמריקאים."
קבוצת מדינות ומחוז קולומביה תבעו את עצירת הקיצוצים, אולם בית המשפט העליון קבע ביולי כי ממשל טראמפ יכול לזייף קדימה בזמן שהתיק עובר בבתי המשפט. אבל הורים כמו אמה מילר מצפון קרוליינה חוששים שלא תישאר סמכות להתערב בשמם.
מילר הגיש תלונה למשרד הפדרלי לזכויות אזרח נגד מערכת החינוך הציבורית במחוז ווייק, בטענה ששני ילדיה נשללו מזכויות האזרח שלהם. היא אמרה שבנה נמצא בכיתה י 'אך לא יכול לקרוא או לכתוב. אחותו התאומה נוצרה על ידי חברי הכיתה והפכה להתאבד, אמר מילר.
אנשי בית הספר במחוז ווייק דחו ראיון כדי לענות על שאלות על תלונותיו של מילר, תוך ציון חוקי הפרטיות. בהצהרה בכתב אמר דובר מתיו דיס כי המחוז פועל להגיע להסכם עם מילר בנושאים מרובים ותלונות מתקנות שאושרו.
גורמים רשמיים פדרליים סירבו לחקור, על פי מכתב שקיבלה במרץ. דוברי מחלקת החינוך והבית הלבן סירבו להגיב.
"אף אחד לא לוקח אחריות," אמר מילר. "זה היה סיוט."
