תכונות אישיות משפיעות על סיכון והתמדה של נדודי שינה

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת סאו פאולו (USP) בברזיל בדק את השפעתן של תכונות אישיות על התפתחות והנצחת נדודי שינה ומצא שיש קשר ישיר בין השניים. שני ממצאים תפסו את תשומת ליבם של החוקרים: רמות גבוהות של פתיחות היו קשורות לרמות נמוכות של נדודי שינה, ואילו רמות גבוהות של נוירוטיות (המאופיינות בחוסר יציבות רגשית) היו נפוצות מאוד בקרב אנשים עם הפרעת השינה. התוצאות פורסמו ב Journal of Sleep Researchו

"החלטנו ללמוד את השפעתן של תכונות אישיות על נדודי שינה מכיוון שמדובר בהפרעה שכיחה ביותר שיש לה השלכות בריאותיות שליליות, כמו סיכון מוגבר ליתר לחץ דם, סוכרת, חרדה ודיכאון. מצבים בריאותיים פיזיים ונפשיים שונים אלה מביאים לאיכות גרועה יותר של החיים באופן כללי", מסביר את התמיכה של פסיכולוגיה של פסיכולוגיה של פסיכולוגיה של פסיכולוגית, עם פסיכולוגת של פסיכולוגת, בביטויטציה של התפקיד, בביטויטציה, של FAPESP ותחת פיקוחו של פרופסור רנתה אל רפחי-פריירה, מהמחלקה לפסיכולוגיה קלינית.

כפי שהמחברים מסבירים, נדודי שינה היא אחת מהפרעות השינה הנפוצות ביותר בקרב מבוגרים. ההערכה היא שכ -30% מאוכלוסיית העולם סובלת מהבעיה, המאופיינת בקושי להירדם, להישאר ישנה או חוזרת לישון לאחר התעוררות לא רצויה. בברזיל, במיוחד בעיר סאו פאולו, נתון זה גבוה עוד יותר: כמעט מחצית מהאוכלוסייה (45%) סובלת מנדודי שינה, על פי נתונים ממחקר השינה האפידמיולוגי (Episono).

חמש תכונות אישיות

לדברי קונווי, קיימת תיאוריה מבוססת היטב בספרות המציעה את קיומה של "3 PS" של נדודי שינה: נטייה (גורמים שהופכים את האדם לסבירות גבוהה יותר להפרעה), משקעים (מעוררים הקשורים להופעת הסימפטומים) והנצחה (התנהגויות הגורמות לאדם להישאר במחזור הפליגן).

לפיכך, החוקרים שיערו כי נוירוטיות, הנפוצה יותר בנדודי שינה, יכולה להיחשב כגורם מראש להפרעות שינה. הם גם בדקו האם תסמינים של חרדה ודיכאון עשויים לשמש כמתווכים ומנחים של הקשר בין נוירוטיות ונדודי שינה.

אך כדי להבין כיצד המחברים הגיעו לתוצאות המחקר, עלינו לקחת צעד אחורה וללמוד על תכונות אישיות. "אלה מאפיינים המעריכים דפוס של רגשותיו, מחשבותיו והתנהגויותיו של אדם מסוים. הם:

1 – מוחצן: אנשים עם רמות גבוהות יותר של החוצה נוטים להיות יותר מדברים, דומיננטיים יותר, עם פרופיל מנהיגות. הם מעדיפים פעילויות קבוצתיות, קל יותר להתייחס וליצור אינטימיות ונוטים להיות אסרטיביים יותר. לעומת זאת, אנשים עם רמות נמוכות של מוחצנות אינם בהכרח מופנמים, אך הם מעדיפים להיות יותר לבד ונוטים להתקשות יותר לעבוד בקבוצות.
2 – נוירוטיות: זוהי תכונה אישיותית הקשורה למידת היציבות הרגשית. אנשים עם רמות גבוהות של נוירוטיות נוטות להיות לא יציבות יותר רגשית ומתמקדים בהיבטים השליליים יותר של החיים. הם אנשים שכאשר הם מתמודדים עם מצוקות, נוטים להיות לא מאורגנים, סובלים באופן אינטנסיבי יותר ורגישים יותר ללחץ. ספרות מדעית מראה כי נוירוטיות גבוהה מתאימה לחרדה ודיכאון.
3 – הסכמה: זוהי תכונה אישיותית הקשורה לאמפתיה. אנשים עם רמות גבוהות של הסכמה נוטים להיות אמפתיים יותר, לבביים יותר ומודאגים מרווחתם של אחרים, ומתמקדים הרבה במצבו של האדם האחר (הם עשויים אפילו להיות תמים ומעריכים את האדם האחר לרעת עצמם). אנשים עם ציונים נמוכים נוטים להיות סקפטיים וחשדניים יותר.
4 – פתיחות לחוויה: אנשים הפתוחים לחוויות חדשות נוטים להיות יצירתיים יותר, עם התנהגות גישושית לנוכח החידוש. הם סקרנים, דמיוניים וחווים רגשות באופן אינטנסיבי יותר. אנשים עם רמות נמוכות של פתיחות הם אלה שמעדיפים שגרתית, נמנעים מאי נוחות ונוטים להיות קונבנציונליים.
5 – מצפוניות: ניתן לכנות זאת גם הישג. אנשים עם רמות גבוהות נקבעים, מחויבים, מונעים, מתמידים ויכולים להקריב תענוגות רגעיים במרדף אחר מטרה גדולה יותר. אינדקס גבוה מאוד עשוי לא להיות טוב מכיוון שהוא יכול להוביל לפרפקציוניזם. אנשים עם ציונים נמוכים פחות תובעניים, פחות עקשניים, והם ייחשבו כ"עצלנים "במובן הישר של המילה.

המחקר

כדי להגיע לתוצאות, החוקרים חקרו 595 משתתפים בגילאי 18 עד 59, מחולקים לשתי קבוצות: האחד המורכב מנדודי שינה שביקשו עזרה וקיבלו אבחנה רשמית של מומחה שינה, והמחצית השנייה הייתה קבוצת ביקורת של אנשים שלא היו להם תלונות על נדגש.

רמות האישיות של כל משתתף נקבעו באמצעות שאלון מבוסס 60 שאלות, מבוסס ציון ששימש אך ורק על ידי אנשי מקצוע בפסיכולוגיה. מתנדבים משתי הקבוצות ענו על השאלות, ואיפשרו לחוקרים לקבוע את הציונים עבור תכונות האישיות של כל אחד.

לאחר יישום השאלון על שתי הקבוצות, בדיקה חוצה וניתוח של הנתונים, מצא קונווי כי חולי נדודי שינה היו בעלי ציונים גבוהים בהרבה לנוירוטיות מאשר לנבדקים שאינם אינסומניה, כמו גם ציונים נמוכים יותר לצורך הסכמה, פתיחות ומצפינות. החוצה הייתה תכונת האישיות היחידה שלא הראתה הבדל משמעותי. "נוירוטיות הייתה התכונה שהכי בלטה, כאשר נדודי שינה היו בעלי קצב גבוה בהרבה. אבל אנחנו לא יכולים לומר שנדודי שינה הם מופנמים יותר", תוהה קונווי.

הניתוחים הראו גם כי: 61.7% מהנדודי שינה היו בעלי רמות גבוהות של נוירוטיות לעומת 32% מקבוצת הביקורת; 40.7% מהנדודי שינה היו בעלי רמות נמוכות של פתיחות לעומת 23% מהקבוצה הבריאה; 31.5% מהנבדקים עם נדודי שינה היו בעלי רמות נמוכות של הסכמה לעומת 23.2% מהלא אינסומניאקים; ו -37.7% מהנדודי שינה היו בעלי רמות מצפון נמוכות לעומת 24.1% מקבוצת הביקורת.

"לאחר ניתוח סטטיסטי מפורט יותר, תוצאות המחקר מאפשרות לנו לטעון כי אנשים עם רמות גבוהות של נוירוטיות נוטות יותר לנדודי שינה", אומר החוקר.

הקבוצה גם ביצעה ניתוח סטטיסטי כדי לבדוק אם גורם אחר עשוי לבלבל את הקשר בין נוירוטיות ונדודי שינה, וגילתה כי חרדה משמשת כמנגנון מתווך, כלומר תסמיני החרדה הם למעשה גורמים לנוירוטיות להשפיע על התפתחות נדודי -דגימה. "זה מסביר את כל ההשפעה של נוירוטיות גבוהה על נדודי שינה", אומר החוקר. הקבוצה גם בדקה את תפקיד הדיכאון, אך היא לא הוכיחה כמנגנון חשוב במערכת היחסים הזו.

השפעה על התרגול

בהתחשב בכך שתכונות אישיות קשורות לתוצאות בריאותיות פיזיות ונפשיות חיוביות או שליליות, המחקר מציע כי חשוב לדעת את תכונות האישיות הנפוצות ביותר בקרב אנשים עם נדודי שינה, כך שידע זה יכול לעזור בתהליך ההערכה, מניעה ותכנון של טיפולים מתאימים יותר על פי המאפיינים הספציפיים של כל מטופל.

התוצאות מאשרות כי על מנת לטפל בנדודי שינה של המטופל, יש צורך להעריך ולטפל בחרדתם.

ממצאים אלה חשובים בפרקטיקה הקלינית מכיוון שכאשר מקבלים חולים עם תכונה אישיות זו, חיוני לחשוב על תוכנית טיפול המתמקדת לא רק בשינה אלא גם על חרדה. "

פרופסור רנתה אל רפיחי-פריירה, המחלקה לפסיכולוגיה קלינית

אך כדי שזה יקרה, אנשי מקצוע בתחום הבריאות צריכים להבין ולהעריך את האישיות של חולים המבקשים עזרה לבעיות שינה. "אנו יודעים שרוב נדודי שינה הם נוירוטיים ביותר. מטופלים אלה ראויים להעריך את החרדה שלהם ולטפל כך שנדודי שינה שלהם ישתפרו. לפעמים זה כרוך בטיפולים ותרופות שונות, ולכן חשוב לבדוק את ההיסטוריה והפרטים של כל אחד מהם", מדגיש קונווי.

נכון לעכשיו, הטיפול שנחשב ל"סטנדרט הזהב "של נדודי שינה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה (CBT-I), אך עדיין יש מעט מדי פסיכולוגים המתמחים בשינה בברזיל כדי להציע זאת. מסיבה זו, החוקרים תומכים כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות נוקטים בהשקפה רחבה יותר ומעמיקים את המחקר של הגורמים הפסיכולוגיים של המטופלים.

"הקשר בין תכונות אישיות, חרדה ונדודי שינה הופך את זה חשוב לפתח פרוטוקולי טיפול טרנס -דיאגנוסטי, כלומר אלה הכרוכים בשילוב של טכניקות ותהליכים התנהגותיים לטיפול במגוון קשיים רגשיים החולקים תהליכים ומנגנונים העומדים בבסיס התלונות השונות", אומר המפקח על המחקר.

"כבר יש לנו טיפול לא פרמקולוגי בנדודי שינה, אך כמו שאין לנו תרופה שתעילה לכל החולים, גישה לטיפול יחיד עשויה לא לעבוד עבור כולם. תוצאות אלה תורמות להתפתחות פרוטוקולים פסיכולוגיים והתנהגותיים חדשים יותר, יותר," מסכם קונווי.