מחקר בינלאומי הראה לראשונה כיצד תיקון אמפתי של מידע שגוי בקרב חולים מהססים לחיסון יכול לשפר באופן משמעותי את היחס לחיסון – ואולי להגביר את קליטת החיסונים.
המחקר, בראשות אוניברסיטת בריסטול, מצא גם שסגנון תקשורת חדש זה יכול לעזור לבנות ולשמור על מערכת יחסים חיובית עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות, להגביר את האמון ואת אמון הציבור. כאשר בריטניה מתמודדת כעת עם התפרצות גדלה של חצבת, הניזונה על ידי ירידה בשיעורי החיסון נגד חצבת, אדמת ואדמת (MMR), התוצאות מגיעות בזמן ומציגות למידה חשובה עבור תוכניות מתן חיסונים.
ממצאיו, שפורסמו היום בכתב העת פסיכולוגיית בריאותגילה שיותר משני שלישים (כ-69%) מהמשתתפים במחקר מהססים לחיסון, שקיבלו מעורבות אמפתית מאנשי מקצוע בתחום הבריאות העדיפו זאת בהשוואה לקבוצה שזה עתה נאמר לה את העובדות.
למרות שציפינו שאנשים בדרך כלל יגיבו בצורה חיובית יותר לגישה אמפתית, היה מפתיע עד כמה גדלה ההעדפה לסגנון תקשורת זה בקרב אלה שהביעו דאגות לגבי חיסון.
המחקר מדגיש כיצד הדרך בה מתמודדים עם מידע שגוי, במיוחד עם קבוצות שונאי חיסונים, יכולה למלא תפקיד חיוני בשינוי תפיסות שיכול להיות קשה לשנות."
ד"ר דון הולפורד, מחבר ראשי, עמית מחקר בכיר בפסיכולוגיה
המחקר, שכלל יותר מ-2,500 משתתפים בבריטניה ובארה"ב, השווה את תגובתם לתקשורת ישירה ועובדתית עם טכניקה חדשה המבוססת על דיאלוג, המגלה אמפתיה לדעותיהם, תוך התייחסות לטיעונים שקריים או מטעים נגד חיסונים.
התוצאות הראו שהמשתתפים העדיפו באופן כללי את הגישה החדשה, המכונה ראיון הפרכה אמפתי – וזו הייתה התגובה החזקה ביותר עבור המתלבטים מהחיסונים, שמצאו אותה משכנעת יותר מהצגת עובדות בלבד.
רוב המשתתפים (כ-64%) שחוו את הראיון ההפרכה האמפתי גם ציינו שהם פתוחים יותר להמשך השיחה עם איש מקצוע בתחום הבריאות, וכ-12% הפכו מוכנים יותר להתחסן בהשוואה לאותם משתתפים שקיבלו את הגישה העובדתית.
טכניקת הראיון כוללת תהליך בן ארבעה שלבים. ראשית, המטופל מוזמן לחלוק את מחשבותיו ודאגותיו בנוגע לחיסון כדי שאנשי מקצוע בתחום הבריאות יוכלו להבין את המניעים וההסתייגויות שלהם. ואז הבנה ואמון נבנים על ידי אישור רגשותיו ודאגותיו של המטופל. שלישית, הסבר מותאם מסופק כדי לערער על תפיסות מוטעות, המציע חלופה אמיתית לכל אמונות מוטעות. לבסוף, עובדות רלוונטיות על חיסון מסופקות, כגון כיצד הן יכולות להועיל לאדם על ידי שמירה מפני מחלות וכן הגנה קולקטיבית על אחרים על ידי הפחתת ההתפשטות ובניית חסינות עדר הנגרמת על ידי חיסונים.
ד"ר הולפורד אמר: "הממצאים מדגימים באופן פעיל את כוחה של תקשורת, שבה יכולים אנשי מקצוע בתחום הבריאות להשתמש בתפקידיהם היומיומיים. המחקר שלנו מראה שאפשר לזכות באמון ולשנות דעות אם ניקח ברצינות את החששות של אנשים ונתאים את הגישה שלנו כדי לעזור להם ליצור החלטות מושכלות לגבי בריאותם.
"זה מעודד מאוד, במיוחד עם ההשפעה הגוברת של מידע מוטעה וחדשות מזויפות ברחבי העולם".
המחקר מפותח כעת לכלי הדרכה ותכניות לתמיכה באנשי מקצוע בתחום הבריאות בבריטניה, צרפת, גרמניה ורומניה.
במהלך מגיפת ה-COVID-19, מידע שגוי על חיסונים הניע את היסוס חיסונים במיוחד בקרב קבוצות פגיעות. בעקבות המגיפה, ספיגה מופחתת של חיסונים שונים נותרה דאגה גדולה לבריאות הציבור.
הסוכנות לביטחון הבריאות הבריטית (UKHSA) הכריזה לאחרונה על תקרית לאומית עקב התפרצות גוברת של חצבת, אחד הנגיפים המדבקים ביותר, עם מרפאות נוספות ואוטובוסי חיסונים המכוונים לקהילות עם שיעורי חיסונים נמוכים. ספיגת חיסון ה-MMR (חצבת, חזרת ואדמת) ירדה ברחבי העולם בעקבות המגיפה.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי ארגון הבריאות העולמי מצא שהירידה העולמית בחיסוני ילדים, כדי להגן מפני מחלות הרסניות אך ניתנות למניעה, הייתה הירידה המתמשכת הגדולה ביותר מזה כ-30 שנה.
מחבר שותף סטפן לבנדובסקי, יו"ר לפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת בריסטול, הוביל מחקרים רבים המדגימים את ההשפעה המדאיגה של מידע מוטעה ובמהלך המגיפה פיתח מדריך מקוון ייחודי המתייחס ומתקן את התפשטות המיתוסים המטעים סביב חיסוני COVID-19.
פרופסור לבנדובסקי הוסיף: "חשוב להבין את המניעים העומדים בבסיס היסוס החיסונים של אנשים כדי שנוכל לתקן תפיסות שגויות מבלי להתעמת חזיתית עם העמדות העמוקות של אנשים. על ידי אישור והזדהות עם אותן עמדות עמוקות אנו יוצרים מרחב שבו אנשים מרגישים בנוח מספיק לעבד מידע מתקן, כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת יותר".
