Search
Study: Associations of dietary patterns with brain health from behavioral, neuroimaging, biochemical and genetic analyses. Image Credit: Elena Eryomenko / Shutterstock

תזונה מאוזנת קשורה לבריאות המוח ולקוגניציה טובים יותר, כך עולה ממחקר רחב היקף

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת טבע בריאות הנפש, חוקרים חקרו את תחומי בריאות המוח של אנשים המזוהים עם ארבעה תת-סוגים תזונתיים ברורים, כלומר ללא עמילן, צמחוני, עתיר חלבון-דל סיבים, ומאוזן. באמצעות הדמיה עצבית וניתוחים התנהגותיים, ביוכימיים וגנטיים, הם מצאו שאנשים בתת-סוג התזונה המאוזנת הראו תפקודים קוגניטיביים ובריאות נפשית טובים יותר מהאחרים.

מחקר: אסוציאציות של דפוסי תזונה עם בריאות המוח מניתוחים התנהגותיים, הדמיה עצבית, ביוכימית וגנטית. קרדיט תמונה: אלנה אריומנקו / Shutterstock

רקע כללי

חיבת מזון, מניע מרכזי של דפוסי תזונה, משפיעה באופן משמעותי על תוצאות הבריאות, כולל מחלות כרוניות ובריאות נפשית. הבנת השפעתו על בריאות המוח חיונית לפיתוח התערבויות תזונתיות יעילות לשיפור הרווחה הכללית. גוף הולך וגדל של ראיות מצביע על כך שדפוסי תזונה משפיעים באופן משמעותי על התפקוד הקוגניטיבי ועל הבריאות הנפשית.

הקשר בין דפוסי תזונה ובריאות המוח עשוי להיות כרוך בשינויים בסמנים ביולוגיים מולקולריים, במיקרוביוטה של ​​המעי ובמבנה ותפקוד המוח. נצפו קשרים בין צריכת סוכר גבוהה ושומן רווי לירידה קוגניטיבית והפרעות פסיכיאטריות. יתר על כן, תזונה לא בריאה, כמו הדפוס המערבי, נמצאות קשורות לסיכון גבוה יותר לדיכאון ולמצבים פסיכיאטריים אחרים בהשוואה לתזונה מאוזנת עשירה במזון צמחי. לעומת זאת, הוכח כי התזונה הים תיכונית קשורה לבריאות מוח טובה יותר ולהפחתת הסיכון למחלות נוירודגנרטיביות.

דפוסי תזונה מסורתיים שונים, כולל דפוסים מערביים, ים תיכוניים ודפוסים צמחוניים/צמחיים, הופיעו על סמך כמויות מזון, מגוון ותדירות הצריכה. עם זאת, הממצאים על הקשר שלהם לבריאות המוח אינם עקביים עקב שינויים בהיקפי המחקר, גדלי המדגם והקריטריונים להגדרת דפוסי תזונה, מה שמדגיש את הצורך במערכת סיווג סטנדרטית ומחקרים על פני אוכלוסיות מגוונות. כדי להתמודד עם הפער הזה, החוקרים במחקר הנוכחי השתמשו בשיטות מונעות נתונים כדי לזהות דפוסי תזונה והקשר שלהם עם תוצאות בריאות המוח.

לגבי המחקר

המחקר הנוכחי השיג נתונים מחבב מזון מהביובנק של בריטניה (בריטניה). בסך הכל נכללו 181,990 משתתפים שמילאו שאלון אוהב אוכל. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 70.7 שנים, וכ-57% היו נשים. הנתונים נותחו לאחר מכן באמצעות ניתוח רכיבים עיקריים (PCA) ואשכולות היררכית כדי לזהות תת-סוגים שאוהבים מזון. יתרה מכך, הבדלים במדדים שונים לבריאות המוח, כולל בריאות הנפש, תפקוד קוגניטיבי, סמנים ביולוגיים ותכונות הדמיית תהודה מגנטית (MRI), הוערכו בין תת-הסוגים הללו באמצעות ניתוח חד-כיווני של שיתוף פעולה (ANCOVA). המחקר כלל מדדים של חרדה, תסמיני דיכאון, מצוקה נפשית, חוויות פסיכוטיות, פגיעה עצמית, טראומה ורווחה כאינדיקטורים לבריאות המוח.

נתונים אורכיים על הפרעות נפשיות נותחו גם באמצעות מודלים של סיכונים פרופורציונליים של Cox כדי לבחון את ההבדלים בין תת-הסוגים. מודלים של משוואות מבניות (SEMs) שימשו לבחינת הקשרים בין דפוסי תזונה ובריאות המוח. לבסוף, ניתוח אסוציאציות רחב של גנום (GWAS) וניתוח ביטוי גנים נערכו כדי לחקור את הבסיס הגנטי של תת-סוגים אוהבי מזון ומסלולים ביולוגיים פוטנציאליים.

תוצאות ודיון

ארבעה תת-סוגים מובהקים שאוהבים מזון זוהו בקרב המשתתפים במחקר: (1) דפוס ללא עמילן או דל עמילן (18.09%), (2) דפוס צמחוני (5.54%), (3) דפוס חלבון דל וסיבים תזונתיים (19.39 %), ו-(4) דפוס מאוזן (56.98%). ציונים כמותיים אישרו את החוסן של הקשר בין חיבת מזון לדפוסי צריכת מזון בפועל בקרב האנשים.

הדפוס המאוזן, תת-סוג 4, הראה את המדדים הנמוכים ביותר לבעיות נפשיות ואת הציונים הגבוהים ביותר עבור רווחה כללית ותפקודים קוגניטיביים, מה שמצביע על שיפור בבריאות המוח ובקוגניציה מאשר תת-הסוגים האחרים. מצד שני, תת-סוגים 2 ו-3 הראו ציונים נמוכים יותר ברווחה וציונים גבוהים יותר בנושאי בריאות הנפש. בהשוואה לתת-סוג 4, תת-סוג 3 הציג נפחי חומר אפור מופחתים באזורים כמו הג'ירוס הפוסט-מרכזי, מה שמצביע על הבדלים נוירולוגיים פוטנציאליים. לעומת זאת, תת-סוג 2 הציג נפחים מוגברים בתלמוס ובפריקונאוס. נמצאו שישה עשר גנים שונים בין תת-סוג 3 לתת-סוג 4, והם היו קשורים לתהליכים ביולוגיים הקשורים לבריאות נפשית ולקוגניציה. יתרה מכך, תת-סוג 3 הראה הבדלים ב-127 סמנים ביולוגיים ו-1,266 פולימורפיזמים של נוקלאוטידים בודדים בהשוואה לתת-סוג 4.

מחקר רחב היקף זה מספק תובנות חלוציות לגבי הקשר המורכב בין העדפות מזון ובריאות המוח, קוגניציה ורווחה נפשית, ומציע פוטנציאל להתערבויות ממוקדות ופרקטיקות חינוכיות לקידום בריאות כללית. עם זאת, המחקר מוגבל על ידי הסתמכותו על נתונים שאוהבים מזון ולא על צריכה בפועל, הטיית בחירה פוטנציאלית במדגם הביובנק הבריטי, פישוט יתר פוטנציאלי של מדדי הערכת בריאות הנפש, ושיקול לא שלם של רכיבי תזונה מרכזיים כמו טריפטופן ואומגה 3 /6 חומצות שומן.

סיכום

לסיכום, המחקר הנוכחי מגלה כי דפוסי תזונה בקרב האוכלוסייה המבוגרת עשויים להשפיע באופן משמעותי על בריאות הנפש, תפקודים קוגניטיביים, גנטיקה והדמיית מוח. הממצאים מדגישים את החשיבות של דיאטות מאוזנות, וקוראים לחינוך תזונתי בגיל מוקדם כדי לקדם בריאות מוחית לטווח ארוך. מחקר נוסף נדרש לחקור את הקשרים ארוכי הטווח בין דפוסי תזונה ובריאות המוח בקבוצות גיל שונות, במיוחד בגיל ההתבגרות ובגיל העמידה.

דילוג לתוכן